על קופים ואנשים

אמרה אנגלית אומרת "If You pay peanuts, you get monkeys" אם אתה משלם בבוטנים אתה משיג קופים.

אמרה חשובה מאוד שראוי שיזכור אותה כל מי שרוצה לשלם כמה שפחות עבור עבודה.

תהיתי מי אמר אותה, אז התחלתי בעבודת מחקר קטנה.

 אתר אחד מייחס אותה לביליונר בשם ג'יימס גולדשמידט. 

אתר Answers.com מייחס אותה לאדם אחר שהעלה אותה  על הכתב במגזין למנהלים באוגוסט 1966.

שני המקורות מסכימים על ארץ המקור אנגליה למרות שהשימוש במילה peanuts לתיאור זוטות ותשלום של פרוטות הוא במקור אמריקאי . במילה monkeys  משתמשים האמריקאים בביטוי Monkey Business אך גם הבריטים כאשר הם רוצים לומר שילד מחקה את המבוגר הם אומרים Monkey see, monkey do. 

אז מצאתי אתר שעורכו מתמחה בפרשנות ובמחקר של ביטויים והוא מסכים שהביטוי הוא אנגלי אבל כנראה קדם לשנת הופעתו בשנות ה-60, ייתכן מבלי שממציא הביטוי ידע שבארצות הברית peanuts פירושן פרוטות.

צ'רלס שולץ "Peanuts"

להפסיק את הביזיון

מוצרים רבים מהמזרח הרחוק שבעבר תכונתם העיקרית הייתה מחירם הזול, הפכו בתהליך מתמשך של שיפור לתחליף למוצרים אירופים. זכרו מה היו המכוניות מקוריאה הדרומית שהן רק הגיעו ארצה והשוו אותן לאלו שמשווקות כיום שסגרו את הפער הטכנולוגי ומהוות תחרות למכוניות האירופיות.  אותו דבר קורה בשוק הקטנועים, שבו הקטנועים הטיוואנים הם הנמכרים ביותר. חברות כמו ACER ו-ASUS היו משווקות של חלקי מחשב והיום הן המובילות במכירות מחשבים ניידים.

אך יש תחום אחד שהוא מוזנח ובו לא נסגר הפער - היחס למסמכי החברה. חברות גדולות מוציאות מסמכים כתובים היטב אך חברות קטנות יותר ומדובר בעיקר בחברות מסין מוציאות מסמכים באנגלית עילגת. ברור שיש בסין מספיק אנשים שלמדו אנגלית באוניברסיטה ומסוגלים לתרגם היטב מסמכים מסינית לאנגלית, אך החברות הסיניות החליטו לחסוך.
מה שמרגיז עוד יותר הוא החיסכון שלהם בתרגום לעברית.

האתר של חברה זו הוא דוגמה טובה.
שימו לב שיש שם דגל ישראל לחצו עליו ומה קיבלת אתר שתורגם ב-Google Translate.
ידוע לכול ש Google Translate  אינו מצליח לתרגם היטב לעברית (כנראה בטיוואן זה לא ידוע) ולכן אין פלא שקיבלנו תרגום עילג. חברות רבות מהמזרח בעיקר הודו וסין נוקטות בשיטה זו גם בתרגום אתרי אינטרנט כדי למשוך קונים ישראלים וכן כדי לקדם את האתר במנועי חיפוש. לצערנו זה מזבל את האינטרנט, כאשר אני כמתרגם מחפש מונח מסוים בעברית אני מקבל את אתרים אלו שהתרגום שלהם הוא לא יותר מאשר זבל!

איך לחבר התקן Bluetooth

בניגוד לכותרת לא יהיה כאן הסבר כיצד מחברים התקן Bluetooth למכשיר התומך בפרוטוקול Bluetooth.  אבל כן יהיה מענה לשאלה מה שמו של התהליך שבו יוצרים חיבור או קשר בין התקן Bluetooth לבין מכשיר התומך ב- Bluetooth.

המונח הלועזי הוא Pairing הפיכה של שני ההתקנים לצמד או לזוג ומכאן התהליך הוא זיווג או צימוד. הבעיה היא שזיווג מזכיר לנו שידוכים והצמדה נשמע כאילו אנו מדביקים את שני ההתקנים.

כיצד מתגברים על כך?

ישנם מספר התקנים שהחליטו בפשטות לקרוא לתהליך זה "חיבור", אך אליה וקוץ בה, זה לא נשמע טוב יותר מהצמדה שנפסל בגלל שהוא נשמע כמו הדבקה. הבחירה הנפוצה ביותר היא "שיוך" כיוון שבתהליך אנו מחברים בין שני ההתקנים ושאנו מוסיפים את התקן ה-Bluetooth לרשימת התקנים הנתמכים אנו בעצם משייכים אותו כך שהוא יזוהה אוטומטית בפעם הבאה.

אך יש לשים לב לכך שכאשר אנו כותבים למערכות הפעלה שונות כמו אנדרואיד ו-iOS אנחנו צריכים להשתמש במינוח שמשתמשת בו מערכת ההפעלה (ברור שכך כי עלינו להתאים את ההוראות למה שיראה המשתמש במכשיר). ולכן כאשר אנו מחברים התקן Bluetooth לאייפון אנו מקשרים אותו, זאת משום שבמדריך למשתמש של אייפון החליטו לקרוא לתהליך חיבור התקן Bluetooth "קישור" וזה בהחלט לגיטימי, כי למעשה מדובר בתקשורת בין שני מכשירים.

חשבון פשוט?

לאחרונה הייתי מרותק מספר ימים למיטה וצפיתי הרבה בטלוויזיה ביו שאר הערוצים היה ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, שבו יש סדרה על כיצד בונים מכונות מתוחכמות. רבים מהפרקים עוסקים במכוניות על כגון קורבט, לוטוס, פרארי, יגואר ועוד מכוניות ספורט יוקרתיות שמלאות בתחכום טכנולוגיה ומיוצרות בשיטות מתקדמות ביותר. בין השאר הושמע קדימון (פרומו) לתוכנית כזאת שחזר שוב ושוב כל פעם בצרימה.

כפי שתוכלו לראות  בלוח התוכניות תשודר תוכנית על פורשה פאנאמרה.
הקדימון סיפר על הדגם החדש של מכונית העל שצריך גם הוא לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של התנהגות כביש ונוחות של דגמי החברה, גם בדגם של שתי דלתות.

כל מי שמכיר מכוניות ספורט זה כבר נשמע לו מוזר, כי מכוניות ספורט מקובל שהן בעלות שתי דלתות וכיוון שהן בעלות מנוע מרכזי (המנוע מוקם במרכז בין שני הסרנים) יש להן לעתים רק שני מושבים ולכן הן זקוקות רק לשתי דלתות. האמת שגם באלו שהיו להן מושב אחורי הוא היה סמלי והתאים יותר למידות של ילדים קטנים ולא של מבוגרים.

בשנים האחרונות החלו חברות המייצרות את המכוניות להכניס דגמים עם שני מקומות ישיבה מרווחים מאחור ושתי דלתות נוספות מאחור - סך הכול 4 עד 5 דלתות. פורשה הייתה בין הראשונות האלו שהציגה את הדגם פאנאמרה.

כפי שאתם רואים מדובר במכונית בת ארבע דלתות (תצוגות נוספות בגלריה). 

אם כך מדוע הקדימון אומר שאת הטכנולוגיה המתוחכמת שמו במכונית בעלת שתי דלתות?!

השערה, הקדימון באנגלית אמר: במכונית בעלת שתי דלתות נוספות. בתרגום נשמטו הנוספות והמכונית הפכה להיות בעלת שתי דלתות, שזו היה התצורה של פורשה מתחילת ייצורה והקיימת עד היום.

כמה סקרים בנושא תרגום

בלינקדאין פורסמו לאחרונה שני סקרים הקשורים לתחום התרגום, הנותנים נקודת מבט על השקפתם של המתרגמים.

סקר ראשון שענו עליו כמות גדולה מספיק (137 נכון לעת כתיבת הדברים), ההופכת את הממצאים לקבילים סטטיסטית, שאל מה העדפה שלך לקוח ישיר, דרך סוכנות תרגום או שניהם? רוב האנשים ענו באופן ניכר שניהם (59%). תוצאה די הגיונית כי היא ממקסמת את כמות התרגומים שיכולה להגיע אליך הן ישירות והן דרך סוכנות תרגום. מה שמעניין היא העמודה של לקוח ישיר 37% העדיפו לעבוד ישירות, ברורות הסיבות:

• אתה חותך את פערי התיווך. הלקוח משלם יותר ממה שאתה מקבל.
• בפנייה ישירות הלקוח יכול לשלם פחות ואתה עדיין יכול לקבל יותר. 
• התשלום יכול להתקבל יותר מהר לפי סיכום בינך לבין הלקוח.

מה שמעניין הוא כמה מעוניינים לעבוד רק עם סוכנות תרגום 2% בלבד. יש לזה יתרון מסוים אתה חוסך את השיווק שלך ואם אתה עובד עם מספר משרדי תרגום ובשפות מבוקשות (תרגום לאנגלית או משפה נדירה בקרב מתרגמים) אתה עדיין יכול לקבל זרם סדיר של עבודה.

הכמות הזניחה של אנשים שמעדיפים אפשרות זאת אומרת מספר דברים. מתרגמים מעדיפים עצמאות. אם הפכת לעצמאי אין טעם להסתפק רק בקשר שתלוי באחר. מתרגמים מוכנים לכן לפי ההיגיון להשקיע זמן בשיווק עצמי. וכן העובדה שאתה חותך את התיווך אתה יכול לקבל יותר, תמורה הולמת יותר תמורת העבודה.
במשפט אחד מתרגמים מוכנים להתאמץ הם מוכנים ללכת את extra mile תמורת תשלום הולם.

