הרבה אנשים מתפלאים למה צריך מידענות, מי אינו יודע לחפש באינטרנט?
מתברר שהרבה אנשים פונים למידענים שמתברר להם שהם אינם מוצאים, וגם המידענים משקיעים זמן רב בחיפוש מקצועי.
גם אנשים שיודעים לחפש, לא כולם יודעים להציג את המידע המנותח באופן בהיר (זה ההבדל בין נתונים - מידע גולמי לבין מידע- נתונים מנותחים).
להלן שני מקרים קטנים ששילבו מידענות ברמה נמוכה ושירות לקוחות:
מקרה ראשון:
עבודת תרגום מאנגלית לעברית של אתר של חברה עולמית ידועה. הדוא"ל שנשלח לאשת הקשר חזר עם הודעת שגיאה.
הדואר נשלח משני שירותים אחרים ודרך ספק האינטרנט למקרה ששרת הדוא"ל שלהם דוחה את ההודעות אך כולם חזרו. ברור שהכתובת אינה נכונה.
איתרתי את אשת הקשר בלינקדאין אבל לא ניתן ליצור אתה קשר, אלא עם חברות פרימיום.
הולכים לאתר החברה ומנסים למצוא אותה דרך צור קשר.
מצאתי את האתר בעברית שהם רשמו על שם אשת קשר אחרת מהחברה.
בכל מקרה הכתובת הייתה זהה לזו שהיא מסרה בפרטי קשר לפונים.
במבט בפרטי אשת הקשר של האתר העברי הבחנתי במשהו. כתובת הדוא"ל של אשת הקשר לעבודת התרגום הייתה שגויה, שם השרת היה שגוי. בעת ההקלדה נוספה עוד אות (למשל gmaikl.com).
הדוא"ל נשלח לכתובת הנכונה את העבודה כנראה קיבל אדם אחר, אבל עצם ההודעה על כך שהם ישמרו את פרטי הקשר שלי אומר שהדוא"ל התקבל.
מקרה שני: פונה אלי לקוחה בבקשה שאתרגם לה משפט אחד. עלויות העברת הכסף יהיו גדולות מהעבודה, כמו כן מיד זיהיתי מהיכן המשפט לקוח. מבנהו המליצי של המשפט רמז לי שהמשפט הוא פסוק מהתנ"ך ואולי מהברית החדשה.
חיפוש קצר באינטרנט הבהיר שמדובר בפסוק מישעיהו.
צירפתי ללקוחה את התרגום בגוף התשובה אמרתי לה שלא אגבה תשלום על משהו שכבר כתוב בעברית ומסרתי לה קישור למכון ממרא שם יש גרסה מקוונת של נוסח אנגלי ונוסח עברי זה לצד זה.
זיהוי של טקסט, חיפוש קצר ומהיר באינטרנט, הפניית הלקוח למקור היא פעולת המידענות.
אי גביית כסף (כמובן מחוסר כדאיות של הגבייה אבל הלקוח אינו יודע זאת) היא מעשה של ניהול נכון של יחסי לקוח. הלקוח מרוצה, וייתכן שיפנה שוב בעת הצורך ואני לא השקעתי זמן רב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה