אחד הפיוטים הידועים ליום הכיפורים הוא "ונתנה תוקף" שידוע בעיקר בלחנו של יאיר רוזנבלום שהלחין אותו לטקס הזיכרון לאחד עשר בני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. הפיוט יוחס לפי הספר "אור זרוע לצדיק" לרבי אמנון ממגנצא אבל הוא התגלה בגניזה הקהירית וזמן כתיבתו קודם לרבי אמנון ממגנצא. (ראו ויקיפידה ואתר הזמנה לפיוט)
לניתוח של הפיוט ניתן להקדיש זמן רב.
חדי העין יבחינו בנקל, שהפיוט נוקט לשון תנכית שירית עם סיומות וּן: יֵחָפֵזוּן, יֹאחֵזוּן, יֵחָתֵמוּן, אין בג"ד כפ"ת אחרי הברה פתוחה:- מִי בַחֶרֶב וניקוד בהפסק: כִּסְאֶךָ - כִּסְאֲךָ .
אתרכז בצירוף אחד המופיע בפיוט
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.
הפסוק לקוח ממסכת ראש השנה א,ב: "
אַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה, בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהֶם."
ואכן פיוט זה נאמר בראש השנה והיום הכיפורים.
מהם בְּנֵי מָרוֹן?
אין מדובר בהחלפת נון במם הנפוצה בלשון בית שני, לפי מילון אבן שושן המילה מגיע מהמילה הלטינית לגדוד ספור (numerus). אבן שושן מתבסס על כתבי יד של המשנה בכתב יד קאופמן מופיע כִּבְנוֹמְרוֹן לעומו בכתב יד פארמה כתוב כִּבְנֵי מְּרוֹן.
כלומר הפירוש הוא שהאנשים עוברים לפניו בסך כמו גדוד שצועד.
השערה אחרת לצורה בני מרון מגיעה מהפרשנות שנותן הלמוד למשנה ולפיה מרון מגיע מאמר- כבש בארמית. הפירוש של המשפט נשאר דומה עוברים לפני כבני צאן.
בתלמוד אנו מוצאים: " ואפילו במעלות בית מרון" (עירובין כב/ב)
מדובר במעבר צר שבו יכולים ללכת רק זה אחר זה ובדרך כלל הפירוש הוא צאן אבל זה יכול להיות גם גדוד, כי מעברים צרים כאלו שמגבילים את תנועת חיילים שימשו כדי להקל להדוף תוקפים ולנטרל יתרון מספרי של התוקף. באזורים הררים נחצבו מדרגות במעברים אלו כדי להקל על העלייה.
מחבר "ונתנה תוקף" בבירור מעדיף את הפירוש הראשון לפי המשפט שבא אחריו:
"כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה