‏הצגת רשומות עם תוויות מידע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מידע. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 ביוני 2014

מוות וחיים ביד הלשון

ענב גנד גלילי הגישה תביעת לשון הרע נגד 26 גופים ואישים ביניהם התוכנית "צינור לילה", המגיש שלה גיא לרר ומספר בלוגרים, שפרסמו ביקורת נגדה שלדעתה מהווה לשון הרע. (ראו וואלה  כלכליסט)

בסוף 2013 ענב גנד גלילי, המציגה עצמה כמומחית DEEP WEB, נתנה הרצאה במסגרת איגוד האינטרנט הישראלי. כיוון שההרצאות של איגוד האינטרנט הישראלי מוקלטות ומועלות לרשת, לא עבר זמן רב ואנשים החלו לבקר את ההרצאה שלטענתם רצופה בשגיאות ובטעויות ואף בחוסר ידע הגובל בשרלטנות. (רוב מאמרי הביקורת על ההרצאה הורדו כנראה תחת איום בתביעה שינו מאמר אחד של אורי הוך בלינמגזין (נכון לעכשיו)).

בעקבות התביעה הושק קמפיין למימון ההגנה של הנתבעים באתר הדסטארט שהשיג את יעד הגיוס הראשוני שלו.

אם הם צודקים כיצד נוכל לסמוך על המידע שאנו מקבלים?

חשבתם פעם מדוע תוכניות מצלמה נסתרת מצליחות.
הסיבה שמוחנו מקבל מידע הוא מחשיב אותו לאמת, אלא אם מתברר לו אחרת. מידע הנאמר על-ידי בעל סמכות באופן משכנע ייתפס כאמיתי.
מדוע?!
חישבו על האפשרות האחרת נפקפק בכל מידע. לא נוכל לבטוח באף אחד. ההתנהגות שלנו תהיה פרנואידית, כי אם אין לבטוח באף אדם, הרי ייתכן שיש אנשים הזוממים נגדך.

לפני מספר שנים קראתי דוגמה מעניינת: להקת חיל האוויר נסעה להופעה ונתקעה בפקק. יצא מישהו מהלהקה והחל לכוון את התנועה שחרר את הפקק והם נסעו לדרכם.

הביטו בתצלום להקת חיל האוויר ונסו לנחש למה זה קרה.


התשובה כמובן שמדי ייצוג של חיל האוויר נראים כמו מדי שוטר. אם מישהו במדי שוטר מכוון את התנועה (וגם עושה זאת באופן סביר) מדוע לחשוד בו!

ענב גנד גלילי מציגה את עצמה כמומחית בתחום הרשת העמוקה, היא רואיינה בערוץ 2 בנושא זה, היא מרצה לפני ארגונים ציבוריים בנושא זה, היא מופיעה באירוע של איגוד האינטרנט הישראלי. מדוע שנפקפק בדבריה לפני ששמענו אותה וכאשר יש גורמים ציבוריים שנראה מכירים במומחיותה.

כיצד נוכל לדעת שהדברים נכונים אם האדם נראה אמין?!
ראשית יש קישורים לפרופיל החברתי של ענב גנד גלילי (לפחות חלקו) בתחתית הפוסט.

עלי פי השכלתה מאמרים ופוסטים שהיא כתבה נראה שמומחיותה בניהול ואסטרטגיה, עדיין העובדה שמישהו לא למד מקצוע אינו אומר שלא יכול להבין בנושא, אך זו בעייה באישוש האמינות.

ההרצאה הורדה מאיגוד האינטרנט אבל נמצאת ביוטיוב בציון השגיאות ויש לה קישורים מאינטרנט ישראל. (יש גם פירוט יפה מיהו מומחה?)

שנית, אף שאיני טוען למומחיות בתחום, ישנן שתי טעויות שצוינו שעשתה ענב גנד גלילי שמראות על רשלנות או בורות או שתיהן.


  1. התמונה כפי שציינו אחרים היא מזוייפת ואם תחפשו אותה ב- Google Images אכן תמצאו שמקורה באתר הומוריסטי של מתכנתים, גם קריאה של הטקסט מעידה על כך שהוא מגוחך.
  2. מריאנה על-פי גנד גלילי הוא שם ספרדי. נכון אבל כאן אירע פספוס גדול. מריאנה הוא שמה של מלכת ספרד. איי מריאנה באוקינוס השקט נקראים על שמה ועד מלחמת ספרד ארה"ב נשלטו על-ידי ספרד. אבל הקשר של מריאנה לרשת העמוקה היא "תהום מריאנה" הנמצאת ליד האיים, המקום העמוק ביותר בעולם כ-11,000 מטרים מתחת לפני הים.

העובדה שענב גנד גלילי בחרה לספק הסבר למשהו שהיא לא יודעת וניתן לברר תוך דקה באינטרנט מטילה ספק במומחיותה או במקצועיותה.

לסיום אביא את קטע הסיום מתוך מאמר "כיצד עובדת הרשת העמוקה" מאתר HOWSTUFFWORKS שלפי רשימת המקורות נראה רציני.

הרשת העמוקה היא מקום מעורפל, שאינו חד משמעי. אבל ניתן היה להסיק בבירור לפחות דבר אחד - רוב כותרות חדשות נוטות לייצר סנסציה מהרשת האפלה והצדדים הפחות טובים שלה, ורק לעתים רחוקות מזכירות את הפוטנציאל הגלום ברשת העמוקה. מאמרים על סמים ונשק בלתי חוקיים, ודאי מושכים יותר קוראים מאשר אלו המפרטים את האתגרים הטכניים של כריית נתונים מהרשת העמוקה. הטילו ספק כאשר אתם קראו את המאמרים השליליים, חסרי הנשמה האלו. ראוי לזכור שהרשת העמוקה היא הרבה יותר מאשר האלמנט הפלילי המובן מאליו. כמו שמהנדסים מנסים למצוא דרכים טובות יותר, מהירות יותר לקטלוג  של מאגרי הנתונים של הרשת. האינטרנט בכללותו יכול לשנות את החברה שלנו באופנים מפליאים.
זה מזכיר לנו שתמיד צריך לבדוק כי שפע המידע נוצר בחלקו על-ידי אנשים שלא מיומנים או שמתרשלים.
ונקווה שלא נצטרך בסוף כל בלוג לכתוב בעו"דית:
"אין לראות בנאמר לעיל משום המלצה או קריאה לביצוע. הדברים שנאמרו לעיל נכתבו כל סמך מידע שהיה מצוי בידי הכותב בעת הכתיבה. אין כותב אחראי לכל טעות, שגיאה או ליקוי שנפל במידע בין שנעשה בזדון או ברשלנות שלא יכול היה הכותב להיות מודע לו בעת הפרסום וגו'"

הפרופיל של ענב גנד (גוטשל) גלילי ברשת
http://il.linkedin.com/in/enavgenadgalili
http://cafe.themarker.com/user/164971/
https://www.facebook.com/enav.galili

יום שני, 21 באפריל 2014

מאה שניות של טפשות

בשנת 2000 כאשר נודע שהסופר גבריאל גרסייה מרקס חלה בסרטן, עיתון פרואני "לה רפוליקה" פרסם שיר של מרקס הנראה כשיר פרידה מהחיים - "La Marioneta" (הבובה).
את השיר למעשה כתב ג'וני וולץ' פיתום מקסיקני (ונטרילוקיסט) לבובה שלו "מופלס". (ניתן לראות את המקור בבלוג שלו).

לפני שהכותב המקורי וכמה אנשים המכירים היטב את מרקס אמרו שהשיר אינו של גבריאל גרסייה מרקס הוא הספיק להתפשט כמו אש בשדה קוצים, באמריקה הלטינית.

אבל גם כיום שנים יותר מעשור מאוחר יותר לאחר פטירתו של גבריאל גרסייה מרקס עדיין היו כאלו שציטטו את השיר הזה היצירה של מרקס. בלוגרים זריזי מקלדת הם דבר אחד. אבל חיפוש לא ארוך ולא מסובך באינטרנט היה מגלה מספר כתבות המציגות את מהלך העניינים ואת שמו של הכותב המקורי (לדוגמה באתר זה ובאתר זה).

גם בארץ נפל כלי תקשורת מרכזי כמו "ידיעות אחרונות" בפח הזה בגלל שטחיות ועצלנות לבצע חיפוש פשוט באינטרנט (זה נמצא בוויקיפדיה באנגלית, כמובן בהנחה שאתה יודע מבין אנגלית).

כתבה על הנושא בוואלה


יום רביעי, 26 בפברואר 2014

ארגון נתונים עם גוגל


גוגל הודיעה על פתיחת עוד קורס מקוון "Making Sense of Data".

הקורס עוסק בארגון נתונים בכלי של גוגל Fusion Tables. כלי המאפשר ארגון של מידע הנאסף ושיתופו בדרך ויזואלית.

כמו כל קורס הוא מוגבל לתקופת הקורס, החומר יהיה נגיש בכל עת, אבל לא ניתן יהיה להגיש את פרויקט הסיום ולקבל תעודה לאחר תאריך הסיום.

שאלות ותשובות על הקורס

מבנה הקורס

הנה מישהו שכנראה לא ישתתף בקורס



יום שבת, 1 בפברואר 2014

מהו מידע מהימן...

מהו מידע מהימן זו השאלה החשובה ביותר כאשר אנו מחפשים מידע באינטרנט.

לשם כך אנחנו יכולים להיעזר בטופס בדיקת מהימנות של אתר (דוגמה לטופס כזה). גם אם האתר מהימן לא ברור אם הוא שגוי. לא רק בוויקפדיה יש שגיאות לא גם נמצאו שגיאות באנציקלופדיה בריטניקה, כפי שנמצא לעתים שגיאות בספרים על אף שהם עוברים בדיקות עריכה והגהה בעת ההוצאה לאור.

אציג לכם דוגמה כיצד חיפוש שאילתה פשוטה יכול להניב תוצאה שגויה.

השאלה היא:  מהי המכונית של נדי (Little Noddy)?

אנו נחפש מידע על כך ובין התוצאות הגבוהות בחיפוש תמונות וברשת נקבל מידע מאתר מהימן לכל הדעות עיתון הטלגרף הבריטי שמדווח לנו על מכירה פומבית של המכונית של נדי שההוצאה לאור יצרה ב-1969 שנה לאחר מות איניד בלייטון מחברת ספרי נדי. גם הסאנדיי טיימס מדווח על המכירה הפומבית של המכונית של נדי.

באמת שמסתכלים על התמונות זה נראה ממש דומה

המכונית של נדי
המכונית שנמכרה
אבל מתברר שיש בעיה הויניאלה גאמין מכונית שיוצרה בשנים 1967 - 1971 על בסיס מכלולי פיאט 500 כלל אינה המכונית של נדי ואפילו לא שימשה השראה למראה המכונית, משום שלא הייתה קיימת שהספר יצא לאור. (ראו מידע על המכונית הנ"ל באתר זה).

סדרת ספרי נדי שנכתבה על ידי הסופרת איניד בלייטון ואוירה ברובה על ידי ביק יצאה לאור בין השנים 1949 - 1963. אני מניח שכבר עליתם על בעיה, הסדרה הסתיימה לפני שבכלל נוצרה המכונית. יותר מכך המכונית הופיעה לראשונה בספר השני בסדרה מ-1950 והייתה במרכז הספר שלישי בסדרה משנת 1951.
 ההוצאה לאור (סמפסון לאו) ברוב קמצנותה קנתה ב-1969 ויניאלה גאמין (שהייתה אז מכונית חדשה) וצבעה אותה בצבעי מכוניתו של נדי, מה שעלה להם פחות משחזור מכונית ישנה יותר, כלומר ההוצאה לאור בעצמה גרמה לבלבול.

אני מניח שהמאייר ביק שהיה מאייר הולנדי ידוע יצר מכונית המזכירה מכונית משנות ה-40 מבלי שתהיה זהה לחלוטין למכונית כלשהי. ההשראה כנראה הייתה מכונית דו מושבית בריטית. ייתכן שזו הייתה מכונית של טרום מלחמת העולם השנייה  שהיו מפוארות יותר מהמכוניות של שנות ה- 40. אולי הייתה זו פיאט 500 טופולינו - אותה מכונית שהמכונית "המזויפת" של נדי (ויניאלה גאמין) מחקה.

