מהו קופץ?

לאחר חודש של שימוש יומיומי בתכנת זיכרון התרגום Trados. חזרתי להשתמש לעבודה מסוימת ב- Word.
אבל שמתי לב שקורה משהו מוזר. כל פעם שאני מסיים פסקה Word קופץ לעמוד הבא, כלומר מבצע מעבר עמוד. לקח לי קצת זמן להבין מה קרה במקום ללחוץ על ENTER אני לוחץ על CTRL+ENTER שב- Word הוא קיצור הדרך למעבר עמוד, אבל ב-Trados פירושו: אשר את תרגום המקטע ועבור למקטע הבא הלא מאושר (Confirm and Move to Next Unconfirmed Segment).

כמובן שלאחר יומיים של עבודה ב-Word מצאתי את עצמי מנסה לאשר תרגומים ב-Trados בלחיצה על ENTER.

קיצורי הדרך של 2011  Trados

זהו זה ולא אחרת!

לעתים בטקסטים באנגלית נתקלים בצירוף הזה .i.e פעמים רבות מתרגמים מחוסר ידע מתרגמים אותו: לדוגמה, למשל כאילו הוא היה .e.g .

לו רצה הכתובת לכתוב לדוגמה או למשל באנגלית היה כותב .e.g. 

שני הביטויים הם בלטינית .e.g הידוע והמוכר הוא קיצור של exempli gratia - לשם הדוגמה, לצורך הדוגמה. בעוד ש .i.e הוא ביטוי לטיני אחר - id est  - שהוא (או בתרגום עממי "זהו זה")  וחלופותיו העבריות הן כלומר, דהיינו, רוצה לומר (ר"ל).

להגנתם של השוגים גם כמה דוברי אנגלית  שוגים בהניחם שפירושו של.i.e הוא in example ולכן הוא זהה במהותו ל-.e.g. (ראו בוויקיפדיה האנגלית).
בערך זה בוויקיפדיה בהערת שוליים 5 הם נותנים דוגמאות לשימוש באנגלית בריטית ובהן ניתן לראות שיש סימן מסיייע להבחנה בין השניים. הבריטים יפרידו את .e.g  באמצעות פסיק ואת .i.e באמצעות נקודה ופסיק

תוספת חשובה לדיוור

כל מי שמקבל ידיעונים יודע שהידיעונים* מוצגים מסיבות של אבטחה ללא התמונות. חשוב לקחת בחשבון אפשרות זאת ולתת אפשרות למקבל לראות את הידיעון באופן מקוון ללא צורך להסכים להורדת התמונות.

ראשית צריך להבין מדוע תוכנות דואר ושירותי דואר מקוונים עושים זאת.
ההודעה כתובה ב-HTML או XML, אותה שפה שכתובים בה דפי אינטרנט התמונות אינן נמצאות בהודעה כמו במסמך WORD אן PDF הן נמצאות באתר השולח ועם פתיחת ההודעה הן נלקחות משם (לרוב כל הידיעון נמצא על אתר השולח ו"נשאב" משם להודעה).
עצם הלקיחה של התמונות מהאתר יכולה להוות לשולח אישור שההודעה התקבלה. במקרה של פתיחה בטעות של דואר זבל השולח קיבל אישור שהכתובת היא פעילה.

הפתרון הוא פשוט למדי לצרף טקסט להודעה לדוגמה:

אם אינך רואה הודעה זו אנא לחץ/י כאן

בכדי להבטיח את קבלת הדיוור לתיבת הדואר הנכנס וקבלתו כאשר כל התמונות פתוחות, אנא הוסף את הכתובתname@domain.co.il לרשימת אנשי הקשר שלך.

הקישור הראשון מעביר את המקבל לידיעון עצמו שנמצא על אתר השולח.
הקישור השני מסביר לו שאם הוא יוסיף את השולח לאנשי קשר אזי גדל הסיכוי שתוכנת הדואר או שירות הדואר יזהו את הדיוור כהודעה מידיד ולא יחסמו את התוכן.

