ראש השנה - תשפ"ו

ראש השנה לפי הלוח העברי יהיה ה'תשפ"ו = 5786

לפי האמונה מדובר בספירה מאז בריאת העולם. 

ידוע שהעולם ותיק כמה מיליארדי שנים יותר מספירה זו. אז מהי בדיוק השנה שאליה מתכוונים?

תרגיל חשבוני קצר יחשוף שמדובר בשנת 3760 לפני הספירה  5776-2016 = 3760.

מה קרה במאה ה-38 לפני הספירה?

עיון בוויקיפדיה יגלה לנו שעל פי התיארוך, שנת 3750 לפני הספירה בקירוב היא השנה הראשונה שיש עדות לשפה פרוטו-שמית. השפה שממנה צומחות השפות השמיות.

כלומר לוח השנה העברי מציין את השנה של תחילת הלשונות השמיות שעברית היא אחת מהן.

באופן מוזר אחת הסיבות לתיארוך היא מציאת תיעוד בשפות השמיות הקדומות לחמור אך לא לעגלות. הגלגל הומצא באלף החמישי לפני הספירה אבל שימוש בו בכלי תחבורה החל בערך במאות 36 - 35 לפני הספירה, ולכן השפה הפרוטו-שמית קדמה להמצאת העגלה ונוצרה בין השנים 3800 ל- 3500 לפני הספירה. 

באקדמיה ללשון העברית תוכלו ללמוד עוד על משמעות שמות חודשי השנה

 

"

ראש השנה

סדר ראש השנה - מקור ויקיפדיה

פירוש שמו של החג ראש השנה ברור, תחילת השנה.

 

"בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה לחודש בארבע עשרה שנה ...(יחזקאל מ, א)

אך כאן מדובר בתחילת שנה לא בחג עצמו. החג מקבל את שמו רק בתקופת המשנה, שבה אנחנו מוצאים מסכת ראש השנה ושם אנו מוצאים:

 

"ארבעה ראשי שנים הם. באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמישה עשר בו." (ראש השנה א, א)

 

מכאן ניתן להבין שבתורה מצווים על החג ראש השנה אבל הוא לא קרוי כך כי השנה מתחילה בניסן.

"החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב, ב)

 

ראש השנה מכונה במקרא יום תרועה.

 

"דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש." (ויקרא כג, כד)
"ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם." (במדבר כט, א)

 

 

שנה טובה

שנות טובות

היום כבר איננו שמים את לבנו לעובדה שאותן גלויות - אגרות - ברכות שאנו שולחים לראש השנה קרויות שנה טובה. ולמעשה זו ברכה שאנו מברכים זה את זה בעת שיחה.

 

תופעה זו אינה ייחודית לדוגמה: ניתן לשאול כיצד להגיע לכנסת? (במובן התחבורתי לא הפוליטי) ולמעשה אני שואלים כיצד להגיע לבניין הכנסת שהכנסת זה המוסד, כמו הפנטגון שהוא משרד ההגנה אבל למעשה הוא הבניין שבו שוכן משרד ההגנה.

מורה יכולה לבקש מתלמיד "לצאת מהכיתה" למעשה כיתה היא שם קיבוצי לכלל התלמידים שמשויכים לאותה קבוצה ולומדים באותו חדר הוא חדר הכיתה.

 

זהו קיצור שבו מילה שואלת את המשמעות מהגוף שהיא משרתת. בדיוק בצורה זו אגרת שנה טובה הפכה לשנה טובה.

 

ואגרות שנה טובה?

בלשון הדיבור "שנות טובות". אבל אנחנו יודעים שהריבוי של שנה הוא שנים

שְנות קיים רק בסמיכות.

יכולות להיות מספר סיבות:

• טעות בריבוי: אצל מבוגרים ויותר מזה אצל ילדים ניתן למצוא יונות נמלות וכו` כלומר השלכת הריבוי הנפוץ של נקבה על מילה שהטייתה בריבוי ב-ים.
• מחשבה שמדובר כאן בסמיכות ללא שינוי הניקוד.
• הידמות: כאשר מורידים את האגרות מהביטוי, אגרות שנה טובה נשארים בצורת יחיד ולריבוי טובה הופך לטובות ושנה לשנות בהשפעת הטובות או בהשפעת האגרות.  

האם זו שגיאה?

כנראה שבחינה תחבירית גרידא כן, אבל הביטוי כבר השתרש ולמעשה קשה להאמין שניתן לתקן אותו. אם נחפש היטב ודאי נמצא בעברית עוד ביטויים שהשתבשו .

 

עוד על שנה טובה.

מה בדג?

דג הוא מאכל מסורתי בראש השנה בכל עדות ישראל כדי להיות "לראש ולא לזנב".

 

כלל הדגים נקראים דָּגָה:

 

"ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים" (בראשית א, כו),

"תבנית כל רומש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ" (דברים ד, יח).

 

המאכל הידוע ביותר הוא גפילטע פיש האשכנזי שבעברית הוא דג ממולא.

רגע בצירה או בקמץ?

 

מְמֻלָּא בקמץ והסיבה היא פשוטה צריך להשתמש כאן בבניין סביל, פועל וזה ניקודו של הבניין בבינוני (הווה). קל לזכור זאת כי ירקות שמילאו אותם נקראים מְמֻלָּאִים.

 

 

              גפילטע פיש                        ולצורך איזון חריימה