כי מדרום תיפתח הטובה

 פסטיבל מוזיקה בתחילת החודש הבא (מרץ) נערך תחת השם "כי מדרום תיפתח הטובה". השם הזה נושא משמעות גדולה יותר מתקווה לעתיד כפי שמגדירים המארגנים. (ראו קישור)

"כי מדרום תיפתח הטובה"  הוא שם שיר של להקת פיקוד דרום משנת 1972.

ההשראה לשיר כפי שכותב אורי הייטנר בבלוג שלו:

ההשראה לשיר היא פרק א בירמיהו, פסוקים יא-יד. "וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: מָה-אַתָּה רֹאֶה, יִרְמְיָהוּ? וָאֹמַר: מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת, כִּי-שֹׁקֵד אֲנִי עַל-דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ. וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר: מָה אַתָּה רֹאֶה? וָאֹמַר: סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה, וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי: מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".

ירמיהו כאמור מתנבא על ממלכת יהודה שתיחרב ע"י הבבלים שכמובן מגיעים מצפון.

ייתכן שהכותב גם רצה לנגח (קנאת סופרים) את אחת הלהקות הנחשבות בצה"ל שהולידה כוכבים "להקת פיקוד צפון".

עוד על השיר בבלוג הספרנים.

ספונג'ה וסופגניה

האם יש קשר בין סופגניה לספונג'ה?

ראשית צריך להבין מהיכן מגיע המילה סופגנייה, סֻפְגַּנִיָּה.
סופגנייה היא מילה שחודשה במאה העשרים למאכל שמוזכר במשנה ובתלמוד סֻפְגָּן (סופגן) וברבים סֻפְגָּנִין (סופגנין, סופגנים)

"עִסָּה שֶׁתְּחִלָתָה סֻפְגָּנִין וְסוֹפָהּ סֻפְגָּנִין, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה." (חלה א, ה)

"רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיַּסִּיק אֶת הֶחָדָשׁ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בַּיָּשָׁן סֻפְגָּנִין" (כלים ה, א)

"לן נימא מסייע ליה הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין אדם ממלא כריסו מהן" (פסחים קיט/ב)

"משיסיקנו לאפות בו סופגנים" (תוספות ב"מ נט/א)

מהמקורות ניתן ללמוד שהסופגן הוא מאכל כנראה מתוק מבצק דמוי חלה כלומר יש לו מאפיינים משותפים עם סופגנייה. כמוכ כן הפועל ספג נמצא במשנה.

"וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג" (מועד קטן ג, ב)

"שִׁסַּע וְלֹא הִבְדִּיל. וְאִם הִבְדִּיל, כָּשֵׁר. וּסְפָגוֹ בַמֶּלַח, וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים" (זבחים ו, ה)

"טוֹבֵל אֲפִלּוּ רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וּמַזֶּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְסַפֵּג." (פרה יב, ב)

זהו פועל שגזור מהשם ספוג

"סְפוֹג, אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה, מְקַנְּחִין בּוֹ" (שבת כא, ג)

"אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבִים לְפְנֵי חֲכָמִים. סְפוֹג, וּמַשְׁפֵּךְ, מְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה. סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג  אֶת הַכֹּל." (אבות ה, טו)

המילה ספוג אינה עברית ומקורה יוונית spongos והיא חדרה לשפות אחרות ביניהן ערבית משם מגיעה הסופגנייה של עדות המזרח, הספינג'.

עוד על סוגי סופגניות שונות.

בעברית אין את ההגה ג' כמו בערבית לכן המילה נקלטה בעברית המשנאית כספוג. אבל שטיפת הרצפה - ספונג'ה מקורה בלועזית כנראה מהלדינו שבה יש את ההגה הזה כמו בספרדית esponja שהמילה הגיעה אליה מהיוונית בתיווך הלטינית  spongia (ראו הסבר בסנופי).

הפוליטיקאי הכי מדליק

לכבוד חג החנוכה אולי כדאי לשאול מי הפוליטיקאי הכי מדליק.

יאיר לפיד היא התשובה המתבקשת אבל לא במשמעות של "מדליק" בסלנג אלא בשל שמו.
בשמו של לפיד מתמזגים גם אור וגם לפיד - אש שני מרכיבים בולטים של  חג האורים.

המפורסם מבין היאירים התנ"כיים הוא יאיר הגלעדי - אחד השופטים.

"וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם, לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד." (שופטים י, ג-ד)

השם יאיר היה כנראה נפוץ בקרב תושבי גלעד בזכות כובש הגלעד שנזכר לראשונה בספר במדבר לב, מא

"יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה"(דברים ג, יד)

אבל יש אדם המפורסם יותר מהיאירים האלו שאביו נקרא יאיר:

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי." (אסתר ב, ה)

 

ישנם שני שופטים שהשתמשו בלפידים:

גדעון:

"וַיִּתְקְעוּ שְׁלשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמאוֹלָם בַּלַּפִּדִים וּבְיַד יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לַה` וּלְגִדְעוֹן. (שופטים ז, כ)

 

שמשון:

"וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ. וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת. (שופטים טו, ד-ה)

 

ויש את  השופטת דבורה הנביאה אשת לפידות:

"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא." (שופטים ד, ד)

 

לפידים נזכרים באירועים חשובים ביותר ברית בין הבתרים ומתן תורה:

"וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה." (בראשית טו, יז)

 

"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק." (שמות כ, טו)

 

אלו אינם לפידים במובן המקובל, אלא כנראה מקורות אש, מעין כדורי אש.

 

בבבלי מוזכר לפיד בביטוי:

"אם כן לא נפנה דרך כרמים דרש רבא מאי דכתיב לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים..." (סנהדרין קח/ב)

 

מילון אבן שושן מציג אטימולוגיה מעניינת, שיש הסוברים שלפיד מקורו ביוונית lampos -ados, המילה שהיא המקור (דרך לטינית וצרפתית) למילה lamp באנגלית (ראו כאן).

אני סבור שהסיכוי לכך הוא קלוש כיוון שהמילה נזכרת הן בספרים מוקדמים של התנ"ך והן בספרים מאוחרים.

אנו יודעים שככל שהמילה מאוחרת יותר כך הכתיב שלה יהיה מלא יותר. את הריבוי אנו מוצאים בשלושה כתיבים לַפִּידִים לַפִּידִם לַפִּדִים ששתיים מהן חסרות יותר ורב הסיכוי שהדבר מצביע על כך שהמילה קדומה.

ההשפעה היוונית ניכרת בלשון חכמים מילה יוונית הייתה צריכה להיות נפוצה בלשון זאת יותר מהתנ"ך אבל ההפך הוא הנכון, במשנה לפיד נזכר פעם אחת ובבבלי פעם ביחיד ופעם ברבים באותו דף. לכן אני סבור שגדול יותר הסיכוי שהיוונים שפיתחו את הכתב שלהן בהשפעת הכתב הפיניקי גם קלטו כמה מילים פיניקיות.

 

תוספת: האם יוסף טומי לפיד ידע על הסברה על מוצאה של המילה לפיד? שמו הקודם היה לַמְפֶּל. לאמפּ היא מנורה ביידיש וכמו שראינו מקור המילה הזו מיוונית ויש הסבורים שהיא המקור למילה העברית לפיד. ייתכן שכמו כל אדם שמעברת את שמו הוא בוחר בשם הקרוב ביותר במשמעות, כיוון שמנורה לא נשמעת טוב כשם משפחה בחר בלפיד העוצמתי יותר.

 

עוד על לפיד באתר האקדמיה ללשון העברית

נר

 

לפני שחנוכה ייגמר הנה משהו על נר.

