יום שני, 15 בנובמבר 2010

פתחו פתחו!

לפעמים כדאי ללחוץ על הלחצן "עוד" בתיבות דו שיח ב-Word.
העלאת תיבת "חיפוש והחלפה" ב-Word באמצעות Ctrl+F או Ctrl+H*, פותחת לנו את התיבה המוכרת אבל מה שרוב המשתמשים אינם יודעים שלחיצה על לחצן "עוד" תפתח לנו אפשרויות חיפוש מתקדמות.

אנו יכולים לסמן את האפשרויות או לבחור אלו אפשרויות יפעלו על המילה משני הלחצנים שבתחתית "עיצוב" ו"מיוחד".
עיצוב כולל אפשרויות כמו: גופן, פיסקה, טאבים, שפה.
בחירה באפשרויות אלה תפתח לנו תיבת דו שיח נוספת לבחירה מפורטת יותר.
מיוחד כולל תווים מיוחדים כמו: רווח קשיח ,מעבר שורה, מעבר עמוד וכו'

*ב-2010 Ctrl+F פותח את תיבת הניווט אבל Ctrl+H פותח את תיבת "חיפוש והחלפה" הרגילה

יום שני, 8 בנובמבר 2010

כתיבה ועיצוב מסמך ב- Word

מדי פעם אני רואה מסמכים שנכתבו על ידי אנשים שאינם מבינים לגמרי את ההבדלים בעיצובים השונים של פסקאות של Word. אני רואה שימוש בריווח לצורך מרכוז וכן להגדלת כניסה (הזחה של השורה לפנים השורה). יש צורות קלות ונכונות יותר לעשות זאת. אבל ראשית צריך להבין כיצד Word מגדיר את הפסקאות. כדי לראות זאת אני אשתמש באפשרות הצגת סימני פיסוק ועיצוב. המנשק (ממשק) שלי הוא Office 2010 אבל הלחצן הוא זהה גם בגרסאות הקודמות של  Word.

לחצן "הצג הכול" - הצג סימני פיסוק וסימני עיצוב מוסתרים אחרים
 לחצן "הגדל כניסה" – התחלת השורה מוזזת פנימה




 לחצן "מרכז" – הטקסט ממוקם במרכז העמוד


לחיצה על לחצןTAB  מעבירה את הטקסט לנקודת טאבלוציה הבאה לחיצה על Shift+TAB תחזיר את הטקסט לנקודת טאבלוציה הקודמת שעמדנו בה.

שימו לב בתמונה למעלה גם להבדל בין סוף פסקה המסומל באותו סמל שנמצא על לחצן "הצג הכול" לבין סימן שבירת שורה שנוצר שלוחצים על Enter+Shift. ההבדל נובע מכך ששבירת שורה גורמת לכך ששתי השורות הן באותן פסקה וכל עיצוב שנחיל על הפסקה יחול על שתיהן. מעבר פסקה גורם לכך שכל שורה היא פסקה בפני עצמה אם נפעיל למשל את אפשרות מנע פיצול פסקאות זה לא יפעל על השורות כי מבחינתWord   הן שתי פסקאות נפרדות.

תבחינו גם שרווח אחד מסומל בנקודה (רואים את זה בין שתי מילים) לחיצה חוזרת על מקש רווח נראית כשורת נקודות. לכאורה גם באמצעות "הצג הכול" לא רואים הבדל בין מרכוז, הגדלת כניסה וטאב. הסיבה היא שהסמן לא עמד על השורה כאשר הסמן עומד על השורה אנו רואים בסרגל שיש הבדל ביניהן. 

טאב

הגדלת כניסה 

מרכוז 
מהם בעצם ההבדלים?


המשולש הכחול הוא סימון כניסת שורה ראשונה.
המשולש הצהוב הוא סימון כניסה תלויה.
הריבוע האדום הוא סימון כניסה ימנית.
המבט על המיקומים השונים בכל אחת מהפעולות מצביע בבירור ש- Word מתייחס לכל פעולה באופן שונה כתוצאה מזה לכל פעולת עיצוב תהיה משמעות שונה.

יום חמישי, 29 ביולי 2010

Office 2010

חבילת  Office 2010  כבר נמצאת בשוק ומדובר בהחלט בחבילה משופרת.
האמת האם היא נחוצה אם יש לי 2003 או 2007?
זו באמת שאלה שתלויה בצורכי המשתמש.
אם נחוץ אופיס למחשב חדש וחבילת אופן אופיס לא מוצאת חן אז עדיף 2010.
2010 היא חבילה טובה מאוד, טובה יותר מ 2007 ובמסגרתה השלימה מיקרוסופט את תהליך מעבר כל התפריטים לרצועת כלים.

