יום ראשון, 27 ביוני 2010

מה הראי אומר?

מי שמכיר קצת תוכניות עריכת תמונה כגון Photoshop יודע שקיימת אפשרות קלה ומהירה ליצירת תמונת מראה(mirror) של תמונה קיימת.
לשם מה זקוקים לזה?
למשל נניח שאתם רוצים לשים על עטיפת הספר תמונה של רכבת. הספר בעברית ואתם מעדיפים שהרכבת תנוע מימין לשמאל כמו הכתב העברי אבל בתמונה הרכבת נעה משמאל לימין בכיוון הטקסט הלועזי. אנו הופכים את התמונה והנה יש לנו רכבת שנעה מימין לשמאל.

זהירות!
יש לשים לב שבתמונה לא נוצרת בעיה, שיש חפצים בתמונה שנראים לא טבעיים (כמו עשן שיוצא מארובה של רכבת קיטור). הבעיה הנפוצה ביותר הוא כתב שכיוון שעשינו תמונת מראה מופיע ככתב ראי ומסגיר את מה שנעשה.
שימו לב לתמונה התחתונה ולספרות של הקטר ההפוכות בכתב ראי.


אם בכל זאת אנו מעוניינים בתמונה האם יש דרך לפתור זאת?
כן בעבודה של רגעים ספורים גרפיקאית מנוסה (רוב הסיכויים שזו גרפיקאית) יכולה להעתיק את המספר מתמונה המקורית ולהדביק אותו במקום הראוי בתמונה המעובדת. (אני מעדיף דרך זו על מחיקה של המספר). זו אינה עבודה מסובכת ואף אני ביצעתי זאת בעבר בתוכנית עריכת תמונות בסיסית.

חשוב ביותר!
אם כבר השקנו בהוצאת ספר מדוע שלא נשקיע קצת וניקח תמונה שיש לנו זכות להשתמש בה ושאינה מוגנת בזכויות יוצרים. תביעה על הפרת זכויות תהפוך את כל העסק ללא נעים. יש מספר בנקי תמונות שמאפשרים לקנות תמונות במחיר לא גבוה וכדאי לשלם את המחיר ולא לקחת סיכון.
אם יש לכם קרוב משפחה מכר או חבר ניתן לבקש ממנו תמורת קרדיט שימוש בתמונה או יצירה שלו שתופיע על גבי הכריכה. כיום גם במצלמות ביתיות טובות ניתן להפיק תמונות מצוינות שניתן להשתמש בהן.
אתם יכולים גם לעשות מה שעשו בספר "נערה עם עגיל פנינה" להשתמש בתמונה של רב אמן שכבר פקעו זכויותיו על יצירה (ורמיר במקרה זה).


אליה וקוץ בה יכול להיות מצב שלא נצליח.
נניח שאכן יש לנו מצב כפי שתיארתי של קטר ואנו רוצים להפוך אותו ייתכן שלא נוכל הסיבה אינה טכנית אלא אמנותית. ייתכן שנבחין שבאחת הפינות יש חתימה של אמן, כלומר אנו מבצעים שינוי ביצירה דבר שאנו נזדקק לאישור בעלי הזכויות. גם אם יש לנו רשות שימוש אין זה אומר שיש לנו רשות לשנות וחשוב לסגור מה בדיוק מותר לנו לעשות בתמונה. כמובן שאם ניקח תמונה של רמברנדט או מיכלאנגלו לא תיווצר לנו כל בעיה.

קחו דוגמה מה ניתן לעשות לתמונה ללא זכויות יוצרים.


יום שלישי, 15 ביוני 2010

נגינות חדשות

מי שיציץ בטור המשחקים בפייסבוק יראה משהו מוזר.
מתחת למשחק המוצג כתוב "נגן"
ממתי מנגנים משחק?
לא לוקח זמן רב להבין כי מישהו תרגם PLAY בתרגום השגור עליו. במערכת הפעלה מילה זו מתייחסת בדרך כלל להצגת מדיה כלומר נגינתה.

זו לא הפעם הראשונה שתרגום לעברית מאנגלית מתבצע באופן רשלני.
אין זה משנה מה גודלה של החברה ומה היקף המשאבים שלה, יש חברות שמעמידות בראש את התרגום המהיר וגם הזול ואת התוצאה עיניכם הרואות.


יום שישי, 4 ביוני 2010

מילונים

כל עורך או מתרגם נזקק למילון לבירור עניינים שונים. השאלה באיזה מילון להשתמש?
קיימים מילונים עבריים רבים אבל המובילים הם "מילון ההווה" "מילון אבן שושן" ו"מילון רב מילים".

"מילון ההווה" נכתב על ידי שושנה בהט ז"ל המזכיר האקדמי של האקדמיה ללשון העברית וככזה הוא היה מדויק לפי החלטות האקדמיה. למרבה הצער עם פטירתה עברו הזכויות לידי אחיה איתן אבניאון ואני מסופק בכך שהוא טורח לעדכן את המילון לפי החלטות האקדמיה. יתרונו של "מילון ההווה" הוא בכך שהוא בכרך אחד ויתרון נוסף שהביא לו את שמו שכל הפעלים נמצאים בהווה בניגוד לשורש כנהוג במילונאות העברית. מה שאומר שבאות מם יש הכי הרבה ערכים. חסרונו נובע מכך שהוא נמצא בכרך אחד ולכן הפירושים צריכים להיות קצרים ותמציתיים.

"מילון אבן שושן" הוא המהדורה החדשה ביותר של מילונו של אברהם אבן שושן (בכריכה אדומה). אבן שושן הוציא את מילונו ב 48 לאחר קום המדינה המילון נקרא "מילון חדש" וכריכתו הייתה שחורה ב 1966 אבן שושן מוציא מהדורה חדשה (ירוקה או עם פסים ירוקים) הנקראת "המילון החדש" זו המהדורה הנפוצה שלו והמילון המעודכן ביותר עד "רב מילים". חסרונו של אבן שושן שיש בו אי דיוקים מסוימים שלא תוקנו יתרונו בכך שהוא המילון העממי הקרוב יותר למילון היסטורי בהצגת ובקטלוג מילים לתקופות שונות כולל מילים נדירות שכמעט אינן בשימוש.

"מילון רב מילים" הוצא על ידי פרופסור יעקב שוויקה. שוויקה פרופסור למחשבים  העוסק בחקר שפה ואחזור מידע נעזר בלשונאים ויצר מילון שנחשב בעיני רבים הטוב ביותר בפירושיו המדויקים והברורים. שוויקה הגדיר את גישת מילונו "סינכרונית (ולא דיאכרונית), מסבירה (ולא מגדירה), מדגימה (ולא מתעדת), מתארת (ולא נורמטיבית)". ברור מתיאור זה מה יתרונו ומה חסרונו שאין בו את מה שנאמר בסוגריים.
יש למילון גרסת אינטרנט בדמי מנוי חודשיים.
חברי סגל אוניברסיטאי וסטודנטים יכולים להיכנס אליו בחינם דרך האוניברסיטה.

יום שבת, 22 במאי 2010

מילון איילון שנער חזר לחיים

מי שמשתמש במילון איילון שנער ערבי- עברי עברי- ערבי לפני כחודשיים התאכזב לגלות שהוא אינו פועל.
מדובר במילון טוב מאוד אולי הטוב ביותר בעברית והמעלה שלו שהוא בחינם באינטרנט.
אבל כנראה הירידה מהרשת הייתה רק לצורך תחזוקה כי המילון חזר שוב לחיים.

מילון איילון שנער

יום שני, 3 במאי 2010

האיחוד הסובייטי

מספר פעמים ראיתי בתרגומים את הביטוי "האיחוד הסובייטי" בסרט על מלחמת העולם השנייה שכמובן הטעות חזרה בו שוב ושוב.

נכון הסרט היה באנגלית אבל זה כל הדרישה ממתרגם להפגין היגיון ולא לתרגם Soviet Union כ"איחוד הסובייטי".
למדינה הזו יש שם בעברית ברית המועצות. וכאשר היא נוסדה ב 1922 היו כאן הרבה סופרים ועיתונאים שדיברו רוסית ברמת שפת אם, הם כנראה ידעו מה הם עושים שהגו את השם הזה.

אם נביט בויקיפדיה נראה שבאמת התרגום העברי נאמן יותר לרוסית. כלומר בין רוסיה הצארית לרוסיה של היום הייתה קיימת ברית המועצות ולא האיחוד הסובייטי.

יום שבת, 13 במרץ 2010

הבעיה האירנית

נשיא אירן מככב בכותרות בזכות התבטאויותיו האנטישמיות והקריאה להשמיד את ישראל.
נשאלת השאלה כיצד מתעתקים את שם משפחתו. את שמו ניתן לשמוע בוויקיפדיה כאן (קובץ שמע ogg).
האנגלית מתעתקת את שמו Ahmadinejad אבל אם מביטים על הפונטיקה אז למעשה שמו באנגלית מתועתק Ahmadinezhād כלומר סוג של ז' רק מחוסר אות מתאימה הם בחרו לתעתק אותו באנגלית ב-j.

איך מעתקים את השם בעברית?
האקדמיה ללשון העברית קבעה שערבית מתועתקת כפי שהיא נכתבת. זו שפה שמית וניתן להתאים לה את הסימן הכתיבי המתאים לסימן הכתיבי בערבית. אך פרסית אינה שפה שמית היא שפה הודו אירופית (אירן, או איראן כפי שצריך לכתוב, פירושה ארצם של הארים) ורק נכתבת בכתב ערבי שבוצעו בו התאמות. כלומר האם צודק הכתיב הרווח בעיתונים: אחמדינג'אד, או שמא כפי שכתוב בוויקפדיה העברית: אחמדינז'אד?

אם נסתכל על הכתיב נראה שהשם כתוב בפרסית כך احمدی‌نژاد כלומר יש שם את האות ז"ין (שלישית מהסוף), אבל בניגוד לערבית יש מעליה שלוש נקודות מבחינות ולא אחת וזו מסיבה טובה היא נהגית כמו זי"ן בערבית שנהגית כמו זי"ן בעברית. 

