50 שנה ליום הכיפורים ומתקפת החמאס הנוכחית העלו מחדש את המילה מחדל.
מֶחְדָּל על פי מילון אבן שושן הוא: (1) חוסר מעש, אי עשייה, (2)
מחסור, (3) החטא באי עשייה. על פי מילון אבניאון: (1) כישלון באי עשייה, (2)
כנ"ל החטא באי עשייה, (3) אי-יכולת לקיים דבר הנדרש על־פי החוק, החובה או
התחייבות חוזית, (4) הימנעות ממעשה שהעובד חייב לעשותו על פי חוק, נוהל או הוראה.
מילון
אבניאון מוסיף את (5) שאנו רגילים לראות כחלק מהביטוי ברירת מחדל: תכונה, ערך או
ברירה, שיהיו בתוקף בתוכנית כאשר אין קביעה מפורשת אחרת.
כיום הפירוש השכיח למחדל הוא כשל חמור הנובע בעיקר מאי עשייה, והיא
קרובה להגדרה בחוק העונשין: "מחדל" - הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל
דין או חוזה.
המילה מגיעה כמובן מהשורש חד"ל, הנמצא כבר בתנ"ך במובן הפסקה:
וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָֿל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ
לִבְנֹתֿ הָעִיר.(בראשית יא, ח)
כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְֿיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְֿךָ לְאָחִיךָֿ לַעֲנִיֶּךָֿ וּלְאֶבְיֹנְךָֿ בְּאַרְצֶךָ.(דברים טו, יא)
וַתֹּאֿמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָהֿ הֶחֳדַֿלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָֿתִֿי הַטּוֹבָֿהֿ וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים. (שופטים ט, יא)
המילון ההיסטורי מציג היקרות של המילה לראשונה אצל רבי סעדיה גאון,
שבעתא לשבועות ואזהרות: "נַשְׁכִּימָהֿ צוּר לְשַׁבֵּחַ כִּי חָס עַל דַּל
לְתֿוֹרִים וּבְֿנֵי יוֹנָהֿ וַעֲשִׂירִיתֿ כְּמַחֲדַֿלִּים."
יש לנו מן השורש את חֲדָלָה = חדילה ו-חִדָּלוֹן כליה,
אובדן.
אדם חבר כל כישורים או מנוול הוא חֲדַל אִישִׁים.
נִבְֿזֶה וַחֲדַֿל אִישִׁים אִישׁ מַכְֿאֹבוֹתֿ וִידֿוּעַ
חֹלִי וּכְֿמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. (ישעיהו, נג,ג).
מי שאין לו כסף לשלם את חובותיו הוא חֲדַל פֵּרָעוֹן ומצבו הוא חֹדֶל פֵּרָעוֹן.
מי שמכיר את הנדב"ר (נוהל דיבור ברדיו) הצה"לי, ודאי מכיר
את הביטוי שמפקד מורה להפסיק את השיחות הלא נחוצות בקשר: "חדל קשקשת
ברשת" וכן הפקודה להפסיק את הירי: חֲדַל!
מלחמת יום הכיפורים שהביא את המילה מחדל לכותרות. טבעה גם את הביטוי "מי אחראי למחדל?
ונסיים בשורות האחרונות של הפזמון של נעמי שמר "אין לי רגע
דל" (שבו אין מחדל אבל כן יש סקנדל).
"אמרתי לילה טוב ובעזרת השם/ אולי מחר יהיה לי יום משעמם"
