יום שלישי, 16 באפריל 2013

תוספת חשובה לדיוור

כל מי שמקבל ידיעונים יודע שהידיעונים* מוצגים מסיבות של אבטחה ללא התמונות. חשוב לקחת בחשבון אפשרות זאת ולתת אפשרות למקבל לראות את הידיעון באופן מקוון ללא צורך להסכים להורדת התמונות.

ראשית צריך להבין מדוע תוכנות דואר ושירותי דואר מקוונים עושים זאת.
ההודעה כתובה ב-HTML או XML, אותה שפה שכתובים בה דפי אינטרנט התמונות אינן נמצאות בהודעה כמו במסמך WORD אן PDF הן נמצאות באתר השולח ועם פתיחת ההודעה הן נלקחות משם (לרוב כל הידיעון נמצא על אתר השולח ו"נשאב" משם להודעה).
עצם הלקיחה של התמונות מהאתר יכולה להוות לשולח אישור שההודעה התקבלה. במקרה של פתיחה בטעות של דואר זבל השולח קיבל אישור שהכתובת היא פעילה.

הפתרון הוא פשוט למדי לצרף טקסט להודעה לדוגמה:

אם אינך רואה הודעה זו אנא לחץ/י כאן
בכדי להבטיח את קבלת הדיוור לתיבת הדואר הנכנס וקבלתו כאשר כל התמונות פתוחות, אנא הוסף את הכתובתname@domain.co.il לרשימת אנשי הקשר שלך.

הקישור הראשון מעביר את המקבל לידיעון עצמו שנמצא על אתר השולח.
הקישור השני מסביר לו שאם הוא יוסיף את השולח לאנשי קשר אזי גדל הסיכוי שתוכנת הדואר או שירות הדואר יזהו את הדיוור כהודעה מידיד ולא יחסמו את התוכן.

באשר למיתוג הניוזלטר - ידיעון, בקיבוץ אורטל עלון ההודעות הידיעות הפנימיות מכונה "מידף", כל חברה יכולה לבחור לעצמה שם לידיעון הפנימי המבוסס על שם החברה, מוצר מוביל, חומרגלם מוביל או מונח מקצועי הידוע לכל עובדי החברה ,או כמו בקיבוץ אורטל צירוף המזכיר את התפקוד של הידיעון או את עברו, לדוגמה אופן הפרסום: דף, לוח מודעות בתיבות וכו'.

* לניוזלטר משמשות בעברית מספר מילים ידיעון (המונח המקובל על מיקרוסופט), מידעון או אף אגרת מידע (המונח המקובל על האקדמיה ללשון העברית) 

יום רביעי, 3 באפריל 2013

הכלב של דנה אבד



דוגמה מצוינת להמחשה של חיפוש נמצא בפרק בסדרה "רגע עם דודלי" שידוע בשם "מוקי הכלב של דנה אבד".
כאשר מתחילים חיפוש או מנסים לאתר משהו צריך לספק מידע רב ככל האפשר שיהווה את הבסיס לחיפוש. משום מה יש אנשים שאינם מבינים מדוע מומחה לחיפוש זקוק לכך, הרי הוא מומחה. פרק זה ממחיש היטב מדוע.

לרגע עולה בראש רעיון לתלות מודעה. רגע אינו יודע לכתוב הוא מצייר כלב וילדה בוכה ודנה כותבת את שמה מתחת לציור הילדה. דודלי שרואה את המודעה מסביר לרגע שלא ברור מה אומרת המודעה. במודעה שדודלי כתוב בבירור שמחפשים כלב ששמו מוקי.

רגע ודנה תולים את המודעות ברחבי השכונה ורגע הולך לאדון ששון שמדפיס את העיתון של השכונה ומבקש לשים מודעה (דקה 13:00). אדון ששון מבאיר לרגע שצריך תיאור, רגע מציע ארבע רגליים, זנב ושיניים ואדון ששון מבהיר לו שזה תיאור טריוויאלי (כמובן לא במילים אלו) ואז מנוסחת מודעה עם תיאור: כלב קטן, ג'ינג'י, עם אוזניים שמוטות ורצועה שחורה על הצוואר.

דנה הולכת לתכנית טלוויזיה (דקה 20:30) ושם מוסרת תיאור כלב קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל עם רצועה שחורה על הצוואר ומציגה תמונה של מוקי הכלב.

מה יש לנו כאן בעצם:
השאילתה- מה מחפשים? מוקי הכלב של דנה.
מידע לצורך חיפוש: ארבע רגליים, זנב ושיניים. טריוויאלי - כל הכלבים הם כאלו.
קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל ורצועה שחורה על הצוואר - החיפוש צומצם רק לכלבים העונים על החיפוש.
דנה מציגה תמונה בטלוויזיה - צמצום נוסף של החיפוש כלב העונה על התיאור ונראה כמו בתמונה.

שימו לב לחיפוש המשולב במגוון אמצעים:
  • מודעות כתובת ברחבי השכונה.
  • מודעה בעיתון השכונתי.
  • הודעה בטלוויזיה.
אז פשוט כאשר מבצעים שאילתה, הלקוח חייב לנסח את זה כמו מודעה למציאת בעל חיים אובד, להוסיף כמה שיותר פרטים אשר יסייעו בחיפוש.
החיפוש מתבצע בכל האמצעים היכולים להכיל את המידע המבוקש.
את  הפירוט למי המוצא צריך לפנות אפשר לדמות זאת לאופן הגשת השאילתה: דו"ח כתוב, מצגת, ידיעון וכו'