 

נר היא מילה המופיעה עוד במקרא והאזכורים שם הם גם מקור לכמה ביטויים. 

"ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור ולהעלות נר תמיד" (שמות כז, כ)
"נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי" (תהילים קיט, קה)
"כי נר מצווה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" (משלי ו, כג)

"נר ידוד נשמת אדם חופש כל חדרי בטן" (משלי כ, כז)

"כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך" ( משלי כד, כ)
"והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות" (צפניה א,יב)

 

במקרא מצוי אזכור גם לנר כשמו של אדם אביו של אבנר שר צבאו של שאול ודודו.

"ושם אשת שאול אחינועם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול. וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל" ( שמואל א, יד, נ-נא)
"ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול" (דברי הימים א, ח, לג; שם, ט, לט)

כלומר נר על פי דברי הימים הוא סבו של שאול ומתברר שזה גם קשור לנר עצמו.

רש"י בפירושו לשמואל א, יד, נ מביא פרשנות מהמדרשים.

"אבינר בן נר - ונר היה דוד שאול, אחיו של קיש, ושניהם בני אביאל, וגם אביאל נקרא נר, בדברי הימים (א ח לג), שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים (ויקרא רבה ט ב)"

 

על פי המדרש בזכות צדיקותו של סבו שהיה מאיר את הדרך לאנשים זכה שאול במלוכה.

 

הנר המקראי שונה מהנר כיום שהוא פרי פיתוח מאוחר, רומי ששוכלל במרוצת השנים. הנר המקראי הוא מתקן קטן שיש בו כלי קיבול לשמן חור להכנסת פתיל וידית לאחזקה.

 נר עתיק

נר מתקופת המכבים

הקשר בין נר לאור הביא לכך שכמעט בכל תרבות או דת מדליקים נרות באירועים בעת שמחה או אבל.

ביהדות חוץ מנר שבת שדומה לנרות רגילים יש את נרות החנוכה (אין כל מחויבות הלכתית להשתמש בהם) ואת נר הבדלה שהוא למעשה מספר נרות שארוגים יחד כמו חלה לנר אחד.

 

ניתן לפרט עוד על ההיסטוריה של הנר ועל השימוש שלו בביטויים אבל זה כבר נעשה באתר נרו יאיר

 

ובאתר סנונית על נרות ביהדות.

 

 יש כמובן דברים אחרים שנקראים נר כמו התרופה שדומה לנר שנלקחת דרך פי הטבעת.

בצנחנים קוראים למצנח שלא נפתח נר

ונר היא גם מידה למדידת תאורה (cd/m2 נר למטר מרובע)

 

אל תדליקו לי נר - הקליק

חודוק בלחמניה

 במאסטר שף שודר קטע שבו אחת המתמודדות מישל סקוריק אומרת שהיא הולכת להכין "חודוק". וכולם שאלו את עצמם על מה היא מדברת?

מתברר שהיא התכוונה ל"הוט דוג" נקניקיה שקיבלה את שמה מהדמיון של צורתה לכלב תחש.

פשוט ברוסית אין את העיצור "הא". אז מה עושים מחפשים חלופות לעתים מחליפים בגימל כמו גרצלייה (הרצלייה)  ולעיתים בחית כמו הסופר חרוקי (הרוקי מורקמי). אז למה היא שיבשה גם את הגימל? אולי במקרה זה קל יותר לבטא קוף או פשוט בגלל שיש מילה כזו ברוסית ולכן קל לזכור אותה.

https://www.instagram.com/reel/DQaIoYzjMVk/

ונתנה תוקף

אחד הפיוטים הידועים ליום הכיפורים הוא "ונתנה תוקף" שידוע בעיקר בלחנו של יאיר רוזנבלום שהלחין אותו לטקס הזיכרון לאחד עשר בני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. הפיוט יוחס לפי הספר "אור זרוע לצדיק" לרבי אמנון ממגנצא אבל הוא  התגלה בגניזה הקהירית וזמן כתיבתו קודם לרבי אמנון ממגנצא. (ראו ויקיפידה ואתר הזמנה לפיוט)

לניתוח של הפיוט ניתן להקדיש זמן רב.

חדי העין יבחינו בנקל, שהפיוט נוקט לשון תנכית שירית עם סיומות וּן: יֵחָפֵזוּן, יֹאחֵזוּן, יֵחָתֵמוּן, אין בג"ד כפ"ת אחרי הברה פתוחה:- מִי בַחֶרֶב וניקוד בהפסק: כִּסְאֶךָ - כִּסְאֲךָ .

אתרכז בצירוף אחד המופיע בפיוט

 וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.

הפסוק לקוח ממסכת ראש השנה א,ב: "

אַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה, בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהֶם."

ואכן פיוט זה נאמר בראש השנה והיום הכיפורים.

מהם בְּנֵי מָרוֹן?

אין מדובר בהחלפת נון במם הנפוצה בלשון בית שני, לפי מילון אבן שושן המילה מגיע מהמילה הלטינית לגדוד ספור (numerus).  אבן שושן מתבסס על כתבי יד של המשנה בכתב יד קאופמן מופיע כִּבְנוֹמְרוֹן לעומו בכתב יד פארמה כתוב כִּבְנֵי מְּרוֹן.

כלומר הפירוש הוא שהאנשים עוברים לפניו בסך כמו גדוד שצועד. 

השערה אחרת לצורה בני מרון מגיעה מהפרשנות שנותן הלמוד למשנה ולפיה מרון מגיע מאמר- כבש בארמית. הפירוש של המשפט נשאר דומה עוברים לפני כבני צאן.

בתלמוד אנו מוצאים: " ואפילו במעלות בית מרון" (עירובין כב/ב)

מדובר במעבר צר שבו יכולים ללכת רק זה אחר זה ובדרך כלל הפירוש הוא צאן אבל זה יכול להיות גם גדוד, כי מעברים צרים כאלו שמגבילים את תנועת חיילים שימשו כדי להקל להדוף תוקפים ולנטרל יתרון מספרי של התוקף. באזורים הררים נחצבו מדרגות במעברים אלו כדי להקל על העלייה.

מחבר "ונתנה תוקף" בבירור מעדיף את הפירוש הראשון לפי המשפט שבא אחריו:

"כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ 
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי"

 

ראש השנה - תשפ"ו

ראש השנה לפי הלוח העברי יהיה ה'תשפ"ו = 5786

לפי האמונה מדובר בספירה מאז בריאת העולם. 

ידוע שהעולם ותיק כמה מיליארדי שנים יותר מספירה זו. אז מהי בדיוק השנה שאליה מתכוונים?

תרגיל חשבוני קצר יחשוף שמדובר בשנת 3760 לפני הספירה  5776-2016 = 3760.

מה קרה במאה ה-38 לפני הספירה?

עיון בוויקיפדיה יגלה לנו שעל פי התיארוך, שנת 3750 לפני הספירה בקירוב היא השנה הראשונה שיש עדות לשפה פרוטו-שמית. השפה שממנה צומחות השפות השמיות.

כלומר לוח השנה העברי מציין את השנה של תחילת הלשונות השמיות שעברית היא אחת מהן.

באופן מוזר אחת הסיבות לתיארוך היא מציאת תיעוד בשפות השמיות הקדומות לחמור אך לא לעגלות. הגלגל הומצא באלף החמישי לפני הספירה אבל שימוש בו בכלי תחבורה החל בערך במאות 36 - 35 לפני הספירה, ולכן השפה הפרוטו-שמית קדמה להמצאת העגלה ונוצרה בין השנים 3800 ל- 3500 לפני הספירה. 

באקדמיה ללשון העברית תוכלו ללמוד עוד על משמעות שמות חודשי השנה

 

"