קטילה חיובית

כעורך מרגיזות אותי שגיאות במיוחד כאלו שבאות מטיפשות לא מחוסר ידע.
בשנה האחרונה מצאתי טעויות ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום". עיתונים אלו בשונה ממקומונים יש להם היומרה להיות העיתונים המובילים במדינה. עם יומרה כזאת צריך להציג קבלות.

בתאריך 18 באוקטובר 2011 פורסמה ב"ישראל היום" כתבה על מכירת "מכתשים אגן" ל"כימצ'יינה" (עמוד 22). בפתיחת הכתבה מתואר תחום פעולותה של "מכתשים אגן" (לנוחיות הקריאה הגדלתי את המקור). תחום הפעילות מתואר כאגרוכימיה (הגנה על הצומח).

ראשית תרגום לא נכון: כימיה כולנו יודעים מהי המדע העוסק בחקר חומרים, אגרו ביוונית שדה, כמו אגרונום - המומחה לחקלאות. הגנה על הצומח זה לא. הכתב ניזון או מוויקיפדיה או מהאתר של מכתשים שמפרסמת שהיא מייצרת תכשירים להגנה על הצומח. מדוע? כי הדברה שהוא התחום העיקרי שלה, לא נשמע טוב אז החליפו אותו בהגנה. הכתב לא צריך לקחת את דברי החברה כאילו הם אורים ותומים. הרי באנגלית החברה מתארת את תחום הפעולה "crop protection solutions" - פתרונות הגנת יבולים/תבואה.

לאחר מכן מתואר בפירוט המוצרים שמייצרת החברה: קוטלי עשבים, קוטלי חרקים וקוטלי פטריות.

האם עשב ופטרייה אינם צומח?!

הכתבה במלואה

אידיוט אחרונות?

הלצה ידועה משחקת על הקרבה הפונטית בין ידיעות לאידיוט. אבל שקראתי את ההספד על סטיב ג'ובס במוסף ממון מיום 7/10/2011 נשאר לי לתהות האם ההלצה צודקת לפחות במה שקשור לעריכה ולהגהה.

הנה קטע שגוי ראשון:

ב-iMac  לא היה כונן תקליטונים, בלעז דיסקט, החלטה בדיעבד נבונה לאור העובדה שהנפח שלו היה 1.44 מ"ב ובדגמים מתקדמים 4 מ"ב, לכל הדעות נפח אבסורדי כיום. שגיאת כתיב או הקלדה, חוסר הקפדה על פרטים או חוסר ידע? אני מהמר על שתי האחרונות. מדוע? ראשית מי זוכר מה זה תקליטון וגם דיסקט זכור במעורפל מהביטוי "להחליף דיסקט". שנית, כי בשורה הבאה רשום "כונן דיסקים". דיסק באנגלית הוא הארד דיסק (כונן קשיח או דיסק קשיח) או  תקליטור CD או DVD. ב-iMac בהחלט יש כונן קשיח עד היום כמו בכל מחשב. הכוונה הייתה לכונן תקליטורים וההוכחה שבשורות הבאות נאמר שכונן התקליטורים הוסר לאחר מכן.

תקליטון - דיסקט

הטעות של תקליטורים במקום תקליטונים גרמה לכך שכתבו כונן דיסקים מוטציה שאינה קיימת כי אם כבר התחלת בעברית מדוע לא תמשיך בו כונן תקליטורים/קשיח/תקליטונים....

אבל יש עוד טעות בקטע והיא טעות תכנית שהיא גם בעיית עריכה. האם כונן התקליטורים הוסר מהמק? כיום אפל מייצרת מספר סוגים של מק: Mac Pro, iMac, Mac mini, MacBook Pro, MacBook Air, בחלקם בשל הרצון להוריד ממשקלם ובשל גודלם אין כונן תקליטורים (iMac, Mac mini, MacBook Air) אך בחלקם (Mac Pro,  MacBook Pro) בהחלט יש צורב DVD שהוא כפי שנאמר כונן תקליטורים לכל דבר כיוון שהוא גם מנגן תקליטורי CD ו-DVD. ראו מפרט טכני באתר אפל או באתר המשווקת בארץ.

ואם זה לא הספיק הם הוסיפו על כך בשגיאה נוספת

ממש לא נכון!
הכוונה כאן כנראה לדיסקמנים - נגני תקליטורים ניידים. למעשה בשוק אכן היו נגנים לא מרשימים אבל הנפוץ מכולם היה דיסק און קי מעובה בעל לחצנים ומסך קטנטן. נגנים אלו היו זולים והם היו בעל זיכרון FLASH היו אחרים בעלי דיסק קשיח ועד היום איפוד קלאסיק הוא בעל דיסק קשיח.

נגן MP3

ייתכן שהטעויות החלו מכך שנתנו את הכתיבה לכתבת (שני שמות משפחה מרמזים על זה) שלא מבינה לגמרי את הנושא והיא טעתה. אבל אחריותו של העורך לא רק לתת את הכתיבה לכתב שמבין בנושא, אך גם לדאוג שינכשו את השגיאות בין אם הם נבעו משגיאה של השמטת אות או בשל חוסר הבנה. ובכלל אם אתה משתמש בלועזית אמור דיסקמן לא נגן דיסקים.

תרגום פיקח

"ההבדל בין חכם לפיקח הוא שהחכם יודע לצאת מצרות שפיקח לא היה נכנס אליהן."
ודאי אתם מכירים אמרה זו. מתברר שהיא נכונה גם לעולם התרגום.


הנה לדוגמה רשימה של מתרגם בשם חזי אשר בשבח הצניעות.
מסכים לחלוטין עם העיקרון אבל האירוע שמוזכר בקטע הראשון (תראו איזה נחמד אני לא מכריח אתכם לקרוא את כל המאמר) יש למתרגם אחריות לשגיאה.


המקור: "Britain agrees that the people of the Irish isle, and they alone, will determine the fate of Ireland".

התרגום: "בריטניה מסכימה שאנשי האי האירי, והם לבדם, יקבעו את גורלה של אירלנד". 

בעיתון הופיע: "בריטניה מסכימה שאנשי האיי-אר-איי, והם לבדם, יקבעו את גורלה של אירלנד".

תאמרו אשמת העיתון איזה משכתב זריז התחכם, מה אתה רוצה מהמתרגם.

אתם מכירים את כל האזהרות המופרכות על מוצרים אמריקנים שהפכו כבר ללעג ולשנינה. מקורם בנטייה של בתי משפט בארצות הברית לאשר תביעות מופרכות, כגון פיצוי לאיש שלא הזהירו אותו שאין לייבש חתול במיקרוגל, פיצוי למשפחה שבנה נשרף כי עישן במיטה ונרדם ולא הייתה אזהרה; לכן המוצרים האמריקנים הפכו "morons protected" - חסיני אידיוטים. 

המתרגם היה צריך לחזות זאת. אם היה מחליף אנשי בתושבי השכתוב בעיתון היה נתקל בקשיים או שהיה מחליף באנשי אירלנד או תושבי אירלנד השכתוב לא היה מתבצע.

אין לי כל טענה לתרגום הוא היה מדויק ונכון אבל לא היה חסין אידיוטים. 

לעריכה פנים רבות ואחד מפניה הוא הכרעות של העורך המשקללות את הקורא (במקרה שלנו מגיה).
עיניכם הרואות שעיתונים והוצאות לאור חורגות מכללי האקדמיה, בחלק המקרים מדובר בשל האפשרות שהקורא יתבלבל.

לדוגמה אני כותב מיכל לציון כלי הקיבול אף שזו טעות, אך אני חושש שאם אכתוב כראוי מְכָל מכל אנשים יקראו מִכֹּל בשל העובדה שהמילית כל הנפוצה מאוד בשפה, וכל זאת למרות שהסטייה היא חמורה כי אין שם כלל צירה ובבירור לא צירה מלא.

קצת ענווה

לאחר שעסקתי בשתי רשומות בטעויות של אחרים כדאי שאעסוק גם בביקורת עצמית.
יפה ביקורת עצמית לעורך (או למתרגם) ובעצם לכל בעל מקצוע, אחרת כיצד ילמד מטעויותיו.
כל אדם יכול לטעות וראוי שילמד מאחרים, וכבר נאמר במסכת אבות " אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

עורך אשר משנה את מה שאינו צריך שינוי עושה את מלאכתו פלסתר.
אין תפקידו של העורך (וגם המתרגם) לכתוב מחדש את הטקסט אלא לצור לו תבנית תקינה ומובנית.
מכבש המופעל על טקסט והופך כל טקסט למעשה ליצירה של העורך שמיישם שם את סגנונו, הוא חטא וייתכן שגם פשע.

שמעתי מחבר האקדמיה ללשון העברית שבמאמר שכתב תיקן העורך "ננקדה" ל"נוקדה". אדם אחר תיקן לו העורך "פוסחים על שתי הסעיפים" ל"שני הסעיפים" וזו כבר ניתן לכנותה רשלנות או בורות כי במלכים א  יח, כא אומר הנביא אליהו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים"  וכמו שאיננו משנים את הביטוי "בָּשָׂר וָדָם" למרות שאיננו הוגים (או מנקדים) בלשון ימינו וי"ו חיבור לפני הטעם בקמץ.


ואביא דוגמאות של הימנעות משינוי מעבודתי שלי. כתב מישהו "החל באותו יום" אז למרות שבדרך כלל אומרים "החל מ" דרך זו חוקית בת חוקית. אני נוהג לכתוב עירק ואירן (בניגוד לקביעת האקדמיה לתעתיק מערבית) אבל מי שיכתוב עיראק ואיראן ברור שלא אשנה לו, גם אם הוא כותב מלה ולא מילה והולך בכך אחר פסיקת האקדמיה.


אין מדובר אך ורק באוצר מילים ובניבים אלא גם בתחביר יש תחביר שנסמך על תקופות אחרות בעברית שנדחו בלשוננו אנו. אין הדבר אומר שאלו פסולות מכל וכול. לא רק זאת אלא גם יצירות חדשות שהתחדשו בימינו אינן בהכרח פסולות.


יש לעגנון סיפור "הסוכה מריחה". סיפור אמיתי על שוקן שסירב לפרסם סיפור של עגנון בגלל שכתב "הסוכה מריחה", והרי הסוכה אינה מריחה אלא מדיפה ניחוח. "הכביסה מריחה נהדר" זה לשון שאנחנו יכולים למצוא בפרסומות והיא אינה פסולה כיוון שעגנון הצליח למצוא בעזרת בקיאים בלשון אסמכתה לביטוי שלו המציג משמעות של "מריחה" לחפץ דומם "סוכה", שניתן להריח אותו.


ומותר לנו להשתמש בלשון חכמים (חז"ל) במקומות שאנו משתמשים כיום בלשון המקרא כי גם חז"ל עשו זאת. במסכת אבות נאמר: "אל תעש עצמך" וגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". חז"ל, כמונו אמרו תעשה ויהיה העתיד המקוצר אינו קיים בשפתם אלא שרצו להעלות את המשלב פנו ללשון המקרא.


אז אם מצינו (מצאנו) ביטוי שיש לו ביסוס אין קורים (קוראים) אותו טעות. וראוי לישב (לשבת) שעה (רגע) ולחשוב אולי יש לו צידוק. הבנתן.

יתרונות האינטרנט

אני עומד להציג כאן עוד טעות שנובעת מחוסר תשומת לב. הפעם היא ממגזין הרכב המקוון "אוטולי". מגזין ברמה גבוהה טקסטואלית, גרפית ותוכנית שמשתווה למגזינים מודפסים וכפי שתראו יודע לנצל את יתרונות האינטרנט ולתקן טעויות.

במהדורת ינואר בעמוד 10 הייתה הכתבה הזאת:

ובעמוד 16 הייתה הכתבה הזאת:

כפי שאתם רואים תוכן הכתבה מעמוד 16 "הסתנן" מתחת לכותרות הכתבה בעמוד 10 במהלך העימוד.
רוצים לראות את הטעות במגזין אוטולי לא תוכלו לראות כי האינטרנט בניגוד למהדורה מודפסת מאפשר לתקן את הטעות והיא כיום נראית כך:

על דעת המקומון

בגיליון של 27 בנובמבר 2009 של "ידיעות השרון" ראיתי את הכתבה הבאה שהכותרת וכותרת המשנה שלה מוצגות להלן:

תמהתי כיצד טעות במשנה (כפי שמכנים בקיצור כותרת משנה) לא התגלתה שבדקתי בגוף הכתבה הבחנתי ששם כתוב נכון בתו -הבת שלו ולא ביתו - הבית שלו כמו במשנה.

שהעמקתי הבחנתי שהמשפטים בקטע הנ"ל מנוסחים באופן מסורבל ובתחביר מוזר. לדוגמה שימו לב למרחק בין שם הבת לבין המילה בתו בשל רצף של שתי תמורות, כמו כן מדוע צריך לומר מעורבת בתאונה אם לאחר מכן אומרים התנגשה.

אבל כאן זה לא נגמר בגיליון באותו חודש מצאתי את הטעות הבאה:

שוב קשה לי להבין כיצד בשתי כתבות בכותרות בולטות כל כך לא מתגלות טעויות.