תיקון ידוע הוא שאין אומרים ברי מצווה אלא בני מצווה וכן אין אומרים ברת מצווה כנקבה של בר מצווה אלא בת מצווה.
אבל מי שיעיין במילון אבן שושן ימצא בערך בת את המילה בשפות אחרות ובארמית כתוב בְּרַת ובְּרַתָא.
אם כן מדוע מחייבים להגיד בת?
הכי פשוט להסביר זאת על ידי הצגת שש הצורות לכל מילה: יחיד, נסמך יחיד, יחיד מיודע, רבים, רבים, רבים נסמך, רבים מיודע.
| בן | לא מיודע | נסמך | מיודע |
| יחיד | בַּר | בַּר | בְּרָא |
| רבים | בְּנִין | בְּנֵי | בְּנַיָּא |
| בת | לא מיודעת | נסמך | מיודעת |
| יחידה | בְּרָה | בְּרַת | בַּרְתָא |
| רבות | בְּנָן | בְּנָת | בְּנָתָא |
למעשה העובדה שאין אומרים ברי כריבוי של בר כי צורה כזאת אינה קיימת בארמית הריבוי בסמיכות בארמית זהה לעברית. מי שאומר בַּרֵי פשוט ממציא מילה חדשה שהיא לא עברית ולא ארמית. רבים גם ממציאים צורה חדשה לסמיכות של בת בארמית בַּרַת וגם אם הם היו אומרין נכון בְּרַת הם בטוח לא היו אומרים בסמיכות בריבוי בְּנָת.
כלומר אם איננו הוגים נכון את הצורות הארמיות אין טעם בשימוש בהן והם לא יותר משיבוש שקשה לנו להבחין בו משום שאיננו יודעים ארמית.
קיימת עוד סיבה למה אומרים בת ולא ברת, המקור לצורה זו הוא בארמית בבלית. בארמית זו התערערו עיצורים בהשפעת השפה השומרית. בארמית הבבלית אמרו בת ולא ברת וזו הארמית של התלמוד הבבלי שממנה קיבלנו את הביטויים הארמיים.
קרן דובנוב ואורי מור הציגו במאמרם "בגלל שהיא ברת תוקף" בכתב עת "העברית" את העובדה שצורה זו מצויה בארמית ואף מופיעה בתרגום אונקלוס ועל תעודות מימי בית שני.
"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה