מדי פעם אני רואה מסמכים שנכתבו על ידי אנשים שאינם מבינים לגמרי את ההבדלים בעיצובים השונים של פסקאות של Word. אני רואה שימוש בריווח לצורך מרכוז וכן להגדלת כניסה (הזחה של השורה לפנים השורה). יש צורות קלות ונכונות יותר לעשות זאת. אבל ראשית צריך להבין כיצד Word מגדיר את הפסקאות. כדי לראות זאת אני אשתמש באפשרות הצגת סימני פיסוק ועיצוב. המנשק (ממשק) שלי הוא Office 2010 אבל הלחצן הוא זהה גם בגרסאות הקודמות של Word.
לחצן "מרכז" – הטקסט ממוקם במרכז העמודלחיצה על לחצןTAB מעבירה את הטקסט לנקודת טאבלוציה הבאה לחיצה על Shift+TAB תחזיר את הטקסט לנקודת טאבלוציה הקודמת שעמדנו בה.
שימו לב בתמונה למעלה גם להבדל בין סוף פסקה המסומל באותו סמל שנמצא על לחצן "הצג הכול" לבין סימן שבירת שורה שנוצר שלוחצים על Enter+Shift. ההבדל נובע מכך ששבירת שורה גורמת לכך ששתי השורות הן באותן פסקה וכל עיצוב שנחיל על הפסקה יחול על שתיהן. מעבר פסקה גורם לכך שכל שורה היא פסקה בפני עצמה אם נפעיל למשל את אפשרות מנע פיצול פסקאות זה לא יפעל על השורות כי מבחינתWord הן שתי פסקאות נפרדות.
תבחינו גם שרווח אחד מסומל בנקודה (רואים את זה בין שתי מילים) לחיצה חוזרת על מקש רווח נראית כשורת נקודות. לכאורה גם באמצעות "הצג הכול" לא רואים הבדל בין מרכוז, הגדלת כניסה וטאב. הסיבה היא שהסמן לא עמד על השורה כאשר הסמן עומד על השורה אנו רואים בסרגל שיש הבדל ביניהן.
 | |
|
 | |
|
 | |
|
המשולש הכחול הוא סימון כניסת שורה ראשונה.
המשולש הצהוב הוא סימון כניסה תלויה.
הריבוע האדום הוא סימון כניסה ימנית.
המבט על המיקומים השונים בכל אחת מהפעולות מצביע בבירור ש- Word מתייחס לכל פעולה באופן שונה כתוצאה מזה לכל פעולת עיצוב תהיה משמעות שונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה