לתולדות המחדל

50 שנה ליום הכיפורים ומתקפת החמאס הנוכחית העלו מחדש את המילה מחדל.

מֶחְדָּל על פי מילון אבן שושן הוא: (1) חוסר מעש, אי עשייה, (2) מחסור, (3) החטא באי עשייה. על פי מילון אבניאון: (1) כישלון באי עשייה, (2) כנ"ל החטא באי עשייה, (3) אי-יכולת לקיים דבר הנדרש על־פי החוק, החובה או התחייבות חוזית, (4) הימנעות ממעשה שהעובד חייב לעשותו על פי חוק, נוהל או הוראה. 
מילון אבניאון מוסיף את (5) שאנו רגילים לראות כחלק מהביטוי ברירת מחדל: תכונה, ערך או ברירה, שיהיו בתוקף בתוכנית כאשר אין קביעה מפורשת אחרת.

כיום הפירוש השכיח למחדל הוא כשל חמור הנובע בעיקר מאי עשייה, והיא קרובה להגדרה בחוק העונשין: "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

המילה מגיעה כמובן מהשורש חד"ל, הנמצא כבר בתנ"ך במובן הפסקה:

וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָֿל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹתֿ הָעִיר.(בראשית יא, ח)

כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְֿיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְֿךָ לְאָחִיךָֿ לַעֲנִיֶּךָֿ וּלְאֶבְיֹנְךָֿ בְּאַרְצֶךָ.(דברים טו, יא)

וַתֹּאֿמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָהֿ הֶחֳדַֿלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָֿתִֿי הַטּוֹבָֿהֿ וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים. (שופטים ט, יא)

המילון ההיסטורי מציג היקרות של המילה לראשונה אצל רבי סעדיה גאון, שבעתא לשבועות ואזהרות: "נַשְׁכִּימָהֿ צוּר לְשַׁבֵּחַ כִּי חָס עַל דַּל לְתֿוֹרִים וּבְֿנֵי יוֹנָהֿ וַעֲשִׂירִיתֿ כְּמַחֲדַֿלִּים."

יש לנו מן השורש את חֲדָלָה = חדילה ו-חִדָּלוֹן כליה, אובדן.

אדם חבר כל כישורים או מנוול הוא חֲדַל אִישִׁים.

נִבְֿזֶה וַחֲדַֿל אִישִׁים אִישׁ מַכְֿאֹבוֹתֿ וִידֿוּעַ חֹלִי וּכְֿמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. (ישעיהו, נג,ג).

מי שאין לו כסף לשלם את חובותיו הוא חֲדַל פֵּרָעוֹן ומצבו הוא חֹדֶל פֵּרָעוֹן.

מי שמכיר את הנדב"ר (נוהל דיבור ברדיו) הצה"לי, ודאי מכיר את הביטוי שמפקד מורה להפסיק את השיחות הלא נחוצות בקשר: "חדל קשקשת ברשת"  וכן הפקודה להפסיק את הירי: חֲדַל!

מלחמת יום הכיפורים שהביא את המילה מחדל לכותרות. טבעה גם את הביטוי "מי אחראי למחדל?

ונסיים בשורות האחרונות של הפזמון של נעמי שמר "אין לי רגע דל" (שבו אין מחדל אבל כן יש סקנדל).

"אמרתי לילה טוב ובעזרת השם/ אולי מחר יהיה לי יום משעמם"

הכל זהב הכל זהב

לאחרונה פורסם שאחד מהמסייעים לרשימת "צעירים בוערים" הוא חבר הכנסת משה (קינלי) טור פז. שמם המשפחה הקודם היה קיילנגולד שנהגה לעיתים ציילנגולד, ופירושו שורת זהב. אני חשבתי בתחילה שפירוש שמו הוא גולדברג שפירוש הוא הר זהב. 
מדוע חשבתי כך? טור בארמית הוא הר ופז הוא כמובן זהב.

עַל-כֵּן, אָהַבְתִּי מִצְו‍ֹתֶיךָ--    מִזָּהָב וּמִפָּז. (תהילים קיט, קכז) בין אלו שנשאו את שם המשפחה גולדברג (הר זהב) או בן זוגו גולדנברג (הר מוזהב) יש כמה אנשים מפורסמים הבדרן והמנחה, בנו של השחקן  אליהו גולדנברג, דודו טופז שבחר לעברת את המתכת היקרה לאבן יקרה. פרופסור להיסטוריה מיכאל  הר סגור (מישל גולדברג) את שמו לקח מספר איוב שם סְגוֹר הוא זהב מובחר.

"לֹא-יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ; וְלֹא יִשָּׁקֵל, כֶּסֶף מְחִירָהּ" (איוב כח, טו)
בדרך כלל אנשים שבוחרים לעברת את השמות גולדברג או גולדנברג בוחרים בהר זהב או הרפז (אך שם המשפחה הקודם של השחקן שרגא הרפז הוא זילברשטיין= אבן כסף). את ההר ניתן להחליף ב"טור-טורא" הארמי לזהב יש מספר חלופות אבל חלקן לא נשמעות טוב כמו כתם, חרוץ ודהב הצורה הארמית. 
החלופות יכולות להיות תכשיטים מזהב כגון רביד "וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ." (בראשית מא, מב) או אבנים יקרות דוגמת דודו טופז "וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם." (בראשית ב, יב). 
שיטה אחרת היא לבחור מקום ממנו מגיע זהב. זה מה שעשה ישעיהו (שייקה) גולדשטיין (אבן זהב) שבחר בשם אופיר.
 אוֹקִיר אֱנוֹשׁ, מִפָּז; וְאָדָם, מִכֶּתֶם אוֹפִיר. (ישעיהו יג, יב)
אלכסנדר יהלומי (אברשה ריבק) הוא לא אחד מהגולדנברגים עליהם הוא שר: 

אתרוגים

אתרוג הוא אחד מארבעת המינים שצריכים ליטול בסוכות. בתורה לא כתוב אתרוג אלא פרי עץ הדר.
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ).

מדוע אם כן לא ניתן לצאת ידי חובה בקלמנטינה תפוז או לימון?
סביר להניח שלחג ירצו משהו מיוחד שאין משתמשים בו כל השנה או כל העונה ועדיף גם משהו ששימושו לאכילה הוא רק בבישול או בריבות ולא כתפוז או כלימון.
כך גם פירשו חז"ל והבאים אחריהם את הציווי "פרי עץ הדר".

דיני האתרוג נזכרים במשנה:
"רבי ישמעאל אומר, שלושה הדסים ושתי ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד" (סוכה ג,ד)

אתרוג שיש לו ריח וטעם מייצג במדרשים את אלו שיש להם גם מעשים וגם תורה.

מהאתרוג נגזר צבע ששמו בגוון של האתרוג - אתרוגי, תָּרוג או תְּרוג.

אין ספק שאתרוג היה קיים בתקופת בית שני בארץ ישראל יוספוס פלוויוס מספר שרגמו את המלך ינאי באתרוגים והתגובה הוא שלח חיילים שהרגו אלפי אנשים. עדות לכך אולי נמצא בבבלי סוכה מח/ב "...תנו רבנן מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן".

בחפירה ארכאולוגית ברמת רחל נמצא בגן מלכותי שרידי אבקה של אתרוג הודי בטיח מהתקופה הפרסית (הכתבה בעיתון הארץ).

בתקופת ההתנתקות עלה הפועל אתרוג, כלומר שמירה כאתרוג.

אסור שהאתרוג ייפגע וייפסל לכן נוהגים להניח אותו בקופסה מרופדת.

כאשר מאתרגים מישהו אז מגנים עליו מכל משמר.

המונח בהקשר הפוליטי שבו הוא נטבע אומר, שמגנים על אדם בכל מחיר כל עוד הוא מקדם את מטרותיך. לדוגמה: למרות החשדות החמורים נגד שרון נהגו בו כאתרוג כל זמן שדרכו שירתה את דרכם של אותם פוליטיקאים.

כמה סקרים בנושא תרגום

בלינקדאין פורסמו לאחרונה שני סקרים הקשורים לתחום התרגום, הנותנים נקודת מבט על השקפתם של המתרגמים.

סקר ראשון שענו עליו כמות גדולה מספיק (137 נכון לעת כתיבת הדברים), ההופכת את הממצאים לקבילים סטטיסטית, שאל מה העדפה שלך לקוח ישיר, דרך סוכנות תרגום או שניהם? רוב האנשים ענו באופן ניכר שניהם (59%). תוצאה די הגיונית כי היא ממקסמת את כמות התרגומים שיכולה להגיע אליך הן ישירות והן דרך סוכנות תרגום. מה שמעניין היא העמודה של לקוח ישיר 37% העדיפו לעבוד ישירות, ברורות הסיבות:

• אתה חותך את פערי התיווך. הלקוח משלם יותר ממה שאתה מקבל.
• בפנייה ישירות הלקוח יכול לשלם פחות ואתה עדיין יכול לקבל יותר. 
• התשלום יכול להתקבל יותר מהר לפי סיכום בינך לבין הלקוח.

מה שמעניין הוא כמה מעוניינים לעבוד רק עם סוכנות תרגום 2% בלבד. יש לזה יתרון מסוים אתה חוסך את השיווק שלך ואם אתה עובד עם מספר משרדי תרגום ובשפות מבוקשות (תרגום לאנגלית או משפה נדירה בקרב מתרגמים) אתה עדיין יכול לקבל זרם סדיר של עבודה.

הכמות הזניחה של אנשים שמעדיפים אפשרות זאת אומרת מספר דברים. מתרגמים מעדיפים עצמאות. אם הפכת לעצמאי אין טעם להסתפק רק בקשר שתלוי באחר. מתרגמים מוכנים לכן לפי ההיגיון להשקיע זמן בשיווק עצמי. וכן העובדה שאתה חותך את התיווך אתה יכול לקבל יותר, תמורה הולמת יותר תמורת העבודה.
במשפט אחד מתרגמים מוכנים להתאמץ הם מוכנים ללכת את extra mile תמורת תשלום הולם.

סקר שני ברגע כתיבת הדברים ענו עליו כבר 107 אנשים, עם רוב המוחץ  (81 נכון לעכשיו) לתשובה כן לשאלה "האם תשקול לרענן את כישורי השפה שבה אתה עובד?" מצביע שוב על מה שעלה בסקר הקודם מתרגמים שכבר יש להם עבודה בשפה, הווה אומר שהם כבר בקיאים בשפה כדי להתפרנס ממנה מוכנים להשקיע, לכל הפחות זמן, בשיפור הכישורים שלהם. ניתן לראות את זה בהכשרות מקוונות של כלי תרגום שונים הכשרות אלו תמיד מתמלאות, מה שמצביע על הרצון של מתרגמים להתמקצעות.
ובמשפט אחד: מתרגמים מוכנים להשקיע כדי להגיע לרמה המקצועית הגבוהה ביותר.

עודכן 28/2/12