של מי הבורות הזאת?

במוסף ממון של גיליון שבת של "ידיעות אחרונות" ישנה פינה "של מי השורה הזאת" שבה מוצגות טעויות ושגיאות שונות הנובעות מטעויות בהקלדה, באיות, בדפוס או סתם בורות.

השבוע 1/4/11 נראה שהמדור עצמו גילה בורות.
הקטע מהמודעה שבחלקו התחתון של המדור מתייחסת לכשרות.

  ושואלים כיצד מוצר יכול להיות כשר לפסח וגם לא כשר לפסח.
עיון בצילום מקרוב מגלה את הסיבה.

למרות שההכשרים חתוכים ניתן לזהות אותם, ההכשר העליון הוא של "בד"צ בית יוסף" הכשר מהודר ספרדי, ההכשר התחתון הוא הכשר רגיל של מועצה דתית מהרבנות הראשית.

כשרות לפסח שונה מכשרות לשאר ימות השנה כיוון שבפסח ההלכה קובעת לחמץ "לא יימצא ולא ייראה" כלומר גם שריד קלוש של חמץ פוסל כשרות. הכשר מהודר כל הידורו בהחמרה ההלכתית. כאשר יש ספק כלשהו בכך שהמוצר יכול אולי להיות בו חמץ (נניח חומר גלם מחו"ל) אז כדי לא להכשיל את הצרכן ההכשר אינו תקף. הסיבה היא שהכשלה בכשרות היא כמו מתן מוצר לא כשר.
בדרך כלל רק לימות השנה נמצא בבד"צים אשכנזים בגלל איסור הקטניות אבל מציאותו כאן אינה אומרת שהמוצר גם כשר וגם לא (סתירה לוגית) כפי שסבר השולח וגם עורך הפינה. ניתן לחיות עם חוסר הבנה בכשרות כמו השולח במיוחד אם אתה לא מקפיד על כשרות אבל מה על עורך הפינה, ממנו אני מצפה לקצת אחריות. המידע הרי זמין כיום לכל דורש ברחבי הרשת ובטח שיש כאלו בעיתון שגם היו יודעים לפתור את הקושיה.

מה פתאום?

ברצוני לכתוב על ספר אהוב מהילדות.
הספר "מה פתאום" של אביטל דפנא שאויר על ידי גלי הוס (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ב, 1972).

מיהו אביטל דפנא?
הסופר - משורר אביטל דפנא ז"ל (1916 - 1980) ידוע בעיקר בזכות בנו רס"ן אהוד דפנא ז"ל. הבן אהוד הונצח על -ידי הסב המשורר והמחנך משה דפנא ז"ל בשיר "למה?" (ידוע בשם "הודי חמודי"), שיר שנשוא השיר לא אהב כלל.
הבן, רס"ן אהוד דפנא ז"ל, נפל במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן בקרבות הבלימה כנגד הסורים ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973). על פועלו זה קיבל אהוד דפנא לאחר מותו את עיטור העוז. (אהוד דפנא באתר יזכור).
אביטל דפנא, חבר מעוז חיים, מצוין גם כעורך רבעון 'מבפנים' של "הקיבוץ המאוחד".

מדובר בסופר ומשורר מחונן אשר כישרונו לא פחות משל אביו משה דפנא.
אני מצטט מאתר חנות הספרים של איתמר:

בשנת 1982 יצאה לאור מהדורה מחודשת של ספר שירי הילדים של המחנך והמשורר משה דפנא (1884 - 1963). במהדורה החדשה שילבה הוצאת "הקיבוץ המאוחד" גם כמה משיריו של אביטל דפנא בנו של משה, שנפטר כמה שנים קודם לכן. אביטל הוא אביו של אהוד דפנא, עליו כתב זבו משה את השיר "למה?". אהוד נפל במלחמת יום הכיפורים, והשיר הפך לשיר זיכרון. שמו של הספר המשותף לאב ולבן, הוא גם השם בו נוהגים כולם לקרוא לשירו של אהוד: 'הודי חמודי'. "הודי חמודי הוא ילד קטן/ גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן'

בספר "מַה פִתְאֹם?" חורז אביטל דפנא שירים בהומור רב.
בשיר "הַפִּיל" (עמוד 14) פותח אביטל כך
"הַפִּיל

הִפִּיל
פְּסַנְתֵּר.
וַיִסְתַּתֵּר
וְיַשְׁפִּיל

חִדְקוֹ מִבּוּשָׁה
חֳדָשִׁים שִׁשָּׁה."

אביטל דפנא שולט היטב הן במבנה השורה הן בחריזה ליצירה בעלת שלמות וחיוניות רבה.

ספרי ילדים הם הקשים ביותר לכתיבה. כתיבת ספר ילדים איכותי, בעל ערך ספרותי היא מלאכה קשה ומפרכת. אך כתיבת ספר איכותי מנציחה את דמותו של המשורר - סופר לנצח בלבותיהם של הקוראים, הזוכרים לו חסד נעוריהם.

ביאליק על כל יצירתו הגדולה והמונומנטלית יותר אנשים יכולים לצטט את "נדנדה" (נדנד -נדנד) "פרש" (רוץ בן סוסים) "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור) מאשר "בשל תפוח" "צנח לו זלזל" ואפילו "הכניסיני תחת כנפך".

תאמר לאה גולדברג יאמרו נא בית ישראל  "דירה להשכיר", תאמר שלונסקי  יאמרו "הקוסם מארץ עוץ".

אני אוהב את שירתו של אלתרמן בייחוד את "כוכבים בחוץ" אבל את "זה היה בחנוכה" שלו אני זוכר בעל פה את "עוד חוזר הניגון" לא.

אבל נחזור לאביטל דפנא ולשיר "הַפִּיל" 

הפיל לאחר שורה של אסונות חוזר לעיר וגורם נזק רב עוד יותר מקודם:

"וּמִן הַחֶדֶק - 

אֶל כָּל סֶדֶק
עַל כָּל לוּחַ -
קִלּוּחַ!
וַיַּרְטֵּב
הֵיטֵב
כָּל רְחוֹב בָּעִיר.
וְהֵעִיר,
זָקֵן וְצָעִיר,"

דרכו של אביטל דפנא בבניית השיר בחריזה, במבנה השורה ובשימוש במילים היא קולחת ומשובבת. המילים מתגלגלות להן על הלשון שוטפות שוצפות ויוצאות בקילוח נאה כמו מחדקו של הפיל. תיאור האסון שבו הפיל יוצר שיטפון אדיר ומטביע את העיר נראה משובב נפש, מבדר ומבדח תודות לתיאור הקסום של אביטל.

וברוח זמננו והגשם היורד טיפין טיפין כדאי לציין את השיר "מִכְתָּב דָּחוּף" (עמ' 8)

"מִכְתָּב שָׁלוּחַ
אֶל הַלּוּחַ
הֶחָדָשׁ,
מֻקְדָּשׁ - לְמַר חֶשְׁוָן כָּאן.
הַנִּדּוֹן: גֶּשֶׁם טוֹב,
וְרָטֹב"

דפנא מסיים בתודה על הגשם ובקשירה של סוף השיר לתחילתו בדרכו בשילוב משלב גבוה והומופון. 

"וַאֲנַחְנוּ מַה נֹּאמַר? 

הוֹי, תּוֹדָה, תּוֹדָה לְמָר!
עֲנָנֶיךָ נָא הַתֵּר,

וְהַמְטֵר נָא וְהַמְטֵר.

וְנוֹדֶה מִקֶּרֶב לֵב
עוֹד מְעַט, מְעַט כִּסְלֵו."

השיר שאני אוהב במיוחד בספר זה הוא האחרון "סִפּוּר נוֹרָא מִן הַתּוֹרָה" (עמ' 24 - 29).
השיר מספר את סיפור המבול בחן רב ובהומור רב ובאופן די מדויק (פה שם יש תוספות של המשורר).

המלך המשועמם כְּדָרְלָעֹמֶר 

"הֵחֵל לְשׁוֹטֵט

בְּבְרֵאשִׁית, פֶּרֶק טֵית

וְהִנֵּה -
נִסִּים וְנִפְלָאוֹת!
אֶת מִי עֵינָיו רוֹאוֹת!
הֲלֹא זֶה נֹחַ!
הוּא - הוּא נֹחַ
שֶׁהֶחֱלִיט לִזְנֹחַ
שִׁבְתּוֹ בַּאֲרָרָט"

(עמ' 24)

דפנא מספר את הסיפור בשפה יומיומית אבל לא בוחל גם במילים שאינן שגורות בלשון כגון: רבוא, וגזית. שימו לב כיצד הוא שוזר בלגן עם יורה ועם שמות ארצות מקראיות באופן קולח:

וְהָאֵל בְּעֵדֶן-גַּן
לֹא סוֹבֵל שׁוּם בַּלַּגַּן:
מַה קוֹרָה מַלְאַךְ תּוֹרָן?"
"בְּשִׁנְעָר אוֹ בְּחָרָן,
שֵׁם וְחָם אוּלַי גַּם יֶפֶת
מַרְתִּיחִים יוֹרָה שֶׁל זֶפֶת,

(עמ' 26) 

דפנא משתמש באוצר מילים עשיר ושואב מלעז, מסלנג ומהתנ"ך ללא כל חת ליצירה הדוברת שפה מדוברת, אך יחד עם זאת בהיותה עוסקת בסיפור מקראי בעלת נופך מקראי. 

"דַּי מַסְפִּיק!" רָגַז אָז אַלְלַה,
"אֲפַטֵר אוֹתְךָ! גֶּשׁ - הָלְאָה!
נֹחַ? - אֵיזֶה מְחֻצָּף!
הֲשָׁכַח כְּבָר אֵיךְ הוּא צָף
עַל הַמַּיִם בַּמַּבּוּל?
אֵיךְ שִׁגֵּר יוֹנִים בְּלִי בּוּל..."
(עמ' 26)

סופו של השיר - סיפור ממחיש את איכותה של היצירה, המחיה אנשים מקראיים ואף את אלוהים בכבודו ובעצמו אל מול עינינו, באופן המעלה בת צחוק על שפתינו לשמע גרסת אביטל דפנא לסיפור המקראי של בניית מגדל בבל. גם הניקוד היצירתי לעתים אינו פוגע באיכותה של היצירה.

כְּדָרְלָעֹמֶר הַמְּנַהֵל,

כַּמּוּבָן קְצָת הִתְבַּהֵל -
חִישׁ טִפֵּס עַל סֶלַע רָם
וְצָעַק: הַס! טָרָרָם!
וְנָאַם
אֶל כָּל הָעָם
בִּשְׂפָתוֹ, שְׂפַת  בְּרֵאשִׁית...
- אֵיזוֹ מִין שָׂפָה טִפְּשִׁית
- לֹא עִבְרִית וְלֹא כּוּשִית!
יֶפֶת אָז פָּנָה אֶל  שֵׁם.
שֵׁם אָמַר: אַתָּה אָשֵׁם!
חָם מִלְמֵל: תּוֹדָה תֵּן עוֹד.
נֹחַ הִשְתּוֹמֵם מְאֹד... 

וְדִבְּרוּ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.
אֱלֹהִים הָלַךְ לִישׁוֹן...

(עמ' 28)

איך אומרים קשקשן בספרדית?

בעכבר העיר פורסמה כתבה על האח הגדול (הנה כאן) ויש בה את הקטע הזה בסוף הכתבה:

מעניין שהחליטו שזה השיר שהדיירים יצטרכו לבצע, מה לא בסדר עם Eres Tu, שהביא לספרד את הניצחון ונחשב לאחד השירים האהובים של כל הזמנים? (הדגשה שלי)

ועכשיו תקראו מה שכתוב בוויקיפדיה:

 This song was chosen as Spain's entry in the 1973 Eurovision Song Contest. After the song reached the second place in the contest, it was released as a single.

כיוון שהכותב הוא לא שמעון פרס (שהוא היחיד שמקום שני עבורו הוא ניצחון) אז השיר הנ"ל לא זכה במקום הראשון.
ולא פלא שזה נמצא בתחתית הכתבה כי הכתב הוא קשקשן

ובינתיים בזמן שכתבתי את הכתבה אתם זוכים לראות את נפלאות האינטרנט המילה כמעט נוספה וכעת זה "כמעט הביא לספרד את הניצחון."

עריכת תמונות פשוטה

רבים אינם יודעים אבל בחבילה החדשה של Office 2010 אחד השיפורים הוא אפשרויות משופרות לעריכת תמונות שהוכנסו במסמך. בנוסף לאפשרויות הרגילות שהיו קיימות פעם יש לנו אפשרויות שנמצאות בתוכניות לעריכת תמונה שינוי בהירות, חדות, צבע ואפקטים שונים אבל אחת התוספות החשובות היא הסרת רקע.
ניתן להסיר את הרקע של התמונה ולהשאיר רק את  הפריט המרכזי.

ומה החשיבות בכך?
שאנו יכולים לשמור את התמונה מאוחר יותר כתמונה ויצרנו תמונה שבה הוסר הרקע.
יותר מכך אנחנו יכולים ליצור תמונה חדשה מצירוף של חלקים מתמונה אחת או חלקים ממספר תמונות ולמקם את החלקים זה מאחורי זה.
התוכנית הטובה ביותר לביצוע זאת מלבד תוכנית לעריכת תמונות היא Power Point, שהיא חלק מהחבילה הבסיסית ביותר של Office 2010.
הסיבה ש Power Point היא הטובה ביותר היא שכיוון שהיא תוכנית מצגות הבנויה על שיטה של תיבות: תיבות טקסט, תמונות ואובייקטים. ניתן "לשחק" איתם ולהביא אותם לחזית או לאחור.

לדוגמה יש לי בלוג בתפוז שאת תמונת הכותרת שלו יצרתי בעזרת Power Point.
תמונת הכותרת בנויה מתיבת טקסט עם שם הבלוג שהובאה לחזית (קידמה) וכן מחלקים מתמונה זו (פרסומת ישנה של מחשב מק):

חלק מהתמונה משמש כרקע וכן שני שימפנזים: זה שבחזית התמונה המביט במחשב, וזה שמכסה את עיניו. אלו נגזרו מהתמונה הוסר הרקע שמאחוריהם והם הושמו בחזית מעל קטע התמונה ששימש כרקע. לאחר מכן שמרתי את השקופית כתמונה ובעזרת תוכנית לעריכת תמונות חתכתי והקטנתי לגודל הרצוי.
ניתן לצרף שתי תמונות זו ליד זו לבחור את שתיהן (מקש SHIFT) ולבחור שמור כתמונה ויש לנו תמונה אחת המורכבת משתי תמונות. כאמור Power Point נמצאת בכל החבילות של Office 2010 ולכן היא מהווה חלופה טובה לתוכנות עריכת תמונה אם אין צורך במשהו מסובך.

מגיה לא מגיה

איני יודע מה עובר על "ידיעות אחרונות" ועל המקומון שלה "ידיעות השרון" בשנה האחרונה מצאתי שורה של בעיות בעריכה ובהגהה.

נתחיל בעיתון האם "ידיעות אחרונות" המודעה שבכפולת העמודים בפתיחת מוסף 7 ימים 15 באוקטובר (15.10.10)

PM3 היא טעות הקלדה אבל מיד אחריה יש "ספיקר גבוה במיוחד". לא מובן איך מגדירים גבוה במיוחד במכשירים שנכנסים בכף יד. המילה העברית דיבורית נפוצה יותר בשימוש ולבסוף כל המשפט חסר משמעות. בהתחשב בכך שיש מקום מוגבל לטקסט "דיבורית בעוצמה גבוהה במיוחד" היא לדעתי האפשרות הטובה ביותר.

