אידיוט אחרונות?

הלצה ידועה משחקת על הקרבה הפונטית בין ידיעות לאידיוט. אבל שקראתי את ההספד על סטיב ג'ובס במוסף ממון מיום 7/10/2011 נשאר לי לתהות האם ההלצה צודקת לפחות במה שקשור לעריכה ולהגהה.

הנה קטע שגוי ראשון:

ב-iMac  לא היה כונן תקליטונים, בלעז דיסקט, החלטה בדיעבד נבונה לאור העובדה שהנפח שלו היה 1.44 מ"ב ובדגמים מתקדמים 4 מ"ב, לכל הדעות נפח אבסורדי כיום. שגיאת כתיב או הקלדה, חוסר הקפדה על פרטים או חוסר ידע? אני מהמר על שתי האחרונות. מדוע? ראשית מי זוכר מה זה תקליטון וגם דיסקט זכור במעורפל מהביטוי "להחליף דיסקט". שנית, כי בשורה הבאה רשום "כונן דיסקים". דיסק באנגלית הוא הארד דיסק (כונן קשיח או דיסק קשיח) או  תקליטור CD או DVD. ב-iMac בהחלט יש כונן קשיח עד היום כמו בכל מחשב. הכוונה הייתה לכונן תקליטורים וההוכחה שבשורות הבאות נאמר שכונן התקליטורים הוסר לאחר מכן.

תקליטון - דיסקט

הטעות של תקליטורים במקום תקליטונים גרמה לכך שכתבו כונן דיסקים מוטציה שאינה קיימת כי אם כבר התחלת בעברית מדוע לא תמשיך בו כונן תקליטורים/קשיח/תקליטונים....

אבל יש עוד טעות בקטע והיא טעות תכנית שהיא גם בעיית עריכה. האם כונן התקליטורים הוסר מהמק? כיום אפל מייצרת מספר סוגים של מק: Mac Pro, iMac, Mac mini, MacBook Pro, MacBook Air, בחלקם בשל הרצון להוריד ממשקלם ובשל גודלם אין כונן תקליטורים (iMac, Mac mini, MacBook Air) אך בחלקם (Mac Pro,  MacBook Pro) בהחלט יש צורב DVD שהוא כפי שנאמר כונן תקליטורים לכל דבר כיוון שהוא גם מנגן תקליטורי CD ו-DVD. ראו מפרט טכני באתר אפל או באתר המשווקת בארץ.

ואם זה לא הספיק הם הוסיפו על כך בשגיאה נוספת

ממש לא נכון!
הכוונה כאן כנראה לדיסקמנים - נגני תקליטורים ניידים. למעשה בשוק אכן היו נגנים לא מרשימים אבל הנפוץ מכולם היה דיסק און קי מעובה בעל לחצנים ומסך קטנטן. נגנים אלו היו זולים והם היו בעל זיכרון FLASH היו אחרים בעלי דיסק קשיח ועד היום איפוד קלאסיק הוא בעל דיסק קשיח.

נגן MP3

ייתכן שהטעויות החלו מכך שנתנו את הכתיבה לכתבת (שני שמות משפחה מרמזים על זה) שלא מבינה לגמרי את הנושא והיא טעתה. אבל אחריותו של העורך לא רק לתת את הכתיבה לכתב שמבין בנושא, אך גם לדאוג שינכשו את השגיאות בין אם הם נבעו משגיאה של השמטת אות או בשל חוסר הבנה. ובכלל אם אתה משתמש בלועזית אמור דיסקמן לא נגן דיסקים.

תרגום פיקח

"ההבדל בין חכם לפיקח הוא שהחכם יודע לצאת מצרות שפיקח לא היה נכנס אליהן."
ודאי אתם מכירים אמרה זו. מתברר שהיא נכונה גם לעולם התרגום.


הנה לדוגמה רשימה של מתרגם בשם חזי אשר בשבח הצניעות.
מסכים לחלוטין עם העיקרון אבל האירוע שמוזכר בקטע הראשון (תראו איזה נחמד אני לא מכריח אתכם לקרוא את כל המאמר) יש למתרגם אחריות לשגיאה.


המקור: "Britain agrees that the people of the Irish isle, and they alone, will determine the fate of Ireland".

התרגום: "בריטניה מסכימה שאנשי האי האירי, והם לבדם, יקבעו את גורלה של אירלנד". 

בעיתון הופיע: "בריטניה מסכימה שאנשי האיי-אר-איי, והם לבדם, יקבעו את גורלה של אירלנד".

תאמרו אשמת העיתון איזה משכתב זריז התחכם, מה אתה רוצה מהמתרגם.

אתם מכירים את כל האזהרות המופרכות על מוצרים אמריקנים שהפכו כבר ללעג ולשנינה. מקורם בנטייה של בתי משפט בארצות הברית לאשר תביעות מופרכות, כגון פיצוי לאיש שלא הזהירו אותו שאין לייבש חתול במיקרוגל, פיצוי למשפחה שבנה נשרף כי עישן במיטה ונרדם ולא הייתה אזהרה; לכן המוצרים האמריקנים הפכו "morons protected" - חסיני אידיוטים. 

המתרגם היה צריך לחזות זאת. אם היה מחליף אנשי בתושבי השכתוב בעיתון היה נתקל בקשיים או שהיה מחליף באנשי אירלנד או תושבי אירלנד השכתוב לא היה מתבצע.

אין לי כל טענה לתרגום הוא היה מדויק ונכון אבל לא היה חסין אידיוטים. 

לעריכה פנים רבות ואחד מפניה הוא הכרעות של העורך המשקללות את הקורא (במקרה שלנו מגיה).
עיניכם הרואות שעיתונים והוצאות לאור חורגות מכללי האקדמיה, בחלק המקרים מדובר בשל האפשרות שהקורא יתבלבל.

לדוגמה אני כותב מיכל לציון כלי הקיבול אף שזו טעות, אך אני חושש שאם אכתוב כראוי מְכָל מכל אנשים יקראו מִכֹּל בשל העובדה שהמילית כל הנפוצה מאוד בשפה, וכל זאת למרות שהסטייה היא חמורה כי אין שם כלל צירה ובבירור לא צירה מלא.

על דעת המקומון

בגיליון של 27 בנובמבר 2009 של "ידיעות השרון" ראיתי את הכתבה הבאה שהכותרת וכותרת המשנה שלה מוצגות להלן:

תמהתי כיצד טעות במשנה (כפי שמכנים בקיצור כותרת משנה) לא התגלתה שבדקתי בגוף הכתבה הבחנתי ששם כתוב נכון בתו -הבת שלו ולא ביתו - הבית שלו כמו במשנה.

שהעמקתי הבחנתי שהמשפטים בקטע הנ"ל מנוסחים באופן מסורבל ובתחביר מוזר. לדוגמה שימו לב למרחק בין שם הבת לבין המילה בתו בשל רצף של שתי תמורות, כמו כן מדוע צריך לומר מעורבת בתאונה אם לאחר מכן אומרים התנגשה.

אבל כאן זה לא נגמר בגיליון באותו חודש מצאתי את הטעות הבאה:

שוב קשה לי להבין כיצד בשתי כתבות בכותרות בולטות כל כך לא מתגלות טעויות.