נשאלת השאלה האם בכלל הוראת האקדמיה באשר לתעתיק מערבית תקפה. זה אינו כתיב ערבי טהור על כך יעידו שלוש הנקודות המבחינות מעל הזי"ן ויו"ד סופית באמצע מילה, מה שלא קיים בערבית.
אם כן:
בהגיית השם  בפרסית נשמע הגה קרוב לז'.
נוסיף לכך שבכתב יש סימן הקרוב לזי"ן הערבית.
תעתיק ג' מקורו כנראה בהעתקה של התעתיק האנגלי שאין לו הגה אחר לתעתק את ההיגוי הפרסי.
לטובת הכתיב ב-ג' עומדת העובדה שלעתים כותבים ז'קט ג'קט.
הערבים מתעתקים את שמו בהגה ג' שקיים בשפתם أحمدي نِجَاد.

רוב הנימוקים מכריעים לטובת הכתיב ב-ז', אפילו התעתיק הפונטי הפשוט באנגלית Ahmadinezhād תומך בכך. הכתיב הערבי נובע פשוט מאילוץ יש הגה ג' בערבית כמו באנגלית אבל אין הגה ז'. והרי בערבית אין סימן לתנועת e והיא מתועתקת כאן ב i. והנימוק החשוב מכל זה פשוט נשמע כמו ההגה ז' ותעתיק הרי תפקידו לתעתק כמיטב יכולתנו את הנאמר.

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

קצת ענווה

לאחר שעסקתי בשתי רשומות בטעויות של אחרים כדאי שאעסוק גם בביקורת עצמית.
יפה ביקורת עצמית לעורך (או למתרגם) ובעצם לכל בעל מקצוע, אחרת כיצד ילמד מטעויותיו.
כל אדם יכול לטעות וראוי שילמד מאחרים, וכבר נאמר במסכת אבות " אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

עורך אשר משנה את מה שאינו צריך שינוי עושה את מלאכתו פלסתר.
אין תפקידו של העורך (וגם המתרגם) לכתוב מחדש את הטקסט אלא לצור לו תבנית תקינה ומובנית.
מכבש המופעל על טקסט והופך כל טקסט למעשה ליצירה של העורך שמיישם שם את סגנונו, הוא חטא וייתכן שגם פשע.

שמעתי מחבר האקדמיה ללשון העברית שבמאמר שכתב תיקן העורך "ננקדה" ל"נוקדה". אדם אחר תיקן לו העורך "פוסחים על שתי הסעיפים" ל"שני הסעיפים" וזו כבר ניתן לכנותה רשלנות או בורות כי במלכים א  יח, כא אומר הנביא אליהו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים"  וכמו שאיננו משנים את הביטוי "בָּשָׂר וָדָם" למרות שאיננו הוגים (או מנקדים) בלשון ימינו וי"ו חיבור לפני הטעם בקמץ.


ואביא דוגמאות של הימנעות משינוי מעבודתי שלי. כתב מישהו "החל באותו יום" אז למרות שבדרך כלל אומרים "החל מ" דרך זו חוקית בת חוקית. אני נוהג לכתוב עירק ואירן (בניגוד לקביעת האקדמיה לתעתיק מערבית) אבל מי שיכתוב עיראק ואיראן ברור שלא אשנה לו, גם אם הוא כותב מלה ולא מילה והולך בכך אחר פסיקת האקדמיה.


אין מדובר אך ורק באוצר מילים ובניבים אלא גם בתחביר יש תחביר שנסמך על תקופות אחרות בעברית שנדחו בלשוננו אנו. אין הדבר אומר שאלו פסולות מכל וכול. לא רק זאת אלא גם יצירות חדשות שהתחדשו בימינו אינן בהכרח פסולות.


יש לעגנון סיפור "הסוכה מריחה". סיפור אמיתי על שוקן שסירב לפרסם סיפור של עגנון בגלל שכתב "הסוכה מריחה", והרי הסוכה אינה מריחה אלא מדיפה ניחוח. "הכביסה מריחה נהדר" זה לשון שאנחנו יכולים למצוא בפרסומות והיא אינה פסולה כיוון שעגנון הצליח למצוא בעזרת בקיאים בלשון אסמכתה לביטוי שלו המציג משמעות של "מריחה" לחפץ דומם "סוכה", שניתן להריח אותו.


ומותר לנו להשתמש בלשון חכמים (חז"ל) במקומות שאנו משתמשים כיום בלשון המקרא כי גם חז"ל עשו זאת. במסכת אבות נאמר: "אל תעש עצמך" וגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". חז"ל, כמונו אמרו תעשה ויהיה העתיד המקוצר אינו קיים בשפתם אלא שרצו להעלות את המשלב פנו ללשון המקרא.


אז אם מצינו (מצאנו) ביטוי שיש לו ביסוס אין קורים (קוראים) אותו טעות. וראוי לישב (לשבת) שעה (רגע) ולחשוב אולי יש לו צידוק. הבנתן.