מהו מידע מהימן...

מהו מידע מהימן זו השאלה החשובה ביותר כאשר אנו מחפשים מידע באינטרנט.

לשם כך אנחנו יכולים להיעזר בטופס בדיקת מהימנות של אתר (דוגמה לטופס כזה). גם אם האתר מהימן לא ברור אם הוא שגוי. לא רק בוויקפדיה יש שגיאות לא גם נמצאו שגיאות באנציקלופדיה בריטניקה, כפי שנמצא לעתים שגיאות בספרים על אף שהם עוברים בדיקות עריכה והגהה בעת ההוצאה לאור.

אציג לכם דוגמה כיצד חיפוש שאילתה פשוטה יכול להניב תוצאה שגויה.

השאלה היא:  מהי המכונית של נדי (Little Noddy)?

אנו נחפש מידע על כך ובין התוצאות הגבוהות בחיפוש תמונות וברשת נקבל מידע מאתר מהימן לכל הדעות עיתון הטלגרף הבריטי שמדווח לנו על מכירה פומבית של המכונית של נדי שההוצאה לאור יצרה ב-1969 שנה לאחר מות איניד בלייטון מחברת ספרי נדי. גם הסאנדיי טיימס מדווח על המכירה הפומבית של המכונית של נדי.

באמת שמסתכלים על התמונות זה נראה ממש דומה

המכונית של נדי

המכונית שנמכרה

אבל מתברר שיש בעיה הויניאלה גאמין מכונית שיוצרה בשנים 1967 - 1971 על בסיס מכלולי פיאט 500 כלל אינה המכונית של נדי ואפילו לא שימשה השראה למראה המכונית, משום שלא הייתה קיימת שהספר יצא לאור. (ראו מידע על המכונית הנ"ל באתר זה).

סדרת ספרי נדי שנכתבה על ידי הסופרת איניד בלייטון ואוירה ברובה על ידי ביק יצאה לאור בין השנים 1949 - 1963. אני מניח שכבר עליתם על בעיה, הסדרה הסתיימה לפני שבכלל נוצרה המכונית. יותר מכך המכונית הופיעה לראשונה בספר השני בסדרה מ-1950 והייתה במרכז הספר שלישי בסדרה משנת 1951.
 ההוצאה לאור (סמפסון לאו) ברוב קמצנותה קנתה ב-1969 ויניאלה גאמין (שהייתה אז מכונית חדשה) וצבעה אותה בצבעי מכוניתו של נדי, מה שעלה להם פחות משחזור מכונית ישנה יותר, כלומר ההוצאה לאור בעצמה גרמה לבלבול.

אני מניח שהמאייר ביק שהיה מאייר הולנדי ידוע יצר מכונית המזכירה מכונית משנות ה-40 מבלי שתהיה זהה לחלוטין למכונית כלשהי. ההשראה כנראה הייתה מכונית דו מושבית בריטית. ייתכן שזו הייתה מכונית של טרום מלחמת העולם השנייה  שהיו מפוארות יותר מהמכוניות של שנות ה- 40. אולי הייתה זו פיאט 500 טופולינו - אותה מכונית שהמכונית "המזויפת" של נדי (ויניאלה גאמין) מחקה.

טריומף דולומיט 1937

טופולינו 1940 (תמונה מוויקיפדיה בגרמנית)

או מכונית שזכר המאייר מנעוריו בשנות השלושים עם "מושב חותנת" או "כיסא חותנת" (באנגלית בריטית dicky seat):

ווקסהול 14 עם גג נפתח (1937)

המסקנה הסופית היא כפי שאמרתי, שאין מכונית כזו. המאייר נטל מרכיבים ממכוניות שונות בהתאם לתיאור בספר לזיכרונו ולדמיונו היצירתי ליצירת המכונית של נדי אולי עשה זאת בכוונה כדי שהרכב של נדי לא יזוהה עם דגם מסוים.

זו הייתה שאלה פשוטה ודי טריוויאלית אבל היא מדגימה איך אנו יכולים לטעות על ידי הסתמכות על עיתונים בריטים מכובדים, על פעולת קידום מכירות של ההוצאה לאור של ספרי נדי ועל אתרים של חובבי רכב קלאסי, שלכאורה הם אתרים מוסמכים אבל הם הוטעו או טעו. 

חשובה מאוד הבחינה המדוקדקת של החומר כי היא מגלה לנו דברים כמו שוני בצורת הדלת (טופולינו) בפתיחת הדלת (בווקסהול הדלת נפתחת לאחור) מדרך לפני הדלת (ווקסהול) וכן את העובדה שהמאייר, ביק היה אמן ולא מעצב מכוניות, כך בתמונה האחרונה לעיל רואים שהוא מיקם את פנס האיתות קרוב להגה כך שהוא מוסתר על ידי הפנסים הראשיים.

Wordfast Anywhere משתדרג

Wordfast Anywhere הגרסה המקוונת החינמית של תוכנת Wordfast משתדרגת ומשנה את שמה ל-   4 Wordfast Pro online .

עדיין בממשק בטה, היא עוברת מהעיצוב המיושן הטקסטואלי המציג את הקידוד צמוד למקטע לתרגום בדומה לקוד תכנות, לעיצוב עריכה של מקטעים בדומה לתכנות התרגום המקצועיות המתקדמות. העיצוב הזה של WYSIWYG ("מה שאתה רואה זה מה שתקבל") הוא שדרוג אמיתי המיישר קו עם העיצוב הקיים בכל התוכנות והמעבר לכרטיסיות עם סמלים חזותיים  במקום תפריטים טקסטואליים שהוא הכיוון שאליו הולך עיצוב ממשק המשתמש הגרפי (GUI) כיום.

עדיין לא כל התכונות זמינות בממשק החדש כפי שרשום בהודעת האזהרה שתקבלו בעת המעבר אבל זו התקדמות רצינית של השירות המקוון החינמי מה שהופך אותו לשירות זיכרון תרגום הטוב ביותר כאשר הוא עוקף את גוגל טרנסלייט.

הממשק הישן של Wordfast Anywhere

הממשק החדש של   Wordfast Pro 4 online  

מהו קופץ?

לאחר חודש של שימוש יומיומי בתכנת זיכרון התרגום Trados. חזרתי להשתמש לעבודה מסוימת ב- Word.
אבל שמתי לב שקורה משהו מוזר. כל פעם שאני מסיים פסקה Word קופץ לעמוד הבא, כלומר מבצע מעבר עמוד. לקח לי קצת זמן להבין מה קרה במקום ללחוץ על ENTER אני לוחץ על CTRL+ENTER שב- Word הוא קיצור הדרך למעבר עמוד, אבל ב-Trados פירושו: אשר את תרגום המקטע ועבור למקטע הבא הלא מאושר (Confirm and Move to Next Unconfirmed Segment).

כמובן שלאחר יומיים של עבודה ב-Word מצאתי את עצמי מנסה לאשר תרגומים ב-Trados בלחיצה על ENTER.

קיצורי הדרך של 2011  Trados

זהו זה ולא אחרת!

לעתים בטקסטים באנגלית נתקלים בצירוף הזה .i.e פעמים רבות מתרגמים מחוסר ידע מתרגמים אותו: לדוגמה, למשל כאילו הוא היה .e.g .

לו רצה הכתובת לכתוב לדוגמה או למשל באנגלית היה כותב .e.g. 

שני הביטויים הם בלטינית .e.g הידוע והמוכר הוא קיצור של exempli gratia - לשם הדוגמה, לצורך הדוגמה. בעוד ש .i.e הוא ביטוי לטיני אחר - id est  - שהוא (או בתרגום עממי "זהו זה")  וחלופותיו העבריות הן כלומר, דהיינו, רוצה לומר (ר"ל).

להגנתם של השוגים גם כמה דוברי אנגלית  שוגים בהניחם שפירושו של.i.e הוא in example ולכן הוא זהה במהותו ל-.e.g. (ראו בוויקיפדיה האנגלית).
בערך זה בוויקיפדיה בהערת שוליים 5 הם נותנים דוגמאות לשימוש באנגלית בריטית ובהן ניתן לראות שיש סימן מסיייע להבחנה בין השניים. הבריטים יפרידו את .e.g  באמצעות פסיק ואת .i.e באמצעות נקודה ופסיק

תוספת חשובה לדיוור

כל מי שמקבל ידיעונים יודע שהידיעונים* מוצגים מסיבות של אבטחה ללא התמונות. חשוב לקחת בחשבון אפשרות זאת ולתת אפשרות למקבל לראות את הידיעון באופן מקוון ללא צורך להסכים להורדת התמונות.

ראשית צריך להבין מדוע תוכנות דואר ושירותי דואר מקוונים עושים זאת.
ההודעה כתובה ב-HTML או XML, אותה שפה שכתובים בה דפי אינטרנט התמונות אינן נמצאות בהודעה כמו במסמך WORD אן PDF הן נמצאות באתר השולח ועם פתיחת ההודעה הן נלקחות משם (לרוב כל הידיעון נמצא על אתר השולח ו"נשאב" משם להודעה).
עצם הלקיחה של התמונות מהאתר יכולה להוות לשולח אישור שההודעה התקבלה. במקרה של פתיחה בטעות של דואר זבל השולח קיבל אישור שהכתובת היא פעילה.

הפתרון הוא פשוט למדי לצרף טקסט להודעה לדוגמה:

אם אינך רואה הודעה זו אנא לחץ/י כאן

בכדי להבטיח את קבלת הדיוור לתיבת הדואר הנכנס וקבלתו כאשר כל התמונות פתוחות, אנא הוסף את הכתובתname@domain.co.il לרשימת אנשי הקשר שלך.

הקישור הראשון מעביר את המקבל לידיעון עצמו שנמצא על אתר השולח.
הקישור השני מסביר לו שאם הוא יוסיף את השולח לאנשי קשר אזי גדל הסיכוי שתוכנת הדואר או שירות הדואר יזהו את הדיוור כהודעה מידיד ולא יחסמו את התוכן.

באשר למיתוג הניוזלטר - ידיעון, בקיבוץ אורטל עלון ההודעות הידיעות הפנימיות מכונה "מידף", כל חברה יכולה לבחור לעצמה שם לידיעון הפנימי המבוסס על שם החברה, מוצר מוביל, חומרגלם מוביל או מונח מקצועי הידוע לכל עובדי החברה ,או כמו בקיבוץ אורטל צירוף המזכיר את התפקוד של הידיעון או את עברו, לדוגמה אופן הפרסום: דף, לוח מודעות בתיבות וכו'.

* לניוזלטר משמשות בעברית מספר מילים ידיעון (המונח המקובל על מיקרוסופט), מידעון או אף אגרת מידע (המונח המקובל על האקדמיה ללשון העברית) 

הכלב של דנה אבד

דוגמה מצוינת להמחשה של חיפוש נמצא בפרק בסדרה "רגע עם דודלי" שידוע בשם "מוקי הכלב של דנה אבד".

כאשר מתחילים חיפוש או מנסים לאתר משהו צריך לספק מידע רב ככל האפשר שיהווה את הבסיס לחיפוש. משום מה יש אנשים שאינם מבינים מדוע מומחה לחיפוש זקוק לכך, הרי הוא מומחה. פרק זה ממחיש היטב מדוע.

לרגע עולה בראש רעיון לתלות מודעה. רגע אינו יודע לכתוב הוא מצייר כלב וילדה בוכה ודנה כותבת את שמה מתחת לציור הילדה. דודלי שרואה את המודעה מסביר לרגע שלא ברור מה אומרת המודעה. במודעה שדודלי כתוב בבירור שמחפשים כלב ששמו מוקי.

רגע ודנה תולים את המודעות ברחבי השכונה ורגע הולך לאדון ששון שמדפיס את העיתון של השכונה ומבקש לשים מודעה (דקה 13:00). אדון ששון מבאיר לרגע שצריך תיאור, רגע מציע ארבע רגליים, זנב ושיניים ואדון ששון מבהיר לו שזה תיאור טריוויאלי (כמובן לא במילים אלו) ואז מנוסחת מודעה עם תיאור: כלב קטן, ג'ינג'י, עם אוזניים שמוטות ורצועה שחורה על הצוואר.

דנה הולכת לתכנית טלוויזיה (דקה 20:30) ושם מוסרת תיאור כלב קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל עם רצועה שחורה על הצוואר ומציגה תמונה של מוקי הכלב.

מה יש לנו כאן בעצם:

השאילתה- מה מחפשים? מוקי הכלב של דנה.

מידע לצורך חיפוש: ארבע רגליים, זנב ושיניים. טריוויאלי - כל הכלבים הם כאלו.

קטן, ג'ינג'י, אוזניים שמוטות, זנב מסולסל ורצועה שחורה על הצוואר - החיפוש צומצם רק לכלבים העונים על החיפוש.

דנה מציגה תמונה בטלוויזיה - צמצום נוסף של החיפוש כלב העונה על התיאור ונראה כמו בתמונה.

שימו לב לחיפוש המשולב במגוון אמצעים:

• מודעות כתובת ברחבי השכונה.
• מודעה בעיתון השכונתי.
• הודעה בטלוויזיה.

אז פשוט כאשר מבצעים שאילתה, הלקוח חייב לנסח את זה כמו מודעה למציאת בעל חיים אובד, להוסיף כמה שיותר פרטים אשר יסייעו בחיפוש.

החיפוש מתבצע בכל האמצעים היכולים להכיל את המידע המבוקש.

את  הפירוט למי המוצא צריך לפנות אפשר לדמות זאת לאופן הגשת השאילתה: דו"ח כתוב, מצגת, ידיעון וכו'

לא כל...

"לא כל מי שיש לו שתי ידיים יכול להיות פסנתרן ולא כל מי שיודע לנגן על פסנתר יכול לנגן בקונצרט."
את משפט זה שמעתי בהקשר של תרגום, ופירושו שלא כל מי שיודע היטב  שתי שפות יכול להיות מתרגם.

נזכרתי במשפט זה כאשר שמעתי את השדרנים מתרגמים את נאומיו של אובאמה.
ראשית יש להבדיל בין שני תחומים של תרגום: תרגום סימולטני - מתורגמנות מה שהם עשו. תרגום מיידי של דברים הנאמרים לשפה אחרת. זו עבודה שונה מתרגום טקסטים, מצריך ידע מיידי וזיכרון ויכולת לשלוף את המילה המתאימה ביותר במהירות כיוון שאין כל דרך לחפש אותה.
מהצד השני מצוי התרגום של טקסטים שהוא בדרך כלל מורכב יותר כי מבנים לשוניים מסובכים ומילים נדירות נפוצות יותר בטקסטים אשר עוברים עריכה.

שמעתי שניים מהם: יונית לוי וערד ניר. ערד ניר שימש כתב של ערוץ 2 בארצות הברית ואין חולק שהוא שולט בשפה האנגלית ובאנגלית אמריקאית. יונית לוי היא אמריקנופילית וכבעלת תואר שני בספרות אנגלית היא שולטת היטב באנגלית ויש לה מטען תרבותי עשיר באנגלית.

אך כל זה אינו מכשיר את שני האנשים האלו למתורגמנים. הם כתבים והם פועלים מתוך הניסיון העיתונאי ולא המתורגמני שלהם. יש לציין שמבין השניים התרשמתי יותר מהיצירתיות שלו ערד ניר שתרגם קטעים מנאום אובאמה באופן יצירתי. בזה הוא הלך בעקבות אמרתה של לאה גולדברג "תרגום הוא כמו אישה או שהיא יפה או שהיא נאמנה".

ביאליק הגדיר את מלאכת התרגום כ"נשיקה דרך מטפחת" כלומר זה לא הדבר האמתי אבל קרוב.
וזו עבודתו של המתורגמן כמו המתרגם הוא צריך למסור את הדברים באופן הקרוב ביותר למשמעות המקורית הנאמנות למקור היא שנייה לנאמנות למשמעות. אבל כאשר ניתן להיות נאמן למקור אין סיבה להיות יצירתי.