יום שבת, 12 בדצמבר 2020

בין ספונג'ה לסופגנייה

 

האם יש קשר בין סופגניה לספונג'ה?

ראשית צריך להבין מהיכן מגיע המילה סופגנייה, סֻפְגַּנִיָּה.
סופגנייה היא מילה שחודשה במאה העשרים למאכל שמוזכר במשנה ובתלמוד סֻפְגָּן (סופגן) וברבים סֻפְגָּנִין (סופגנין, סופגנים)

""עִסָּה שֶׁתְּחִלָתָה סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה."" (חלה א, ה)

""רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּסִּיק אֶת הֶחָדָשׁ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בַּיָּשָׁן סֻפְגָּנִין"" (כלים ה, א)

""לן נימא מסייע ליה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין אדם ממלא כריסו מהן"" (פסחים קיט/ב)

""משיסיקנו לאפות בו סופגנים"" (תוספות ב""מ נט/א)

מהמקורות ניתן ללמוד שהסופגן הוא מאכל כנראה מתוק מבצק דמוי חלה כלומר יש לו מאפיינים משותפים עם סופגנייה. כמו כן הפועל ספג נמצא במשנה.

""וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג"" (מועד קטן ג, ב)

""שִׁסַּע וְלֹא הִבְדִּיל. וְאִם הִבְדִּיל, כָּשֵׁר. וּסְפָגוֹ בַמֶּלַח, וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים"" (זבחים ו, ה)

""טוֹבֵל אֲפִלּוּ רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וּמַזֶּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְסַפֵּג."" (פרה יב, ב)

זהו פועל שגזור מהשם ספוג

""סְפוֹג, אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה, מְקַנְּחִין בּוֹ"" (שבת כא, ג)

""אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לְפְנֵי חֲכָמִים. סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג  אֶת הַכֹּל."" (אבות ה, טו)

המילה ספוג אינה עברית ומקורה יוונית spongos והיא חדרה לשפות אחרות ביניהן ערבית משם מגיעה הסופגנייה של עדות המזרח, הספינג'.

עוד על סוגי סופגניות שונות.

בעברית אין את ההגה ג' כמו בערבית לכן המילה נקלטה בעברית המשנאית כספוג. אבל שטיפת הרצפה - ספונג'ה מקורה בלועזית כנראה מהלדינו שבה יש את ההגה הזה כמו בספרדית esponja שהמילה הגיעה אליה מהיוונית בתיווך הלטינית  spongia (ראו הסבר בסנופי).

"

יום שני, 5 באוקטובר 2020

אתרוגים

אתרוג הוא אחד מארבעת המינים שצריכים ליטול בסוכות. בתורה לא כתוב אתרוג אלא פרי עץ הדר.
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ).

מדוע אם כן לא ניתן לצאת ידי חובה בקלמנטינה תפוז או לימון?
סביר להניח שלחג ירצו משהו מיוחד שאין משתמשים בו כל השנה או כל העונה ועדיף גם משהו ששימושו לאכילה הוא רק בבישול או בריבות ולא כתפוז או כלימון.
כך גם פירשו חז"ל והבאים אחריהם את הציווי "פרי עץ הדר".

דיני האתרוג נזכרים במשנה:
"רבי ישמעאל אומר, שלושה הדסים ושתי ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד" (סוכה ג,ד)

אתרוג שיש לו ריח וטעם מייצג במדרשים את אלו שיש להם גם מעשים וגם תורה.

מהאתרוג נגזר צבע ששמו בגוון של האתרוג - אתרוגי, תָּרוג או תְּרוג.

אין ספק שאתרוג היה קיים בתקופת בית שני בארץ ישראל יוספוס פלוויוס מספר שרגמו את המלך ינאי באתרוגים והתגובה הוא שלח חיילים שהרגו אלפי אנשים. עדות לכך אולי נמצא בבבלי סוכה מח/ב "...תנו רבנן מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן".

בחפירה ארכאולוגית ברמת רחל נמצא בגן מלכותי שרידי אבקה של אתרוג הודי בטיח מהתקופה הפרסית (הכתבה בעיתון הארץ).

בתקופת ההתנתקות עלה הפועל אתרוג, כלומר שמירה כאתרוג.

אסור שהאתרוג ייפגע וייפסל לכן נוהגים להניח אותו בקופסה מרופדת.

כאשר מאתרגים מישהו אז מגנים עליו מכל משמר.

המונח בהקשר הפוליטי שבו הוא נטבע אומר, שמגנים על אדם בכל מחיר כל עוד הוא מקדם את מטרותיך. לדוגמה: למרות החשדות החמורים נגד שרון נהגו בו כאתרוג כל זמן שדרכו שירתה את דרכם של אותם פוליטיקאים.

אתרוג

יום שבת, 3 באוקטובר 2020

אושפיזין ומאושפזים

מה הקשר בין חג הסוכות לבין הקורונה ובים האיסור לארח אנשים שלא מבני ביתך לסוכה.

שבעה אושפיזין מוזמנים על פי המסורת לבקר בסוכה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה אהרון ודוד.
 
אושפיז נזכר בתלמוד בבלי כמארח:
"לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן" (מגילה כו/א
ושם אנו גם מוצאים בעל אכסניה "בעלי אושפיזין"
 
ובמקום אחר אושפיז כאכסניה
"תיפוק ולא תעייל ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך" (מועד קטן ט,ב)
 
המילה מקורה מארמית אבל למעשה היא מלטינית "אורח" hospes.
מכאן המסדר ההוספיטלרי, נזירים שהקימו בתי הארחה לעולי רגל נוצריים וגם טיפלו בחולים. והמקומות האלה הם הוספיס או באנגלית Hospital. הפועל גם מציין הכנסת אורחים באנגלית Hospitality.
 
והנה בעברית חזרנו למונח הלטיני ומי ש"מתארח" בבית חולים הרי הוא מאושפז.















© Ralph Hammann - Wikimedia Commons / CC BY-SA (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)