מגיה לא מגיה

איני יודע מה עובר על "ידיעות אחרונות" ועל המקומון שלה "ידיעות השרון" בשנה האחרונה מצאתי שורה של בעיות בעריכה ובהגהה.

נתחיל בעיתון האם "ידיעות אחרונות" המודעה שבכפולת העמודים בפתיחת מוסף 7 ימים 15 באוקטובר (15.10.10)

PM3 היא טעות הקלדה אבל מיד אחריה יש "ספיקר גבוה במיוחד". לא מובן איך מגדירים גבוה במיוחד במכשירים שנכנסים בכף יד. המילה העברית דיבורית נפוצה יותר בשימוש ולבסוף כל המשפט חסר משמעות. בהתחשב בכך שיש מקום מוגבל לטקסט "דיבורית בעוצמה גבוהה במיוחד" היא לדעתי האפשרות הטובה ביותר.

זו לא הפעם הראשונה שיש טעות במוסף 7 ימים ב- 1 באוקטובר (1.10.10) שבועיים לפני כן הופיעה בעמוד 27 המסגרת זאת, או כפי שמכונה בעיתונות בוקסה.

המשותף לשתי הטעויות שתיהן משלבות תמונות ולכן מצריכות עבודה גרפית ושתיהן לא נבדקו.
זו שבכתבה מציגה את איכות ההגהה בעיתון באור לא מחמיא אבל השנייה היא חמורה יותר מבחינת העיתון, כי פרנסתו באה בראש ובראשונה מהמפרסמים לפחות במטה לחמם הם היו צריכים להקפיד בהגהה.

15 באוקטובר כנראה היה שבוע קשה בידיעות כי במוסף השבת עמוד 9 אנו מוצאים טבלה של סקר (ניחשתם שוב עבודה גרפית) ויש כאן בעיה לוגית שאינה באשמת מחלקת הגרפיקה אלא בנתונים שנמסרו.

יש לנו כאן קטגוריות של נשאלים: חילוניים, דתיים, חרדים, עולים ויהודים. מהבנתי את הסקר הוא נעשה בקרב הציבור היהודי, הרי הקטגוריות חרדים ועולים ברור שאינן תקפות לערבים. כיצד אם כן יש עמודה של יהודים אם כל הנשאלים הם יהודים (מבלי לפשפש בציציותיהם). העמודה הייתה צריכה להיות סה"כ, כללי, כולל, ממוצע ולא יהודים מכיוון שאין נשאלים שאינם יהודים.

ומידיעות ל"ידיעות השרון" שזו לא הפעם הראשונה שאני מגלה אצלם טעויות. בתאריך 5 בנובמבר (5.11.10) סעמוד 39 בכתבה על משפט באישום כנגד אביה של בר רפאלי על תקיפת שני צלמים שובש פעם אחת שמו של אחד הצלמים למרות שבשאר הפעמים הוא מאוית נכון.

כאשר סיימנו אם הטעויות אנו יכולים לעבור לתכונה מגונה בעיתונות הישראלית, שימוש בהודעות דובר ויחצנות כבסיס לכתבה. במקומון "העיר השרון" עמוד 30 (5.11.10) אנו מוצאים את הידיעה הבאה:

שיתוף בגיזום

חבר מועצת העיר רעננה ויו"ר הוועדה העירונית בנושאי גינון ומים, דן ברוך, המליץ השבוע לראש העירייה, למנכ"ל העירייה ולראש אגף חזות העיר לגזום את העצים לקראת החורף בשיתוף עם חברת החשמל. דן ברוך: "בשיחה שקיימתי עם מנכ"ל העירייה המלצתי בפניו לבצע את הגיזומים בפיקוח מחלקת הגנים של העירייה, ועיריית רעננה אוספת ומפנה את הגזם מהרחוב, על כך תודתי למנכ"ל העירייה שקיבל את הצעתי".

מדהים שעל ידיעה כזאת שברור מתוכנה שהיא הועברה על ידי דן ברוך או אנשיו יש חתימה של כתבת. מדהים עוד יותר שאף אחת מהתשבוחות שדן ברוך מחלק לעצמו אינה נכונה. מה שאני ראיתי במו עיניי היה לא יותר מטבח של כל צמרת העץ והשארתו עירום ועריה.

תרגמו אותו

לפעמים אתה נתקל בתרגום ואתה נדהם. כיצד המתרגם הגיע לתרגום הזה?!
יש לך חשק לסקול אותו!
מעבודתי בעבר כעורך תרגום אני יכול להבין כיצד.
חברות התרגום וכן הלקוחות שלהם מבקשים תרגום זול ככל האפשר לכן התרגום כנראה גם לא ייערך. לעתים שהתרגום אינו ארוך או שהמוצר זול המשימה תוטל על אחד מעובדי החברה. במוצרים המגיעים מסין עם אנגלית קלוקלת סביר שזה גם מה שהמפעל בסין עשה או שהוא לקח סטודנט ונתן לו לכתוב הוראות שימוש.
דוגמה נהדרת לכך מצאתי ברדיו שעון שבארץ בחרו לתרגם את הפסקה לא למקם את המכשיר בסמוך למקורות מים ללא לשים אגרטל על המכשיר. (צריך להיות מוכשר מאוד כדי לעשות זאת לאור גודלו המצומצם של המכשיר.)

הקמצנות וחוסר הערכה של תרגום ועריכה ניכרים גם לאדם מן היישוב שהוא צופה בטלוויזיה. פעמים אתה תוהה כיצד המתרגם הגיע לתרגום הזה.
מספר סיבות לכך:

• ראשית לחברות קל שהמתרגם בבית שולחים לו את הטקסט ושיחזיר אותו מתורגם.
  אני מניח שכבר הבחנתם בבעיה למילה יכולים להיות מספר משמעויות אפשרויות ומשמעויות אלו מטיבן הן קרובות זו לזו, לעתים משמעות אחת גזורה מהאחרת. אין טוב ממראה עיניים אבל זה דורש השקעה נוספת או מאמץ נוסף.
• שנית המתרגם הטוב יותר הוא גם היקר יותר כאשר חשובים המחיר והמהירות ברור איזה מתרגם תעדיף החברה.
• שלישית שמעתי מפי מתרגמים שלעתים המזין את התרגום "משפץ" אותו למרות שאינו מתרגם ואינו עורך.

הנה דוגמה למה שראיתי ביום אחד בערוץ "החיים הטובים"

בתוכנית עיצוב הוסיפו יחידת משרד נפרדת בחצר הבית. באנגלית דיברו על Container התרגום היה מיכלית שהוא נכון במקרים אחרים אבל כאן מראה העיניים הבאיר שמדובר במכולה.
מתרגם טוב היה מבין שכאשר מדובר בהסבה למשרד המוצב בחצר כנראה מדובר במכולה. ייתכן שניסיון לייצר תרגום מהיר ואי מעבר על התרגום היה בעוכרי תרגום זה.

המילה הבאה היא Kickstand התרגום מעצור. ברור לי שמי שתרגם אינו רוכב אופנוע. למרות שחזרו שוב ושוב על המילה אופנוע והיה ברור שה Kickstand הוא חלק מהאופנוע המתרגמת (לפי זיכרוני) לא עלתה על המילה הנכונה. בעברית חלק זה מכונה רגלית צד והייתי מסתפק ברגלית אבל בשום אופן לא המעצור שכלל אינו תרגום של Kickstand.

אז מה היה לנו כאן:

• רוצים מחיר זול ועבודה מהירה.
• לוקחים מתרגם לא מנוסה וחסר ידע בתחום.
• לא מנסים לספק אמצעי המחשה ועזר להבארת התרגום.
• לא טורחים לעבור על התרגום.

ולכן מה שנקבל טעות לעולם חוזרת

(אני יודע שזה טעות לעולם חוזר אבל אל תצפו שזה יקרה)

פתחו פתחו!

לפעמים כדאי ללחוץ על הלחצן "עוד" בתיבות דו שיח ב-Word.

העלאת תיבת "חיפוש והחלפה" ב-Word באמצעות Ctrl+F או Ctrl+H*, פותחת לנו את התיבה המוכרת אבל מה שרוב המשתמשים אינם יודעים שלחיצה על לחצן "עוד" תפתח לנו אפשרויות חיפוש מתקדמות.

אנו יכולים לסמן את האפשרויות או לבחור אלו אפשרויות יפעלו על המילה משני הלחצנים שבתחתית "עיצוב" ו"מיוחד".
עיצוב כולל אפשרויות כמו: גופן, פיסקה, טאבים, שפה.
בחירה באפשרויות אלה תפתח לנו תיבת דו שיח נוספת לבחירה מפורטת יותר.
מיוחד כולל תווים מיוחדים כמו: רווח קשיח ,מעבר שורה, מעבר עמוד וכו'

*ב-2010 Ctrl+F פותח את תיבת הניווט אבל Ctrl+H פותח את תיבת "חיפוש והחלפה" הרגילה

כתיבה ועיצוב מסמך ב- Word

מדי פעם אני רואה מסמכים שנכתבו על ידי אנשים שאינם מבינים לגמרי את ההבדלים בעיצובים השונים של פסקאות של Word. אני רואה שימוש בריווח לצורך מרכוז וכן להגדלת כניסה (הזחה של השורה לפנים השורה). יש צורות קלות ונכונות יותר לעשות זאת. אבל ראשית צריך להבין כיצד Word מגדיר את הפסקאות. כדי לראות זאת אני אשתמש באפשרות הצגת סימני פיסוק ועיצוב. המנשק (ממשק) שלי הוא Office 2010 אבל הלחצן הוא זהה גם בגרסאות הקודמות של  Word.

לחצן "הצג הכול" - הצג סימני פיסוק וסימני עיצוב מוסתרים אחרים

 לחצן "הגדל כניסה" – התחלת השורה מוזזת פנימה




 לחצן "מרכז" – הטקסט ממוקם במרכז העמוד

לחיצה על לחצןTAB  מעבירה את הטקסט לנקודת טאבלוציה הבאה לחיצה על Shift+TAB תחזיר את הטקסט לנקודת טאבלוציה הקודמת שעמדנו בה.

שימו לב בתמונה למעלה גם להבדל בין סוף פסקה המסומל באותו סמל שנמצא על לחצן "הצג הכול" לבין סימן שבירת שורה שנוצר שלוחצים על Enter+Shift. ההבדל נובע מכך ששבירת שורה גורמת לכך ששתי השורות הן באותן פסקה וכל עיצוב שנחיל על הפסקה יחול על שתיהן. מעבר פסקה גורם לכך שכל שורה היא פסקה בפני עצמה אם נפעיל למשל את אפשרות מנע פיצול פסקאות זה לא יפעל על השורות כי מבחינתWord   הן שתי פסקאות נפרדות.

תבחינו גם שרווח אחד מסומל בנקודה (רואים את זה בין שתי מילים) לחיצה חוזרת על מקש רווח נראית כשורת נקודות. לכאורה גם באמצעות "הצג הכול" לא רואים הבדל בין מרכוז, הגדלת כניסה וטאב. הסיבה היא שהסמן לא עמד על השורה כאשר הסמן עומד על השורה אנו רואים בסרגל שיש הבדל ביניהן. 

טאב

הגדלת כניסה 

מרכוז 

מהם בעצם ההבדלים?

המשולש הכחול הוא סימון כניסת שורה ראשונה.

המשולש הצהוב הוא סימון כניסה תלויה.

הריבוע האדום הוא סימון כניסה ימנית.

המבט על המיקומים השונים בכל אחת מהפעולות מצביע בבירור ש- Word מתייחס לכל פעולה באופן שונה כתוצאה מזה לכל פעולת עיצוב תהיה משמעות שונה.

Office 2010

חבילת  Office 2010  כבר נמצאת בשוק ומדובר בהחלט בחבילה משופרת.

האמת האם היא נחוצה אם יש לי 2003 או 2007?

זו באמת שאלה שתלויה בצורכי המשתמש.

אם נחוץ אופיס למחשב חדש וחבילת אופן אופיס לא מוצאת חן אז עדיף 2010.

2010 היא חבילה טובה מאוד, טובה יותר מ 2007 ובמסגרתה השלימה מיקרוסופט את תהליך מעבר כל התפריטים לרצועת כלים.

האמת שברשומה זאת אני מתכוון לעסוק לא בתוכניות ש ב-2010 אלא בעזרה למשתמש.

כנראה בשל התחרות מול גוגל מיקרוסופט השקיעה מאמצים רבים בעזרה למשתמש.

יש לה קובצי אקסל העוזרים למשתמשי 2003 Office ששדרגו למצוא את הפקודות ברצועות הכלים החדשות.
מידע קיים גם באתר Office Online כאשר האתר באנגלית מעודכן יותר.

פקודות מ 2003 ל 2010

השוואת חבילות Office 2010

מה שספרים מגלים לנו

יש לי שני מילוני כיס ליידיש ועברית של סבי וסבתי, באחד מהם "מילון עברי אידי" מצאתי בסופו דפי פרסום של לספרים אחרים. החיפוש בסוף הספר נעשה כיוון שהמילון הראשון הודפס בדפוס "הפועל הצעיר" ב"התרפ"ח" והאחרון לא צוין מי הוציא אותו לאור. ייתכן שהייתה לספר עטיפת נייר שעליה היו כתובים הפרטים אך היא כנראה נקרעה לפני שנים רבות.

סביר שהמוציא לאור הוא המפרסם בסוף הספר את ספריו ולכן ההוצאה לאור היא "דביר".

הוצאת "דביר" הוקמה על ידי ביאליק וחבריו וקדמה לה הוצאת "מוריה" (את יתר הפרטים תוכלו לקרוא בויקיפדיה)
הוצאת מוריה התרכזה בספרי לימוד ולכן זה שמה מוריה מלשון מורה כמו צופיה, בוכיה, הומיה מלשון צופה, בוכה הומה.
בין הפרסומים שהיא מפרסמת יש גם את מילונו של יהודה גור.
למי שאינו יודע יהודה גור (גרזובסקי) הוציא מילון עברי - עברי בתקופת המנדט. המילון שקדם למילון אבן שושן היה המילון השימושי המודרני ביותר לשפה העברית עד אבן שושן.

מאגר המידע בספרייה הלאומית אומר שאותו מילון (המילון העברי) יצא לאור בתרע"ט (1919) תרפ"ו (1926) ושנה לאחר מכן בתרפ"ז. המאגר גם מגלה לנו ש"מילון העברי אידי" יצא לראשונה בתר"ץ (1930). ואכן בתחתית רשימת המילונים הדו לשוניים שהוציא יהודה גור עם אחרים נמצא את המילון הזה.

מה הראי אומר?

מי שמכיר קצת תוכניות עריכת תמונה כגון Photoshop יודע שקיימת אפשרות קלה ומהירה ליצירת תמונת מראה(mirror) של תמונה קיימת.
לשם מה זקוקים לזה?
למשל נניח שאתם רוצים לשים על עטיפת הספר תמונה של רכבת. הספר בעברית ואתם מעדיפים שהרכבת תנוע מימין לשמאל כמו הכתב העברי אבל בתמונה הרכבת נעה משמאל לימין בכיוון הטקסט הלועזי. אנו הופכים את התמונה והנה יש לנו רכבת שנעה מימין לשמאל.

זהירות!
יש לשים לב שבתמונה לא נוצרת בעיה, שיש חפצים בתמונה שנראים לא טבעיים (כמו עשן שיוצא מארובה של רכבת קיטור). הבעיה הנפוצה ביותר הוא כתב שכיוון שעשינו תמונת מראה מופיע ככתב ראי ומסגיר את מה שנעשה.
שימו לב לתמונה התחתונה ולספרות של הקטר ההפוכות בכתב ראי.

אם בכל זאת אנו מעוניינים בתמונה האם יש דרך לפתור זאת?
כן בעבודה של רגעים ספורים גרפיקאית מנוסה (רוב הסיכויים שזו גרפיקאית) יכולה להעתיק את המספר מתמונה המקורית ולהדביק אותו במקום הראוי בתמונה המעובדת. (אני מעדיף דרך זו על מחיקה של המספר). זו אינה עבודה מסובכת ואף אני ביצעתי זאת בעבר בתוכנית עריכת תמונות בסיסית.

חשוב ביותר!
אם כבר השקנו בהוצאת ספר מדוע שלא נשקיע קצת וניקח תמונה שיש לנו זכות להשתמש בה ושאינה מוגנת בזכויות יוצרים. תביעה על הפרת זכויות תהפוך את כל העסק ללא נעים. יש מספר בנקי תמונות שמאפשרים לקנות תמונות במחיר לא גבוה וכדאי לשלם את המחיר ולא לקחת סיכון.
אם יש לכם קרוב משפחה מכר או חבר ניתן לבקש ממנו תמורת קרדיט שימוש בתמונה או יצירה שלו שתופיע על גבי הכריכה. כיום גם במצלמות ביתיות טובות ניתן להפיק תמונות מצוינות שניתן להשתמש בהן.
אתם יכולים גם לעשות מה שעשו בספר "נערה עם עגיל פנינה" להשתמש בתמונה של רב אמן שכבר פקעו זכויותיו על יצירה (ורמיר במקרה זה).

אליה וקוץ בה יכול להיות מצב שלא נצליח.
נניח שאכן יש לנו מצב כפי שתיארתי של קטר ואנו רוצים להפוך אותו ייתכן שלא נוכל הסיבה אינה טכנית אלא אמנותית. ייתכן שנבחין שבאחת הפינות יש חתימה של אמן, כלומר אנו מבצעים שינוי ביצירה דבר שאנו נזדקק לאישור בעלי הזכויות. גם אם יש לנו רשות שימוש אין זה אומר שיש לנו רשות לשנות וחשוב לסגור מה בדיוק מותר לנו לעשות בתמונה. כמובן שאם ניקח תמונה של רמברנדט או מיכלאנגלו לא תיווצר לנו כל בעיה.

קחו דוגמה מה ניתן לעשות לתמונה ללא זכויות יוצרים.