סקר שני ברגע כתיבת הדברים ענו עליו כבר 107 אנשים, עם רוב המוחץ  (81 נכון לעכשיו) לתשובה כן לשאלה "האם תשקול לרענן את כישורי השפה שבה אתה עובד?" מצביע שוב על מה שעלה בסקר הקודם מתרגמים שכבר יש להם עבודה בשפה, הווה אומר שהם כבר בקיאים בשפה כדי להתפרנס ממנה מוכנים להשקיע, לכל הפחות זמן, בשיפור הכישורים שלהם. ניתן לראות את זה בהכשרות מקוונות של כלי תרגום שונים הכשרות אלו תמיד מתמלאות, מה שמצביע על הרצון של מתרגמים להתמקצעות.
ובמשפט אחד: מתרגמים מוכנים להשקיע כדי להגיע לרמה המקצועית הגבוהה ביותר.

עודכן 28/2/12

מהי בקרת איכות?

יש אנשים שתוהים מה זו בקרת איכות בכל הנוגע לתכנים?
מה מסובך בזה? לשם מה צריך מישהו כזה?

צריך מישהו כזה כדי שהתוכן ייראה מקצועי.
כאשר מוצג תוכן באופן טוב ומקצועי, הדבר מעניק אמינות וביטחון ביכולת של האדם, העסק או האתר. כאשר מדובר בעסק קטן הדבר נכון שבעתיים. העסק הקטן אינו יכול להסתמך על המוניטין שלו כי אין לו כזה; הוא מנסה ליצור אותו.

אין טוב יותר ממראה עיניים. הגעתי לקישור המסביר על המודעות שמופיעות בצדי הדף בפייסבוק. הדף תורגם לעברית אבל מישהו לא טרח לעשות בקרת איכות ולהתאים אותה לעברית באופן מלא.

שימו לב, פייסבוק עשתה כאן משהו קל היא תרגמה את הטקסט הציבה אותו במקום הנכון מימין לשמאל כך שמספרים מסודרים בסדר עולה לצד שמאל לפי כיוון הטקסט העברי, אבל ראו מה קרה לחצים הם נשארו באותו סדר של האנגלית. הם מתארים תנועה מ 3 ל-2 ל-1 כי באנגלית התיבות היו מסודרות משמאל לימין. החצים אינן באותה שכבה (Layer) של התיבות אבל זה עדיין בעיה פתירה לכל מבצע גרפי מיומן. כמו כן הביטו על המספרים 2 ו-3 הם נמצאים על גבי עיגול אבל 1 נמצא על עיגול שקצותיו העליונות והתחתונות קטומות.

ואתם יכולים להיווכח שהדבר קרה כאשר סידרו את הטקסט העברי כי בעמוד באנגלית אותן בעיות אינן קיימות.

העמוד בפייסבוק

אז פייסבוק היא חברה גדולה בעלת מוניטין וציבור של מיליוני משתמשים היא יכולה להרשות לעצמה לעשות טעות, בעיקר בעברית שהיא שפה שמספר המשתמשים בה זניח בהשוואה לעולם אבל כאשר מדובר בעסק קטן הרושם עלול להיות רע מאוד.

טופס הערכה לאתר

היום רבים מסתמכים על הכתוב באינטרנט, ילדים כבר לא פותחים ספר, אלא פותחים Google.
עם כל הכבוד ל-Google הוא מנוע חיפוש והמידע שהוא נותן לגבי האתר הוא מועט ולעתים רבות מקורו בבעל האתר.
(האזהרות היחידות הם על אתרי הונאות דיוג [פישינג]).

ישנם אתרים רבים המציגים דעה במחלוקת או דעה שאינה מקובלת, למשל אתרים המציגים תכני שטנה, גזענות או הסתה. רבים מהם ישתמשו ב"גניבת עין" כלומר יתחזו בעיצובם לאתר לגיטימי או אף יתנו את הרושם הראשוני של הדעה המנוגדת ובכך ימשכו את הגולש להיחשף לתוכן, ששם הם יציגו את משנתם.

רבים מהם באמצעות טכניקות קידום אתרים (SEO) יהיו רשומים בראש תוצאות החיפוש. מה שכידוע מגדיל את האפשרות שייכנסו אליהם ולכן מגדיל את מספר אלו שייפלו בפח.

לכן בארצות הברית במספר מוסדות השכלה גבוהה יצרו לסטודנטים טופס להערכת אתרים כדי שיוכלו לאמוד את דיוקו ומהימנותו של המידע שמפורסם שם.

מצורף כאן קישור לטופס שיצרתי על בסיס אחד מהטפסים האלו.