זו לא הפעם הראשונה שיש טעות במוסף 7 ימים ב- 1 באוקטובר (1.10.10) שבועיים לפני כן הופיעה בעמוד 27 המסגרת זאת, או כפי שמכונה בעיתונות בוקסה.

המשותף לשתי הטעויות שתיהן משלבות תמונות ולכן מצריכות עבודה גרפית ושתיהן לא נבדקו.
זו שבכתבה מציגה את איכות ההגהה בעיתון באור לא מחמיא אבל השנייה היא חמורה יותר מבחינת העיתון, כי פרנסתו באה בראש ובראשונה מהמפרסמים לפחות במטה לחמם הם היו צריכים להקפיד בהגהה.

15 באוקטובר כנראה היה שבוע קשה בידיעות כי במוסף השבת עמוד 9 אנו מוצאים טבלה של סקר (ניחשתם שוב עבודה גרפית) ויש כאן בעיה לוגית שאינה באשמת מחלקת הגרפיקה אלא בנתונים שנמסרו.

יש לנו כאן קטגוריות של נשאלים: חילוניים, דתיים, חרדים, עולים ויהודים. מהבנתי את הסקר הוא נעשה בקרב הציבור היהודי, הרי הקטגוריות חרדים ועולים ברור שאינן תקפות לערבים. כיצד אם כן יש עמודה של יהודים אם כל הנשאלים הם יהודים (מבלי לפשפש בציציותיהם). העמודה הייתה צריכה להיות סה"כ, כללי, כולל, ממוצע ולא יהודים מכיוון שאין נשאלים שאינם יהודים.

ומידיעות ל"ידיעות השרון" שזו לא הפעם הראשונה שאני מגלה אצלם טעויות. בתאריך 5 בנובמבר (5.11.10) סעמוד 39 בכתבה על משפט באישום כנגד אביה של בר רפאלי על תקיפת שני צלמים שובש פעם אחת שמו של אחד הצלמים למרות שבשאר הפעמים הוא מאוית נכון.

כאשר סיימנו אם הטעויות אנו יכולים לעבור לתכונה מגונה בעיתונות הישראלית, שימוש בהודעות דובר ויחצנות כבסיס לכתבה. במקומון "העיר השרון" עמוד 30 (5.11.10) אנו מוצאים את הידיעה הבאה:

שיתוף בגיזום

חבר מועצת העיר רעננה ויו"ר הוועדה העירונית בנושאי גינון ומים, דן ברוך, המליץ השבוע לראש העירייה, למנכ"ל העירייה ולראש אגף חזות העיר לגזום את העצים לקראת החורף בשיתוף עם חברת החשמל. דן ברוך: "בשיחה שקיימתי עם מנכ"ל העירייה המלצתי בפניו לבצע את הגיזומים בפיקוח מחלקת הגנים של העירייה, ועיריית רעננה אוספת ומפנה את הגזם מהרחוב, על כך תודתי למנכ"ל העירייה שקיבל את הצעתי".

מדהים שעל ידיעה כזאת שברור מתוכנה שהיא הועברה על ידי דן ברוך או אנשיו יש חתימה של כתבת. מדהים עוד יותר שאף אחת מהתשבוחות שדן ברוך מחלק לעצמו אינה נכונה. מה שאני ראיתי במו עיניי היה לא יותר מטבח של כל צמרת העץ והשארתו עירום ועריה.

תרגמו אותו

לפעמים אתה נתקל בתרגום ואתה נדהם. כיצד המתרגם הגיע לתרגום הזה?!
יש לך חשק לסקול אותו!
מעבודתי בעבר כעורך תרגום אני יכול להבין כיצד.
חברות התרגום וכן הלקוחות שלהם מבקשים תרגום זול ככל האפשר לכן התרגום כנראה גם לא ייערך. לעתים שהתרגום אינו ארוך או שהמוצר זול המשימה תוטל על אחד מעובדי החברה. במוצרים המגיעים מסין עם אנגלית קלוקלת סביר שזה גם מה שהמפעל בסין עשה או שהוא לקח סטודנט ונתן לו לכתוב הוראות שימוש.
דוגמה נהדרת לכך מצאתי ברדיו שעון שבארץ בחרו לתרגם את הפסקה לא למקם את המכשיר בסמוך למקורות מים ללא לשים אגרטל על המכשיר. (צריך להיות מוכשר מאוד כדי לעשות זאת לאור גודלו המצומצם של המכשיר.)