האמת שברשומה זאת אני מתכוון לעסוק לא בתוכניות ש ב-2010 אלא בעזרה למשתמש.
כנראה בשל התחרות מול גוגל מיקרוסופט השקיעה מאמצים רבים בעזרה למשתמש.
יש לה קובצי אקסל העוזרים למשתמשי 2003 Office ששדרגו למצוא את הפקודות ברצועות הכלים החדשות.
מידע קיים גם באתר Office Online כאשר האתר באנגלית מעודכן יותר.


יום רביעי, 28 ביולי 2010

מה שספרים מגלים לנו


יש לי שני מילוני כיס ליידיש ועברית של סבי וסבתי, באחד מהם "מילון עברי אידי" מצאתי בסופו דפי פרסום של לספרים אחרים. החיפוש בסוף הספר נעשה כיוון שהמילון הראשון הודפס בדפוס "הפועל הצעיר" ב"התרפ"ח" והאחרון לא צוין מי הוציא אותו לאור. ייתכן שהייתה לספר עטיפת נייר שעליה היו כתובים הפרטים אך היא כנראה נקרעה לפני שנים רבות.


סביר שהמוציא לאור הוא המפרסם בסוף הספר את ספריו ולכן ההוצאה לאור היא "דביר".




הוצאת "דביר" הוקמה על ידי ביאליק וחבריו וקדמה לה הוצאת "מוריה" (את יתר הפרטים תוכלו לקרוא בויקיפדיה)
הוצאת מוריה התרכזה בספרי לימוד ולכן זה שמה מוריה מלשון מורה כמו צופיה, בוכיה, הומיה מלשון צופה, בוכה הומה.
בין הפרסומים שהיא מפרסמת יש גם את מילונו של יהודה גור.
למי שאינו יודע יהודה גור (גרזובסקי) הוציא מילון עברי - עברי בתקופת המנדט. המילון שקדם למילון אבן שושן היה המילון השימושי המודרני ביותר לשפה העברית עד אבן שושן.


מאגר המידע בספרייה הלאומית אומר שאותו מילון (המילון העברי) יצא לאור בתרע"ט (1919) תרפ"ו (1926) ושנה לאחר מכן בתרפ"ז. המאגר גם מגלה לנו ש"מילון העברי אידי" יצא לראשונה בתר"ץ (1930). ואכן בתחתית רשימת המילונים הדו לשוניים שהוציא יהודה גור עם אחרים נמצא את המילון הזה.



יום ראשון, 27 ביוני 2010

מה הראי אומר?

מי שמכיר קצת תוכניות עריכת תמונה כגון Photoshop יודע שקיימת אפשרות קלה ומהירה ליצירת תמונת מראה(mirror) של תמונה קיימת.
לשם מה זקוקים לזה?
למשל נניח שאתם רוצים לשים על עטיפת הספר תמונה של רכבת. הספר בעברית ואתם מעדיפים שהרכבת תנוע מימין לשמאל כמו הכתב העברי אבל בתמונה הרכבת נעה משמאל לימין בכיוון הטקסט הלועזי. אנו הופכים את התמונה והנה יש לנו רכבת שנעה מימין לשמאל.

זהירות!
יש לשים לב שבתמונה לא נוצרת בעיה, שיש חפצים בתמונה שנראים לא טבעיים (כמו עשן שיוצא מארובה של רכבת קיטור). הבעיה הנפוצה ביותר הוא כתב שכיוון שעשינו תמונת מראה מופיע ככתב ראי ומסגיר את מה שנעשה.
שימו לב לתמונה התחתונה ולספרות של הקטר ההפוכות בכתב ראי.


אם בכל זאת אנו מעוניינים בתמונה האם יש דרך לפתור זאת?
כן בעבודה של רגעים ספורים גרפיקאית מנוסה (רוב הסיכויים שזו גרפיקאית) יכולה להעתיק את המספר מתמונה המקורית ולהדביק אותו במקום הראוי בתמונה המעובדת. (אני מעדיף דרך זו על מחיקה של המספר). זו אינה עבודה מסובכת ואף אני ביצעתי זאת בעבר בתוכנית עריכת תמונות בסיסית.

חשוב ביותר!
אם כבר השקנו בהוצאת ספר מדוע שלא נשקיע קצת וניקח תמונה שיש לנו זכות להשתמש בה ושאינה מוגנת בזכויות יוצרים. תביעה על הפרת זכויות תהפוך את כל העסק ללא נעים. יש מספר בנקי תמונות שמאפשרים לקנות תמונות במחיר לא גבוה וכדאי לשלם את המחיר ולא לקחת סיכון.
אם יש לכם קרוב משפחה מכר או חבר ניתן לבקש ממנו תמורת קרדיט שימוש בתמונה או יצירה שלו שתופיע על גבי הכריכה. כיום גם במצלמות ביתיות טובות ניתן להפיק תמונות מצוינות שניתן להשתמש בהן.
אתם יכולים גם לעשות מה שעשו בספר "נערה עם עגיל פנינה" להשתמש בתמונה של רב אמן שכבר פקעו זכויותיו על יצירה (ורמיר במקרה זה).


אליה וקוץ בה יכול להיות מצב שלא נצליח.
נניח שאכן יש לנו מצב כפי שתיארתי של קטר ואנו רוצים להפוך אותו ייתכן שלא נוכל הסיבה אינה טכנית אלא אמנותית. ייתכן שנבחין שבאחת הפינות יש חתימה של אמן, כלומר אנו מבצעים שינוי ביצירה דבר שאנו נזדקק לאישור בעלי הזכויות. גם אם יש לנו רשות שימוש אין זה אומר שיש לנו רשות לשנות וחשוב לסגור מה בדיוק מותר לנו לעשות בתמונה. כמובן שאם ניקח תמונה של רמברנדט או מיכלאנגלו לא תיווצר לנו כל בעיה.

קחו דוגמה מה ניתן לעשות לתמונה ללא זכויות יוצרים.


יום שלישי, 15 ביוני 2010

נגינות חדשות

מי שיציץ בטור המשחקים בפייסבוק יראה משהו מוזר.
מתחת למשחק המוצג כתוב "נגן"
ממתי מנגנים משחק?
לא לוקח זמן רב להבין כי מישהו תרגם PLAY בתרגום השגור עליו. במערכת הפעלה מילה זו מתייחסת בדרך כלל להצגת מדיה כלומר נגינתה.

זו לא הפעם הראשונה שתרגום לעברית מאנגלית מתבצע באופן רשלני.
אין זה משנה מה גודלה של החברה ומה היקף המשאבים שלה, יש חברות שמעמידות בראש את התרגום המהיר וגם הזול ואת התוצאה עיניכם הרואות.


יום שישי, 4 ביוני 2010

מילונים

כל עורך או מתרגם נזקק למילון לבירור עניינים שונים. השאלה באיזה מילון להשתמש?
קיימים מילונים עבריים רבים אבל המובילים הם "מילון ההווה" "מילון אבן שושן" ו"מילון רב מילים".

"מילון ההווה" נכתב על ידי שושנה בהט ז"ל המזכיר האקדמי של האקדמיה ללשון העברית וככזה הוא היה מדויק לפי החלטות האקדמיה. למרבה הצער עם פטירתה עברו הזכויות לידי אחיה איתן אבניאון ואני מסופק בכך שהוא טורח לעדכן את המילון לפי החלטות האקדמיה. יתרונו של "מילון ההווה" הוא בכך שהוא בכרך אחד ויתרון נוסף שהביא לו את שמו שכל הפעלים נמצאים בהווה בניגוד לשורש כנהוג במילונאות העברית. מה שאומר שבאות מם יש הכי הרבה ערכים. חסרונו נובע מכך שהוא נמצא בכרך אחד ולכן הפירושים צריכים להיות קצרים ותמציתיים.

"מילון אבן שושן" הוא המהדורה החדשה ביותר של מילונו של אברהם אבן שושן (בכריכה אדומה). אבן שושן הוציא את מילונו ב 48 לאחר קום המדינה המילון נקרא "מילון חדש" וכריכתו הייתה שחורה ב 1966 אבן שושן מוציא מהדורה חדשה (ירוקה או עם פסים ירוקים) הנקראת "המילון החדש" זו המהדורה הנפוצה שלו והמילון המעודכן ביותר עד "רב מילים". חסרונו של אבן שושן שיש בו אי דיוקים מסוימים שלא תוקנו יתרונו בכך שהוא המילון העממי הקרוב יותר למילון היסטורי בהצגת ובקטלוג מילים לתקופות שונות כולל מילים נדירות שכמעט אינן בשימוש.

"מילון רב מילים" הוצא על ידי פרופסור יעקב שוויקה. שוויקה פרופסור למחשבים  העוסק בחקר שפה ואחזור מידע נעזר בלשונאים ויצר מילון שנחשב בעיני רבים הטוב ביותר בפירושיו המדויקים והברורים. שוויקה הגדיר את גישת מילונו "סינכרונית (ולא דיאכרונית), מסבירה (ולא מגדירה), מדגימה (ולא מתעדת), מתארת (ולא נורמטיבית)". ברור מתיאור זה מה יתרונו ומה חסרונו שאין בו את מה שנאמר בסוגריים.
יש למילון גרסת אינטרנט בדמי מנוי חודשיים.
חברי סגל אוניברסיטאי וסטודנטים יכולים להיכנס אליו בחינם דרך האוניברסיטה.