באשר למיתוג הניוזלטר - ידיעון, בקיבוץ אורטל עלון ההודעות הידיעות הפנימיות מכונה "מידף", כל חברה יכולה לבחור לעצמה שם לידיעון הפנימי המבוסס על שם החברה, מוצר מוביל, חומרגלם מוביל או מונח מקצועי הידוע לכל עובדי החברה ,או כמו בקיבוץ אורטל צירוף המזכיר את התפקוד של הידיעון או את עברו, לדוגמה אופן הפרסום: דף, לוח מודעות בתיבות וכו'.

* לניוזלטר משמשות בעברית מספר מילים ידיעון (המונח המקובל על מיקרוסופט), מידעון או אף אגרת מידע (המונח המקובל על האקדמיה ללשון העברית) 

הכלב של דנה אבד

דוגמה מצוינת להמחשה של חיפוש נמצא בפרק בסדרה "רגע עם דודלי" שידוע בשם "מוקי הכלב של דנה אבד".

כאשר מתחילים חיפוש או מנסים לאתר משהו צריך לספק מידע רב ככל האפשר שיהווה את הבסיס לחיפוש. משום מה יש אנשים שאינם מבינים מדוע מומחה לחיפוש זקוק לכך, הרי הוא מומחה. פרק זה ממחיש היטב מדוע.

לרגע עולה בראש רעיון לתלות מודעה. רגע אינו יודע לכתוב הוא מצייר כלב וילדה בוכה ודנה כותבת את שמה מתחת לציור הילדה. דודלי שרואה את המודעה מסביר לרגע שלא ברור מה אומרת המודעה. במודעה שדודלי כתוב בבירור שמחפשים כלב ששמו מוקי.

רגע ודנה תולים את המודעות ברחבי השכונה ורגע הולך לאדון ששון שמדפיס את העיתון של השכונה ומבקש לשים מודעה (דקה 13:00). אדון ששון מבאיר לרגע שצריך תיאור, רגע מציע ארבע רגליים, זנב ושיניים ואדון ששון מבהיר לו שזה תיאור טריוויאלי (כמובן לא במילים אלו) ואז מנוסחת מודעה עם תיאור: כלב קטן, ג'ינג'י, עם אוזניים שמוטות ורצועה שחורה על הצוואר.

דנה הולכת לתכנית טלוויזיה (דקה 20:30) ושם מוסרת תיאור כלב קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל עם רצועה שחורה על הצוואר ומציגה תמונה של מוקי הכלב.

מה יש לנו כאן בעצם:

השאילתה- מה מחפשים? מוקי הכלב של דנה.

מידע לצורך חיפוש: ארבע רגליים, זנב ושיניים. טריוויאלי - כל הכלבים הם כאלו.

קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל ורצועה שחורה על הצוואר - החיפוש צומצם רק לכלבים העונים על החיפוש.

דנה מציגה תמונה בטלוויזיה - צמצום נוסף של החיפוש כלב העונה על התיאור ונראה כמו בתמונה.

שימו לב לחיפוש המשולב במגוון אמצעים:

• מודעות כתובת ברחבי השכונה.
• מודעה בעיתון השכונתי.
• הודעה בטלוויזיה.

אז פשוט כאשר מבצעים שאילתה, הלקוח חייב לנסח את זה כמו מודעה למציאת בעל חיים אובד, להוסיף כמה שיותר פרטים אשר יסייעו בחיפוש.

החיפוש מתבצע בכל האמצעים היכולים להכיל את המידע המבוקש.

את  הפירוט למי המוצא צריך לפנות אפשר לדמות זאת לאופן הגשת השאילתה: דו"ח כתוב, מצגת, ידיעון וכו'

לא כל...

"לא כל מי שיש לו שתי ידיים יכול להיות פסנתרן ולא כל מי שיודע לנגן על פסנתר יכול לנגן בקונצרט."
את משפט זה שמעתי בהקשר של תרגום, ופירושו שלא כל מי שיודע היטב  שתי שפות יכול להיות מתרגם.

נזכרתי במשפט זה כאשר שמעתי את השדרנים מתרגמים את נאומיו של אובאמה.
ראשית יש להבדיל בין שני תחומים של תרגום: תרגום סימולטני - מתורגמנות מה שהם עשו. תרגום מיידי של דברים הנאמרים לשפה אחרת. זו עבודה שונה מתרגום טקסטים, מצריך ידע מיידי וזיכרון ויכולת לשלוף את המילה המתאימה ביותר במהירות כיוון שאין כל דרך לחפש אותה.
מהצד השני מצוי התרגום של טקסטים שהוא בדרך כלל מורכב יותר כי מבנים לשוניים מסובכים ומילים נדירות נפוצות יותר בטקסטים אשר עוברים עריכה.

שמעתי שניים מהם: יונית לוי וערד ניר. ערד ניר שימש כתב של ערוץ 2 בארצות הברית ואין חולק שהוא שולט בשפה האנגלית ובאנגלית אמריקאית. יונית לוי היא אמריקנופילית וכבעלת תואר שני בספרות אנגלית היא שולטת היטב באנגלית ויש לה מטען תרבותי עשיר באנגלית.

אך כל זה אינו מכשיר את שני האנשים האלו למתורגמנים. הם כתבים והם פועלים מתוך הניסיון העיתונאי ולא המתורגמני שלהם. יש לציין שמבין השניים התרשמתי יותר מהיצירתיות שלו ערד ניר שתרגם קטעים מנאום אובאמה באופן יצירתי. בזה הוא הלך בעקבות אמרתה של לאה גולדברג "תרגום הוא כמו אישה או שהיא יפה או שהיא נאמנה".

ביאליק הגדיר את מלאכת התרגום כ"נשיקה דרך מטפחת" כלומר זה לא הדבר האמתי אבל קרוב.
וזו עבודתו של המתורגמן כמו המתרגם הוא צריך למסור את הדברים באופן הקרוב ביותר למשמעות המקורית הנאמנות למקור היא שנייה לנאמנות למשמעות. אבל כאשר ניתן להיות נאמן למקור אין סיבה להיות יצירתי.

נוסטלגיה

בשנת 1968 במלאת 20 שנה למדינה וגם 20 שנה לעיתון "מעריב" ושנה לאחר האופוריה של ששת הימים, הוציא העיתון שהיה אז הנפוץ ביותר המדינה ספרון "ידען" הסוקר את ישראל וההיסטוריה שלה בתחומים שונים. כמו בעיתון עצמו בחלק מהדפים היו פרסומות. הפרסומות היו בדרך כלל מחולקות לפי נושא הפרק, לדוגמה בחינוך ובהשכלה יבואו פרסומות של בתי ספר שונים.

בין שאר הפרסומות הופיעה פרסומות של היחידה ללימודי המשך של הטכניון.

שימו לב שמתחת לכתיבה טכנית (מקצוע שקיים עד היום) נמצא מקצוע ספרות טכנית.
כיוון שכתיבה טכנית מייצרת ספרות טכנית, אני משער שספרות טכנית אינה הייצור של הספרות. האם מדובר כאן בשם מושך יותר לספרנות וארכיונאות?! ואולי מדובר בניהול של הספרות הטכנית - ניהול הידע המצוי בספרות טכנית ועדכונו?
האם מדובר כאן בעדות לגלגול הקדום של מידענות?
שימו לב שבניגוד לכתיבה הטכנית שהיא קורס שנתי ספרות טכנית היא קורס דו-שנתי.

עזרי חיפוש של Google

Google מציגה החל מה-23 לינואר את Advanced Power Searching  קורס המשך לקורס המקוון הקודם לחיפוש Power Searching אשר כשמו כן הוא מציג חבילה של תרגילי חיפוש מתקדמים ברמות שונות ושתי משימות שמי שיגיש אותן יקבל תעודה כמו בקורס הקודם.
הקורס יימשך עד 7 בפברואר.

אך מה שחשוב הם החומרים אותם מספקת Google כעזר לפתרון.
בעמוד  Skills (הכישורים) של האתר Google מציגה הדרכות טקסטואליות ווידיאו לכישורי חיפוש שונים.

עיון בהם מומלץ בחום.
(ובמזג האוויר הזה חום תמיד יתקבל בברכה).

עמוד הבית של Power Searching