יום שישי, 22 במרץ 2013

לא כל...

"לא כל מי שיש לו שתי ידיים יכול להיות פסנתרן ולא כל מי שיודע לנגן על פסנתר יכול לנגן בקונצרט."
את משפט זה שמעתי בהקשר של תרגום, ופירושו שלא כל מי שיודע היטב  שתי שפות יכול להיות מתרגם.

נזכרתי במשפט זה כאשר שמעתי את השדרנים מתרגמים את נאומיו של אובאמה.
ראשית יש להבדיל בין שני תחומים של תרגום: תרגום סימולטני - מתורגמנות מה שהם עשו. תרגום מיידי של דברים הנאמרים לשפה אחרת. זו עבודה שונה מתרגום טקסטים, מצריך ידע מיידי וזיכרון ויכולת לשלוף את המילה המתאימה ביותר במהירות כיוון שאין כל דרך לחפש אותה.
מהצד השני מצוי התרגום של טקסטים שהוא בדרך כלל מורכב יותר כי מבנים לשוניים מסובכים ומילים נדירות נפוצות יותר בטקסטים אשר עוברים עריכה.

שמעתי שניים מהם: יונית לוי וערד ניר. ערד ניר שימש כתב של ערוץ 2 בארצות הברית ואין חולק שהוא שולט בשפה האנגלית ובאנגלית אמריקאית. יונית לוי היא אמריקנופילית וכבעלת תואר שני בספרות אנגלית היא שולטת היטב באנגלית ויש לה מטען תרבותי עשיר באנגלית.

אך כל זה אינו מכשיר את שני האנשים האלו למתורגמנים. הם כתבים והם פועלים מתוך הניסיון העיתונאי ולא המתורגמני שלהם. יש לציין שמבין השניים התרשמתי יותר מהיצירתיות שלו ערד ניר שתרגם קטעים מנאום אובאמה באופן יצירתי. בזה הוא הלך בעקבות אמרתה של לאה גולדברג "תרגום הוא כמו אישה או שהיא יפה או שהיא נאמנה".

ביאליק הגדיר את מלאכת התרגום כ"נשיקה דרך מטפחת" כלומר זה לא הדבר האמתי אבל קרוב.
וזו עבודתו של המתורגמן כמו המתרגם הוא צריך למסור את הדברים באופן הקרוב ביותר למשמעות המקורית הנאמנות למקור היא שנייה לנאמנות למשמעות. אבל כאשר ניתן להיות נאמן למקור אין סיבה להיות יצירתי.