על אודות הלשון העברית דקדוק, תחביר, אוצר מילים עניינים הנוגעים בעריכה ובתרגום ובמידענות.
יום חמישי, 5 במאי 2022
יש אלוהים
זה לא קרה בתס"ח
טקס המשואות בערב יום העצמאות ובערוץ 2 מלווה את הטקס אהרן ברנע.
יחידת הדגלנים נמצאת על הרחבה ואהרן ברנע מתלהב מה"ת"ס -תס"ח".
זו הצרה בראשי תיבות שלעתים אנשים כבר אינם יודעים מה הם מייצגים.
צדק אהרן ברנע אכן יחידת הדגלנים הציגה תרגילי סדר (ת"ס) מרשימים, אבל היא לא יכולה להציג תס"ח מהסיבה הפשוטה שתס"ח פירושו: תרגילי סדר חמושים.
אם אינך נושא נשק (למיטב ידיעתי דגל אינו נשק) אינך יכול להיות חמוש.
משמר הכנסת יכול לבצע תס"ח כיוון שאנשיו נושאים נשק.
*תמונה לשכת הפרסום הממשלתית - מצעד חיילות בשנת ה-30 לעצמאות באוניברסיטה העברית
על האש
כל שנה ביום העצמאות יוצאים רבים וחוגגים בעשיית מנגל "על האש".
ראשית האקדמיה קבעה שם למנגל מַצְלֶה.
מי שיש לו רשת שרחוקה יותר מגחלים מדובר באַסְכָּלָה גבוהה.
את הגחלים מלבים באמצעות נַפְנַף. (ראו באתר האקדמיה)
האם זו מהות חג העצמאות לצלות מזון "על האש".
אנחנו מוצאים בתנ"ך:
וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ:
וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ." (שמות יב, ח-י)
נו אם בחג החירות צריך לאכול צלי אש שמתפקעים קל וחומר ביום העצמאות.
אגב קבב הוא המצאה של התלמוד הבבלי ולא הטורקים ראו כאן.
אורי הייטנר הזכיר לי שהכי טוב לעשות על האש לא ביער קק"ל כי אם בנוב כפי שנאמר:
"עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּית \{בַּת צִיּוֹן\} גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם." (ישעיהו י, לב)
ולמי שמבולבל הנה הלכות מנגל.
חג עצמאות שמח.
זיקוקי די נור
יום העצמאות בשנה במקומות רבים בטולו זיקוקי דינור מתוך התחשבות בהלומי קרב.
מהו זיקוק דינור?
זיקוקי דינור בארמית הם ניצוצות (זיקוקי) אש או זיקי אש.
המקור נמצא בתלמוד בבלי:
"...ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי ומפומיה דרבי לפומיה דרב.." (חולין קלז/ב)
ואנו מוצאים גרסה עברית במדרשים:
"...גדול אורו של הקב"ה החמה והלבנה מאירים לעולם ומהיכן הן מאירים מזיקוקי אור של מעלן הן חוטפין שנא'...(במדבר רבה טו, ט)
"...והיו שני זיקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון והיו שורפים לפניהם את הנחשים ואת העקרבים... (דברים רבה ז, ט)
בתנ"ך אין זיקוק אבל יש מילים מקבילות:
זִיק
"הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן." (ישעיהו נ, יא)
זֵק
"כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת." (משלי כו, יח)
רש"י כותב בפירושו לישעיהו נ: "קודחי אש - עברתו עליכם. מאזרי זיקות - מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בל' ארמי זיקוקין דנור כך וכך זיקתא פסיק לן."
המילה המקראית היא למעשה מאותו שורש של זיקוק בפסוק במשלי רואים זאת היטב כאשר הקוף דגושה, אחרת לא ניתן היה לנקד חיריק חסר בהברה שלפני הטעם אבל כנראה דגש זה בא לציין את השמטת הקוף שנייה. ויש לנו דוגמה למילה שמתרחשת בה תופעה דומה לב-לבב.
בישעיהו אין דגש כנראה בשל התפיסה שחיריק מלא הוא תנועה גדולה ולכן לא ניתן לסגור את ההברה בדגש חזק.