תמרון

 תמרון היא מילה שנשמעת מאז שמhת תורה תשפ"ד יותר ויותר. 
מהי ומתי החלו להשתמש בה.

כפי שמסבירה האקדמיה ללשון העברית תמרון היא מילה שחידש בן יהודה לפי המילה הערבית תַמְרִין.

ובצה"ל יש לה שתי צורות בחולם ובשורוק. ראו גם אצל רוביק רוזנטל הזירה הלשונית.

משנות הארבעים של המאה העשרים המונח תמרון כבר שגור ושימש גם היכן שאנו משתמשים כיום בתרגיל:

שערים 7 במרץ 1957: מוסקבה: הפינוי "תמרון"

יום יום 1 ביולי 1948: הערב תמרון אזעקה בת"א

אמר 26 ביוני 1942 תמרון האפלה בהודו

בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה אנו רואים את תמרון במובנו הצבאי מופיע בעיתונים "החרות" ו"מוריה":

מוריה 8 דצמבר 1911/ הצבא הרב ‭2000)‬ בערך) הנמצא בעירנו לרגלי מצב המלחמה, עורך את בחינותיו על הככר שאחרי מערת אליהו. ביום הרביעי ערכו תמרון גדול, והרבה מבני העיר יצאו לראותו

החרות 5 ביוני 1912 / השבוע הזה היה שבוע של תמרון אוירונים

תמרון במובן של דרך פעולה, תכסיס להביא אחרים לפעול כרצונך אנו מוצאים כבר כעשור לאחר מכן:

דבר 22 באוקטובר 1926 /כי הכרוז אינו אלא תמרון הקשור בטרוסטים הבין-לאומיים /

דאר היום 28 אפריל 1929/ סוברים העתונים הצרפתיים כי העלאת שער הריבית אינה אלא תמרון פוליטי.

העולם 25 אוקטובר 1929/  ולמין תמרון של שתי תעמולות ותחרות של שתי תאבות־נצחון

הארץ 25 נובמבר 1934 / בפאריס סבורים שכל הכרזתו שר ארשאמבו הוא תמרון פוליטי מצד הראדיקלים־סוציאליםטים

ובאותה עת אנו מוצאים את תמרון גם כפעולה לשליטה על תנועה של כלי תחבורה:

דאר היום 5 מרץ 1929/ הועדה באה לידי המסקנה שאבדן ספינת האויר בא לרגל תמרון בלתי נכון