טריומף דולומיט 1937
טופולינו 1940 (תמונה מוויקיפדיה בגרמנית)
או מכונית שזכר המאייר מנעוריו בשנות השלושים עם "מושב חותנת" או "כיסא חותנת" (באנגלית בריטית dicky seat):
ווקסהול 14 עם גג נפתח (1937)

המסקנה הסופית היא כפי שאמרתי, שאין מכונית כזו. המאייר נטל מרכיבים ממכוניות שונות בהתאם לתיאור בספר לזיכרונו ולדמיונו היצירתי ליצירת המכונית של נדי אולי עשה זאת בכוונה כדי שהרכב של נדי לא יזוהה עם דגם מסוים.

זו הייתה שאלה פשוטה ודי טריוויאלית אבל היא מדגימה איך אנו יכולים לטעות על ידי הסתמכות על עיתונים בריטים מכובדים, על פעולת קידום מכירות של ההוצאה לאור של ספרי נדי ועל אתרים של חובבי רכב קלאסי, שלכאורה הם אתרים מוסמכים אבל הם הוטעו או טעו. 

חשובה מאוד הבחינה המדוקדקת של החומר כי היא מגלה לנו דברים כמו שוני בצורת הדלת (טופולינו) בפתיחת הדלת (בווקסהול הדלת נפתחת לאחור) מדרך לפני הדלת (ווקסהול) וכן את העובדה שהמאייר, ביק היה אמן ולא מעצב מכוניות, כך בתמונה האחרונה לעיל רואים שהוא מיקם את פנס האיתות קרוב להגה כך שהוא מוסתר על ידי הפנסים הראשיים.

יום רביעי, 3 באפריל 2013

הכלב של דנה אבד



דוגמה מצוינת להמחשה של חיפוש נמצא בפרק בסדרה "רגע עם דודלי" שידוע בשם "מוקי הכלב של דנה אבד".
כאשר מתחילים חיפוש או מנסים לאתר משהו צריך לספק מידע רב ככל האפשר שיהווה את הבסיס לחיפוש. משום מה יש אנשים שאינם מבינים מדוע מומחה לחיפוש זקוק לכך, הרי הוא מומחה. פרק זה ממחיש היטב מדוע.

לרגע עולה בראש רעיון לתלות מודעה. רגע אינו יודע לכתוב הוא מצייר כלב וילדה בוכה ודנה כותבת את שמה מתחת לציור הילדה. דודלי שרואה את המודעה מסביר לרגע שלא ברור מה אומרת המודעה. במודעה שדודלי כתוב בבירור שמחפשים כלב ששמו מוקי.

רגע ודנה תולים את המודעות ברחבי השכונה ורגע הולך לאדון ששון שמדפיס את העיתון של השכונה ומבקש לשים מודעה (דקה 13:00). אדון ששון מבאיר לרגע שצריך תיאור, רגע מציע ארבע רגליים, זנב ושיניים ואדון ששון מבהיר לו שזה תיאור טריוויאלי (כמובן לא במילים אלו) ואז מנוסחת מודעה עם תיאור: כלב קטן, ג'ינג'י, עם אוזניים שמוטות ורצועה שחורה על הצוואר.

דנה הולכת לתכנית טלוויזיה (דקה 20:30) ושם מוסרת תיאור כלב קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל עם רצועה שחורה על הצוואר ומציגה תמונה של מוקי הכלב.

מה יש לנו כאן בעצם:
השאילתה- מה מחפשים? מוקי הכלב של דנה.
מידע לצורך חיפוש: ארבע רגליים, זנב ושיניים. טריוויאלי - כל הכלבים הם כאלו.
קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל ורצועה שחורה על הצוואר - החיפוש צומצם רק לכלבים העונים על החיפוש.
דנה מציגה תמונה בטלוויזיה - צמצום נוסף של החיפוש כלב העונה על התיאור ונראה כמו בתמונה.

שימו לב לחיפוש המשולב במגוון אמצעים:
  • מודעות כתובת ברחבי השכונה.
  • מודעה בעיתון השכונתי.
  • הודעה בטלוויזיה.
אז פשוט כאשר מבצעים שאילתה, הלקוח חייב לנסח את זה כמו מודעה למציאת בעל חיים אובד, להוסיף כמה שיותר פרטים אשר יסייעו בחיפוש.
החיפוש מתבצע בכל האמצעים היכולים להכיל את המידע המבוקש.
את  הפירוט למי המוצא צריך לפנות אפשר לדמות זאת לאופן הגשת השאילתה: דו"ח כתוב, מצגת, ידיעון וכו'