מילון איילון שנער חזר לחיים

מי שמשתמש במילון איילון שנער ערבי- עברי עברי- ערבי לפני כחודשיים התאכזב לגלות שהוא אינו פועל.
מדובר במילון טוב מאוד אולי הטוב ביותר בעברית והמעלה שלו שהוא בחינם באינטרנט.
אבל כנראה הירידה מהרשת הייתה רק לצורך תחזוקה כי המילון חזר שוב לחיים.

מילון איילון שנער

האיחוד הסובייטי

מספר פעמים ראיתי בתרגומים את הביטוי "האיחוד הסובייטי" בסרט על מלחמת העולם השנייה שכמובן הטעות חזרה בו שוב ושוב.

נכון הסרט היה באנגלית אבל זה כל הדרישה ממתרגם להפגין היגיון ולא לתרגם Soviet Union כ"איחוד הסובייטי".

למדינה הזו יש שם בעברית ברית המועצות. וכאשר היא נוסדה ב 1922 היו כאן הרבה סופרים ועיתונאים שדיברו רוסית ברמת שפת אם, הם כנראה ידעו מה הם עושים שהגו את השם הזה.

אם נביט בויקיפדיה נראה שבאמת התרגום העברי נאמן יותר לרוסית. כלומר בין רוסיה הצארית לרוסיה של היום הייתה קיימת ברית המועצות ולא האיחוד הסובייטי.

הבעיה האירנית

נשיא אירן מככב בכותרות בזכות התבטאויותיו האנטישמיות והקריאה להשמיד את ישראל.
נשאלת השאלה כיצד מתעתקים את שם משפחתו. את שמו ניתן לשמוע בוויקיפדיה כאן (קובץ שמע ogg).
האנגלית מתעתקת את שמו Ahmadinejad אבל אם מביטים על הפונטיקה אז למעשה שמו באנגלית מתועתק Ahmadinezhād כלומר סוג של ז' רק מחוסר אות מתאימה הם בחרו לתעתק אותו באנגלית ב-j.

איך מעתקים את השם בעברית?
האקדמיה ללשון העברית קבעה שערבית מתועתקת כפי שהיא נכתבת. זו שפה שמית וניתן להתאים לה את הסימן הכתיבי המתאים לסימן הכתיבי בערבית. אך פרסית אינה שפה שמית היא שפה הודו אירופית (אירן, או איראן כפי שצריך לכתוב, פירושה ארצם של הארים) ורק נכתבת בכתב ערבי שבוצעו בו התאמות. כלומר האם צודק הכתיב הרווח בעיתונים: אחמדינג'אד, או שמא כפי שכתוב בוויקפדיה העברית: אחמדינז'אד?

אם נסתכל על הכתיב נראה שהשם כתוב בפרסית כך احمدی‌نژاد כלומר יש שם את האות ז"ין (שלישית מהסוף), אבל בניגוד לערבית יש מעליה שלוש נקודות מבחינות ולא אחת וזו מסיבה טובה היא נהגית כמו זי"ן בערבית שנהגית כמו זי"ן בעברית. 

נשאלת השאלה האם בכלל הוראת האקדמיה באשר לתעתיק מערבית תקפה. זה אינו כתיב ערבי טהור על כך יעידו שלוש הנקודות המבחינות מעל הזי"ן ויו"ד סופית באמצע מילה, מה שלא קיים בערבית.
אם כן:
בהגיית השם  בפרסית נשמע הגה קרוב לז'.
נוסיף לכך שבכתב יש סימן הקרוב לזי"ן הערבית.
תעתיק ג' מקורו כנראה בהעתקה של התעתיק האנגלי שאין לו הגה אחר לתעתק את ההיגוי הפרסי.
לטובת הכתיב ב-ג' עומדת העובדה שלעתים כותבים ז'קט ג'קט.
הערבים מתעתקים את שמו בהגה ג' שקיים בשפתם أحمدي نِجَاد.

רוב הנימוקים מכריעים לטובת הכתיב ב-ז', אפילו התעתיק הפונטי הפשוט באנגלית Ahmadinezhād תומך בכך. הכתיב הערבי נובע פשוט מאילוץ יש הגה ג' בערבית כמו באנגלית אבל אין הגה ז'. והרי בערבית אין סימן לתנועת e והיא מתועתקת כאן ב i. והנימוק החשוב מכל זה פשוט נשמע כמו ההגה ז' ותעתיק הרי תפקידו לתעתק כמיטב יכולתנו את הנאמר.

קצת ענווה

לאחר שעסקתי בשתי רשומות בטעויות של אחרים כדאי שאעסוק גם בביקורת עצמית.
יפה ביקורת עצמית לעורך (או למתרגם) ובעצם לכל בעל מקצוע, אחרת כיצד ילמד מטעויותיו.
כל אדם יכול לטעות וראוי שילמד מאחרים, וכבר נאמר במסכת אבות " אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

עורך אשר משנה את מה שאינו צריך שינוי עושה את מלאכתו פלסתר.
אין תפקידו של העורך (וגם המתרגם) לכתוב מחדש את הטקסט אלא לצור לו תבנית תקינה ומובנית.
מכבש המופעל על טקסט והופך כל טקסט למעשה ליצירה של העורך שמיישם שם את סגנונו, הוא חטא וייתכן שגם פשע.

שמעתי מחבר האקדמיה ללשון העברית שבמאמר שכתב תיקן העורך "ננקדה" ל"נוקדה". אדם אחר תיקן לו העורך "פוסחים על שתי הסעיפים" ל"שני הסעיפים" וזו כבר ניתן לכנותה רשלנות או בורות כי במלכים א  יח, כא אומר הנביא אליהו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים"  וכמו שאיננו משנים את הביטוי "בָּשָׂר וָדָם" למרות שאיננו הוגים (או מנקדים) בלשון ימינו וי"ו חיבור לפני הטעם בקמץ.


ואביא דוגמאות של הימנעות משינוי מעבודתי שלי. כתב מישהו "החל באותו יום" אז למרות שבדרך כלל אומרים "החל מ" דרך זו חוקית בת חוקית. אני נוהג לכתוב עירק ואירן (בניגוד לקביעת האקדמיה לתעתיק מערבית) אבל מי שיכתוב עיראק ואיראן ברור שלא אשנה לו, גם אם הוא כותב מלה ולא מילה והולך בכך אחר פסיקת האקדמיה.


אין מדובר אך ורק באוצר מילים ובניבים אלא גם בתחביר יש תחביר שנסמך על תקופות אחרות בעברית שנדחו בלשוננו אנו. אין הדבר אומר שאלו פסולות מכל וכול. לא רק זאת אלא גם יצירות חדשות שהתחדשו בימינו אינן בהכרח פסולות.


יש לעגנון סיפור "הסוכה מריחה". סיפור אמיתי על שוקן שסירב לפרסם סיפור של עגנון בגלל שכתב "הסוכה מריחה", והרי הסוכה אינה מריחה אלא מדיפה ניחוח. "הכביסה מריחה נהדר" זה לשון שאנחנו יכולים למצוא בפרסומות והיא אינה פסולה כיוון שעגנון הצליח למצוא בעזרת בקיאים בלשון אסמכתה לביטוי שלו המציג משמעות של "מריחה" לחפץ דומם "סוכה", שניתן להריח אותו.


ומותר לנו להשתמש בלשון חכמים (חז"ל) במקומות שאנו משתמשים כיום בלשון המקרא כי גם חז"ל עשו זאת. במסכת אבות נאמר: "אל תעש עצמך" וגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". חז"ל, כמונו אמרו תעשה ויהיה העתיד המקוצר אינו קיים בשפתם אלא שרצו להעלות את המשלב פנו ללשון המקרא.


אז אם מצינו (מצאנו) ביטוי שיש לו ביסוס אין קורים (קוראים) אותו טעות. וראוי לישב (לשבת) שעה (רגע) ולחשוב אולי יש לו צידוק. הבנתן.

יתרונות האינטרנט

אני עומד להציג כאן עוד טעות שנובעת מחוסר תשומת לב. הפעם היא ממגזין הרכב המקוון "אוטולי". מגזין ברמה גבוהה טקסטואלית, גרפית ותוכנית שמשתווה למגזינים מודפסים וכפי שתראו יודע לנצל את יתרונות האינטרנט ולתקן טעויות.

במהדורת ינואר בעמוד 10 הייתה הכתבה הזאת:

ובעמוד 16 הייתה הכתבה הזאת:

כפי שאתם רואים תוכן הכתבה מעמוד 16 "הסתנן" מתחת לכותרות הכתבה בעמוד 10 במהלך העימוד.
רוצים לראות את הטעות במגזין אוטולי לא תוכלו לראות כי האינטרנט בניגוד למהדורה מודפסת מאפשר לתקן את הטעות והיא כיום נראית כך:

על דעת המקומון

בגיליון של 27 בנובמבר 2009 של "ידיעות השרון" ראיתי את הכתבה הבאה שהכותרת וכותרת המשנה שלה מוצגות להלן:

תמהתי כיצד טעות במשנה (כפי שמכנים בקיצור כותרת משנה) לא התגלתה שבדקתי בגוף הכתבה הבחנתי ששם כתוב נכון בתו -הבת שלו ולא ביתו - הבית שלו כמו במשנה.

שהעמקתי הבחנתי שהמשפטים בקטע הנ"ל מנוסחים באופן מסורבל ובתחביר מוזר. לדוגמה שימו לב למרחק בין שם הבת לבין המילה בתו בשל רצף של שתי תמורות, כמו כן מדוע צריך לומר מעורבת בתאונה אם לאחר מכן אומרים התנגשה.

אבל כאן זה לא נגמר בגיליון באותו חודש מצאתי את הטעות הבאה:

שוב קשה לי להבין כיצד בשתי כתבות בכותרות בולטות כל כך לא מתגלות טעויות.

איש הישר לימין בעיניו יעשה

כאשר פתחתי את הבלוג הגדרתי את התבנית Sand Dollar .תבנית זו הרשומה נמצאת בצד שמאל והעמודה של קישורים בצד ימין.
דא עקא שלא אהבתי את הצבעים ושיניתי אותם מיד הפך בלוגר את היישור של העמודה לצד שמאל. (כאן מגלה Google את התכונה של Microsoft אני יודע טוב יותר מה טוב לך).
גגלתי "עברית בבלוגר" (בלי המרכאות) ומצאתי את ההסבר הזה. ביצעתי ואכן זה עשה משהו טוב הוא יישר את הטקסט בתוך העמודה לימין במקום לשמאל אבל העמודה סירבה לזוז ממקומה.
ופתאום אמרתי לעצמי כיצד העמודה יודעת איפה להיות הרי משהו בקוד חייב לומר לה זאת. לא טעיתי ואכן בקוד של sidebar כתוב left. מה שנשאר לשנות את זה ל right והעמודה הסוררת חוזרת לימין.
בסופו של דבר החלפתי תבנית וכמעט התייאשתי מלשכנע את Google לפעול כמו שאני רוצה. ואז אמרתי הרי גם דוברי אנגלית מעוניינים לעתים בשינוי מיקום העמודה. נראה מה הם אומרים בנידון ואכן מצאתי שאם מחפשים את float ב  main וב sidebar ומוסיפים float: right; העמודות מסתדרות כפי שרציתי.