ענב גנד גלילי הגישה תביעת לשון הרע נגד 26 גופים ואישים ביניהם התוכנית "צינור לילה", המגיש שלה גיא לרר ומספר בלוגרים, שפרסמו ביקורת נגדה שלדעתה מהווה לשון הרע. (ראו
וואלה כלכליסט)
בסוף 2013 ענב גנד גלילי, המציגה עצמה כמומחית DEEP WEB, נתנה הרצאה במסגרת איגוד האינטרנט הישראלי. כיוון שההרצאות של איגוד האינטרנט הישראלי מוקלטות ומועלות לרשת, לא עבר זמן רב ואנשים החלו לבקר את ההרצאה שלטענתם רצופה בשגיאות ובטעויות ואף בחוסר ידע הגובל בשרלטנות. (רוב מאמרי הביקורת על ההרצאה הורדו כנראה תחת איום בתביעה שינו מאמר אחד של אורי הוך ב
לינמגזין (נכון לעכשיו)).
בעקבות התביעה הושק קמפיין למימון ההגנה של הנתבעים באתר
הדסטארט שהשיג את יעד הגיוס הראשוני שלו.
אם הם צודקים כיצד נוכל לסמוך על המידע שאנו מקבלים?
חשבתם פעם מדוע תוכניות מצלמה נסתרת מצליחות.
הסיבה שמוחנו מקבל מידע הוא מחשיב אותו לאמת, אלא אם מתברר לו אחרת. מידע הנאמר על-ידי בעל סמכות באופן משכנע ייתפס כאמיתי.
מדוע?!
חישבו על האפשרות האחרת נפקפק בכל מידע. לא נוכל לבטוח באף אחד. ההתנהגות שלנו תהיה פרנואידית, כי אם אין לבטוח באף אדם, הרי ייתכן שיש אנשים הזוממים נגדך.
לפני מספר שנים קראתי דוגמה מעניינת: להקת חיל האוויר נסעה להופעה ונתקעה בפקק. יצא מישהו מהלהקה והחל לכוון את התנועה שחרר את הפקק והם נסעו לדרכם.
הביטו בתצלום להקת חיל האוויר ונסו לנחש למה זה קרה.
התשובה כמובן שמדי ייצוג של חיל האוויר נראים כמו מדי שוטר. אם מישהו במדי שוטר מכוון את התנועה (וגם עושה זאת באופן סביר) מדוע לחשוד בו!
ענב גנד גלילי מציגה את עצמה כמומחית בתחום הרשת העמוקה, היא רואיינה בערוץ 2 בנושא זה, היא מרצה לפני ארגונים ציבוריים בנושא זה, היא מופיעה באירוע של איגוד האינטרנט הישראלי. מדוע שנפקפק בדבריה לפני ששמענו אותה וכאשר יש גורמים ציבוריים שנראה מכירים במומחיותה.
כיצד נוכל לדעת שהדברים נכונים אם האדם נראה אמין?!
ראשית יש קישורים לפרופיל החברתי של ענב גנד גלילי (לפחות חלקו) בתחתית הפוסט.
עלי פי השכלתה מאמרים ופוסטים שהיא כתבה נראה שמומחיותה בניהול ואסטרטגיה, עדיין העובדה שמישהו לא למד מקצוע אינו אומר שלא יכול להבין בנושא, אך זו בעייה באישוש האמינות.
ההרצאה הורדה מאיגוד האינטרנט אבל נמצאת
ביוטיוב בציון השגיאות ויש לה קישורים מ
אינטרנט ישראל. (יש גם פירוט יפה מיהו מומחה?)
שנית, אף שאיני טוען למומחיות בתחום, ישנן שתי טעויות שצוינו שעשתה ענב גנד גלילי שמראות על רשלנות או בורות או שתיהן.
- התמונה כפי שציינו אחרים היא מזוייפת ואם תחפשו אותה ב- Google Images אכן תמצאו שמקורה באתר הומוריסטי של מתכנתים, גם קריאה של הטקסט מעידה על כך שהוא מגוחך.
- מריאנה על-פי גנד גלילי הוא שם ספרדי. נכון אבל כאן אירע פספוס גדול. מריאנה הוא שמה של מלכת ספרד. איי מריאנה באוקינוס השקט נקראים על שמה ועד מלחמת ספרד ארה"ב נשלטו על-ידי ספרד. אבל הקשר של מריאנה לרשת העמוקה היא "תהום מריאנה" הנמצאת ליד האיים, המקום העמוק ביותר בעולם כ-11,000 מטרים מתחת לפני הים.
העובדה שענב גנד גלילי בחרה לספק הסבר למשהו שהיא לא יודעת וניתן לברר תוך דקה באינטרנט מטילה ספק במומחיותה או במקצועיותה.
לסיום אביא את קטע הסיום מתוך מאמר "כיצד עובדת הרשת העמוקה" מאתר
HOWSTUFFWORKS שלפי רשימת המקורות נראה רציני.
הרשת העמוקה היא מקום מעורפל, שאינו חד משמעי. אבל ניתן היה להסיק בבירור לפחות דבר אחד - רוב כותרות חדשות נוטות לייצר סנסציה מהרשת האפלה והצדדים הפחות טובים שלה, ורק לעתים רחוקות מזכירות את הפוטנציאל הגלום ברשת העמוקה. מאמרים על סמים ונשק בלתי חוקיים, ודאי מושכים יותר קוראים מאשר אלו המפרטים את האתגרים הטכניים של כריית נתונים מהרשת העמוקה. הטילו ספק כאשר אתם קראו את המאמרים השליליים, חסרי הנשמה האלו. ראוי לזכור שהרשת העמוקה היא הרבה יותר מאשר האלמנט הפלילי המובן מאליו. כמו שמהנדסים מנסים למצוא דרכים טובות יותר, מהירות יותר לקטלוג של מאגרי הנתונים של הרשת. האינטרנט בכללותו יכול לשנות את החברה שלנו באופנים מפליאים.
זה מזכיר לנו שתמיד צריך לבדוק כי שפע המידע נוצר בחלקו על-ידי אנשים שלא מיומנים או שמתרשלים.
ונקווה שלא נצטרך בסוף כל בלוג לכתוב בעו"דית:
"אין לראות בנאמר לעיל משום המלצה או קריאה לביצוע. הדברים שנאמרו לעיל נכתבו כל סמך מידע שהיה מצוי בידי הכותב בעת הכתיבה. אין כותב אחראי לכל טעות, שגיאה או ליקוי שנפל במידע בין שנעשה בזדון או ברשלנות שלא יכול היה הכותב להיות מודע לו בעת הפרסום וגו'"
הפרופיל של ענב גנד (גוטשל) גלילי ברשת
http://il.linkedin.com/in/enavgenadgalili
http://cafe.themarker.com/user/164971/
https://www.facebook.com/enav.galili