הקמצנות וחוסר הערכה של תרגום ועריכה ניכרים גם לאדם מן היישוב שהוא צופה בטלוויזיה. פעמים אתה תוהה כיצד המתרגם הגיע לתרגום הזה.
מספר סיבות לכך:

• ראשית לחברות קל שהמתרגם בבית שולחים לו את הטקסט ושיחזיר אותו מתורגם.
  אני מניח שכבר הבחנתם בבעיה למילה יכולים להיות מספר משמעויות אפשרויות ומשמעויות אלו מטיבן הן קרובות זו לזו, לעתים משמעות אחת גזורה מהאחרת. אין טוב ממראה עיניים אבל זה דורש השקעה נוספת או מאמץ נוסף.
• שנית המתרגם הטוב יותר הוא גם היקר יותר כאשר חשובים המחיר והמהירות ברור איזה מתרגם תעדיף החברה.
• שלישית שמעתי מפי מתרגמים שלעתים המזין את התרגום "משפץ" אותו למרות שאינו מתרגם ואינו עורך.

הנה דוגמה למה שראיתי ביום אחד בערוץ "החיים הטובים"

בתוכנית עיצוב הוסיפו יחידת משרד נפרדת בחצר הבית. באנגלית דיברו על Container התרגום היה מיכלית שהוא נכון במקרים אחרים אבל כאן מראה העיניים הבאיר שמדובר במכולה.
מתרגם טוב היה מבין שכאשר מדובר בהסבה למשרד המוצב בחצר כנראה מדובר במכולה. ייתכן שניסיון לייצר תרגום מהיר ואי מעבר על התרגום היה בעוכרי תרגום זה.

המילה הבאה היא Kickstand התרגום מעצור. ברור לי שמי שתרגם אינו רוכב אופנוע. למרות שחזרו שוב ושוב על המילה אופנוע והיה ברור שה Kickstand הוא חלק מהאופנוע המתרגמת (לפי זיכרוני) לא עלתה על המילה הנכונה. בעברית חלק זה מכונה רגלית צד והייתי מסתפק ברגלית אבל בשום אופן לא המעצור שכלל אינו תרגום של Kickstand.

אז מה היה לנו כאן:

• רוצים מחיר זול ועבודה מהירה.
• לוקחים מתרגם לא מנוסה וחסר ידע בתחום.
• לא מנסים לספק אמצעי המחשה ועזר להבארת התרגום.
• לא טורחים לעבור על התרגום.

ולכן מה שנקבל טעות לעולם חוזרת

(אני יודע שזה טעות לעולם חוזר אבל אל תצפו שזה יקרה)

פתחו פתחו!

לפעמים כדאי ללחוץ על הלחצן "עוד" בתיבות דו שיח ב-Word.

העלאת תיבת "חיפוש והחלפה" ב-Word באמצעות Ctrl+F או Ctrl+H*, פותחת לנו את התיבה המוכרת אבל מה שרוב המשתמשים אינם יודעים שלחיצה על לחצן "עוד" תפתח לנו אפשרויות חיפוש מתקדמות.

אנו יכולים לסמן את האפשרויות או לבחור אלו אפשרויות יפעלו על המילה משני הלחצנים שבתחתית "עיצוב" ו"מיוחד".
עיצוב כולל אפשרויות כמו: גופן, פיסקה, טאבים, שפה.
בחירה באפשרויות אלה תפתח לנו תיבת דו שיח נוספת לבחירה מפורטת יותר.
מיוחד כולל תווים מיוחדים כמו: רווח קשיח ,מעבר שורה, מעבר עמוד וכו'

*ב-2010 Ctrl+F פותח את תיבת הניווט אבל Ctrl+H פותח את תיבת "חיפוש והחלפה" הרגילה