יום העצמאות בשנה במקומות רבים בטולו זיקוקי דינור מתוך התחשבות בהלומי קרב.
מהו זיקוק דינור?
זיקוקי דינור בארמית הם ניצוצות (זיקוקי) אש או זיקי אש.
המקור נמצא בתלמוד בבלי:
"...ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי ומפומיה דרבי לפומיה דרב.." (חולין קלז/ב)
ואנו מוצאים גרסה עברית במדרשים:
"...גדול אורו של הקב"ה החמה והלבנה מאירים לעולם ומהיכן הן מאירים מזיקוקי אור של מעלן הן חוטפין שנא'...(במדבר רבה טו, ט)
"...והיו שני זיקוקין של אש יוצאין מבין שני בדי הארון והיו שורפים לפניהם את הנחשים ואת העקרבים... (דברים רבה ז, ט)
בתנ"ך אין זיקוק אבל יש מילים מקבילות:
זִיק
"הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ מְאַזְּרֵי זִיקוֹת לְכוּ בְּאוּר אֶשְׁכֶם וּבְזִיקוֹת בִּעַרְתֶּם מִיָּדִי הָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן." (ישעיהו נ, יא)
זֵק
"כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת." (משלי כו, יח)
רש"י כותב בפירושו לישעיהו נ: "קודחי אש - עברתו עליכם. מאזרי זיקות - מחזיקי זיקות הן גצין וגחלי אש הנזרקין בקלע ויש לו דוגמא בל' ארמי זיקוקין דנור כך וכך זיקתא פסיק לן."
המילה המקראית היא למעשה מאותו שורש של זיקוק בפסוק במשלי רואים זאת היטב כאשר הקוף דגושה, אחרת לא ניתן היה לנקד חיריק חסר בהברה שלפני הטעם אבל כנראה דגש זה בא לציין את השמטת הקוף שנייה. ויש לנו דוגמה למילה שמתרחשת בה תופעה דומה לב-לבב.
בישעיהו אין דגש כנראה בשל התפיסה שחיריק מלא הוא תנועה גדולה ולכן לא ניתן לסגור את ההברה בדגש חזק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה