ונתנה תוקף

אחד הפיוטים הידועים ליום הכיפורים הוא "ונתנה תוקף" שידוע בעיקר בלחנו של יאיר רוזנבלום שהלחין אותו לטקס הזיכרון לאחד עשר בני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. הפיוט יוחס לפי הספר "אור זרוע לצדיק" לרבי אמנון ממגנצא אבל הוא  התגלה בגניזה הקהירית וזמן כתיבתו קודם לרבי אמנון ממגנצא. (ראו ויקיפידה ואתר הזמנה לפיוט)

לניתוח של הפיוט ניתן להקדיש זמן רב.

חדי העין יבחינו בנקל, שהפיוט נוקט לשון תנכית שירית עם סיומות וּן: יֵחָפֵזוּן, יֹאחֵזוּן, יֵחָתֵמוּן, אין בג"ד כפ"ת אחרי הברה פתוחה:- מִי בַחֶרֶב וניקוד בהפסק: כִּסְאֶךָ - כִּסְאֲךָ .

אתרכז בצירוף אחד המופיע בפיוט

 וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן.

הפסוק לקוח ממסכת ראש השנה א,ב: "

אַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה, בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהֶם."

ואכן פיוט זה נאמר בראש השנה והיום הכיפורים.

מהם בְּנֵי מָרוֹן?

אין מדובר בהחלפת נון במם הנפוצה בלשון בית שני, לפי מילון אבן שושן המילה מגיע מהמילה הלטינית לגדוד ספור (numerus).  אבן שושן מתבסס על כתבי יד של המשנה בכתב יד קאופמן מופיע כִּבְנוֹמְרוֹן לעומו בכתב יד פארמה כתוב כִּבְנֵי מְּרוֹן.

כלומר הפירוש הוא שהאנשים עוברים לפניו בסך כמו גדוד שצועד. 

השערה אחרת לצורה בני מרון מגיעה מהפרשנות שנותן הלמוד למשנה ולפיה מרון מגיע מאמר- כבש בארמית. הפירוש של המשפט נשאר דומה עוברים לפני כבני צאן.

בתלמוד אנו מוצאים: " ואפילו במעלות בית מרון" (עירובין כב/ב)

מדובר במעבר צר שבו יכולים ללכת רק זה אחר זה ובדרך כלל הפירוש הוא צאן אבל זה יכול להיות גם גדוד, כי מעברים צרים כאלו שמגבילים את תנועת חיילים שימשו כדי להקל להדוף תוקפים ולנטרל יתרון מספרי של התוקף. באזורים הררים נחצבו מדרגות במעברים אלו כדי להקל על העלייה.

מחבר "ונתנה תוקף" בבירור מעדיף את הפירוש הראשון לפי המשפט שבא אחריו:

"כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ 
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי"

 

ראש השנה - תשפ"ו

ראש השנה לפי הלוח העברי יהיה ה'תשפ"ו = 5786

לפי האמונה מדובר בספירה מאז בריאת העולם. 

ידוע שהעולם ותיק כמה מיליארדי שנים יותר מספירה זו. אז מהי בדיוק השנה שאליה מתכוונים?

תרגיל חשבוני קצר יחשוף שמדובר בשנת 3760 לפני הספירה  5776-2016 = 3760.

מה קרה במאה ה-38 לפני הספירה?

עיון בוויקיפדיה יגלה לנו שעל פי התיארוך, שנת 3750 לפני הספירה בקירוב היא השנה הראשונה שיש עדות לשפה פרוטו-שמית. השפה שממנה צומחות השפות השמיות.

כלומר לוח השנה העברי מציין את השנה של תחילת הלשונות השמיות שעברית היא אחת מהן.

באופן מוזר אחת הסיבות לתיארוך היא מציאת תיעוד בשפות השמיות הקדומות לחמור אך לא לעגלות. הגלגל הומצא באלף החמישי לפני הספירה אבל שימוש בו בכלי תחבורה החל בערך במאות 36 - 35 לפני הספירה, ולכן השפה הפרוטו-שמית קדמה להמצאת העגלה ונוצרה בין השנים 3800 ל- 3500 לפני הספירה. 

באקדמיה ללשון העברית תוכלו ללמוד עוד על משמעות שמות חודשי השנה

 

"

הכל דבש

דבש הוא מרכיב מרכזי בראש השנה.
ארץ ישראל מכונה במקרא "ארץ זבת חלב ודבש".

"וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ." (שמות ג,יז)

התמר שהוא אחד משבעת המינים אינו נזכר בשמו אלא כדבש.

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ." (דברים ח, ח)

בלשון חכמים באמת דבש הוא פרי מתוק של פירות

"דְּבַשׁ תְּמָרִים וְיֵין תַּפּוּחִים וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה"(תרומות יא, ב)
"הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים, מֻתָּר בִּדְבָשׁ תְּמָרִים" (נדרים ו, ח)
 

בערבית יש הבדל בין דבש מפרי -דבס לבין דבש מדבורה - עסל (ראו בעניין זה הערך סילאן בויקיפדיה.)

ידוע הסיפור על שמשון שהורג אריה וכאשר הוא עובר שם הוא רואה כוורת של דבורים ורודה ממנה דבש.

"וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ" (שופטים יד, ח)

גם יונתן בנו של המלך שאול מפר את פקודתו ואוכל דבש מיערת דבש.

"וַיַּגֶּד לוֹ יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר טָעֹם טָעַמְתִּי בִּקְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי מְעַט דְּבַשׁ הִנְנִי אָמוּת." (שמ"א יד, מג)

 שם נרדף לדבש הוא נופת

"אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ" (משלי כד, יג)

הידוע לנו מהביטוי נופת צופים.

"הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים." (תהילים יט, יא)

  "הַסֻּפְגָּנִין, וְהַדֻּבְשָׁנִין, וְהָאֶסְקִרִיטִין, וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת, וְהַמְדֻמָּע, פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה." (חלה א, ד)

"

ראש השנה

סדר ראש השנה - מקור ויקיפדיה

פירוש שמו של החג ראש השנה ברור, תחילת השנה.

 

"בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה לחודש בארבע עשרה שנה ...(יחזקאל מ, א)

אך כאן מדובר בתחילת שנה לא בחג עצמו. החג מקבל את שמו רק בתקופת המשנה, שבה אנחנו מוצאים מסכת ראש השנה ושם אנו מוצאים:

 

"ארבעה ראשי שנים הם. באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמישה עשר בו." (ראש השנה א, א)

 

מכאן ניתן להבין שבתורה מצווים על החג ראש השנה אבל הוא לא קרוי כך כי השנה מתחילה בניסן.

"החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות יב, ב)

 

ראש השנה מכונה במקרא יום תרועה.

 

"דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש." (ויקרא כג, כד)
"ובחדש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם." (במדבר כט, א)

 

 

שנה טובה

עץ הרימון נתן ריחו?

עֵץ הָרִמּוֹן נָתַן רֵיחוֹ
בֵּין יָם-הַמֶּלַח לִירִיחוֹ

כך אומר שירו של יעקב אורלנד רק שהוא שיבש פעמים.

פעם אחת לרימון אין ריח. רק המיץ שלו משאיר כתמים.

פעם שנייה הוא היה צריך חרוז לטעות של ריחו אז הוא שם יריחו.

 

רימון כנראה יכול לגדול ביריחו אבל יריחו ידועה כעיר התמרים עוד בתנ"ך. 

"ויביאום ירחו עיר התמרים" (דברי הימים ב, כח, טו) מספר פעמים נזכרת עיר התמרים בתנ"ך ופרשני המקרא אמרו שהכוונה ליריחו. (שופטים א, טז; ג, יג).

  

מקור ויקיפדיה

 

כמה מילים על רימון יד.

הנשק הזה קיבל את שמו בשל דמיונו עד היום לפרי הרימון.

מנגנון הפעולה שופר במשך הזמן  ונוספו סוגים שונים, אבל בתחילה זה היה דומה דמיון רב יותר לפרי. היה זה מיכל מתכת עגול שהכיל אבק שריפה וסביבו חתיכות מתכת כמו גרעיני רימון. ממנו יצא פתיל ששימש להצתת אבק השריפה. כמובן שההפעלה אז הייתה מסוכנת ולכן היה חייל שהיה מומחה לכך - רַמָּן.

(עוד על השיר עץ הרימון)

שנות טובות

היום כבר איננו שמים את לבנו לעובדה שאותן גלויות - אגרות - ברכות שאנו שולחים לראש השנה קרויות שנה טובה. ולמעשה זו ברכה שאנו מברכים זה את זה בעת שיחה.

 

תופעה זו אינה ייחודית לדוגמה: ניתן לשאול כיצד להגיע לכנסת? (במובן התחבורתי לא הפוליטי) ולמעשה אני שואלים כיצד להגיע לבניין הכנסת שהכנסת זה המוסד, כמו הפנטגון שהוא משרד ההגנה אבל למעשה הוא הבניין שבו שוכן משרד ההגנה.

מורה יכולה לבקש מתלמיד "לצאת מהכיתה" למעשה כיתה היא שם קיבוצי לכלל התלמידים שמשויכים לאותה קבוצה ולומדים באותו חדר הוא חדר הכיתה.

 

זהו קיצור שבו מילה שואלת את המשמעות מהגוף שהיא משרתת. בדיוק בצורה זו אגרת שנה טובה הפכה לשנה טובה.

 

ואגרות שנה טובה?

בלשון הדיבור "שנות טובות". אבל אנחנו יודעים שהריבוי של שנה הוא שנים

שְנות קיים רק בסמיכות.

יכולות להיות מספר סיבות:

• טעות בריבוי: אצל מבוגרים ויותר מזה אצל ילדים ניתן למצוא יונות נמלות וכו` כלומר השלכת הריבוי הנפוץ של נקבה על מילה שהטייתה בריבוי ב-ים.
• מחשבה שמדובר כאן בסמיכות ללא שינוי הניקוד.
• הידמות: כאשר מורידים את האגרות מהביטוי, אגרות שנה טובה נשארים בצורת יחיד ולריבוי טובה הופך לטובות ושנה לשנות בהשפעת הטובות או בהשפעת האגרות.  

האם זו שגיאה?

כנראה שבחינה תחבירית גרידא כן, אבל הביטוי כבר השתרש ולמעשה קשה להאמין שניתן לתקן אותו. אם נחפש היטב ודאי נמצא בעברית עוד ביטויים שהשתבשו .

 

עוד על שנה טובה.

מה בדג?

דג הוא מאכל מסורתי בראש השנה בכל עדות ישראל כדי להיות "לראש ולא לזנב".

 

כלל הדגים נקראים דָּגָה:

 

"ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים" (בראשית א, כו),

"תבנית כל רומש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ" (דברים ד, יח).

 

המאכל הידוע ביותר הוא גפילטע פיש האשכנזי שבעברית הוא דג ממולא.

רגע בצירה או בקמץ?

 

מְמֻלָּא בקמץ והסיבה היא פשוטה צריך להשתמש כאן בבניין סביל, פועל וזה ניקודו של הבניין בבינוני (הווה). קל לזכור זאת כי ירקות שמילאו אותם נקראים מְמֻלָּאִים.

 

 

              גפילטע פיש                        ולצורך איזון חריימה