יום שבת, 27 בפברואר 2021

ליצן

 



אחת התחפושות הקלסיות לחג פורים היא תחפושת הליצן.

כיום אנו מבדילים בין לֵיצָן אדם העושה מעשים קומיים (גם בהשאלה) לבין לֵץ אדם מבדח, אך למעשה אין הבדל בין המילים.

זה כנראה נובע מהשפעת היידיש ששם משתמשים במילה לץ.

כך תרגם אלתרמן את "גלגולו של מעיל" של קדיה מולדובסקי (ברור שאצלו זה גם לשם החריזה):

"פרץ, פרץ, זהו לץ!

מטפס מעץ על עץ,

מחלל בחלילים

לכלבים וחתולים, 

ומרגיז את הבריות

ומקבל מכות טריות,

מילל, שורק, נובח,

בקיצור - בחור שמח."

לֵץ  היא מילה מקראית ואין לה משמעות חיובית. היא אפילו בעלת משמעות שלילית של רשע.

שימו למה מושווים הלצים בפסוקים הבאים:

"כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן." (ישעיה כט, כ)

"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב." (תה` א, א)

"נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים."" (משלי יט, כט)

בספר משלי המילה לץ מופיעה פעמים רבות ושם גם מופיע הביטוי "לחמוד לצון"

"עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת." (משלי א, כב)

ליצן היא מילה מלשון חכמים ייתכן שבתחילה הוסיפו את הנון לרבים ואז בגזירה לאחור נוצר הליצן.
הנה בתלמוד הבבלי אנו מוצאים את שתי המילים בציטוט מהתנ""ך ובלשון התלמוד הבבלי.

"במושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר..." (עבודה זרה יט/א)

עדיין ליצן לא היה אדם חיובי:

"והיה אותו האיש ליצן אמר לה בכך וכך אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרוקי בפניו של רבי מאיר..." (רבה דברים ה, יד)

"ואין דור שאין בו ליצנים ומה היו פריצי הדור עושין היו מהלכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים אימת יבנה בית המקדש אימתי בית ה` נלך..." (ירושלמי מועד קטן יח/ב)

"תנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים..." (עבודה זרה יח, ב)

גם בתלמוד הירושלמי:

"מתני` דברי דתני הרואה את הנחשים ואת החברים מוקיון, מופייון מוליון, מילרין, מילריה, סגירלון, סגילריה הרי זה אסור משום מושב לצים..." (ירושלמי ע""ז ז, א)

רש""י מפרש: "בוקיון מוקיון לוליון סלגריון - כולן מיני ליצנים הן"

מקור השמות של סוגי ליצנים מיוונית. אנו מזהים כמה מהם בשל השימוש שלנו בהם: מוקיון, ולוליין.
אין זה ברור האם הלוליין היה להטוטן (Juggler) או אקרובט כמו היום.

בוקיון הוא Bucco בלטינית וייתכן שהתגלגל ל-Bufón ליצן חצר.
ליצן חצר בגרמנית -  Narr וביידיש נאר הוא טיפש וכאן אנו חוזרים למשמעות התנ""כית (ביידיש משתמשים לליצן במילה התנ""כית לץ).

ואיך אפשר לסיים בלי קולורופוביה - פחד מליצנים, שבעיקרון הוא פחד מדמויות מחופשות.
ההסבר שתקשורת חזותית של הבעות האדם קשה יותר כאשר אדם הוא מחופש וכן בשל העובדה שלאותם אנשים כוונותיו האמיתיות אינם ברורות, כי ליצן מפגין במכוון רגשות מוגזמים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה