המילה תַּחְפֹּשֶׂת מקורה בפועל התחפש משורש ח-פ-ש הנזכר במקרא אבל לא בספר אסתר המתייחס לפורים.
שאול הולך לעין דור לבעלת האוב כדי שלא תפחד ממנו כי הוא רדף את היידעונים והאובות הוא מתחפש:
"וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשׁים עִמּוֹ..." (שמ"א כח, ח)
רש"י אומר: "ויתחפש שאול - שינה בגדיו, וכן (מלכים א כב ל): התחפש ובא במלחמה; וכן (איוב ל יח): ברב כח יתחפש לבושי, וכן תרגם יונתן: ואשתני שאול."
רד"ק אומר: "ויתחפש - השתנה שהפשיט בגדי מלכות שהיה לובש ולבש בגדים אחרים כדי שלא תכירהו האשה"
רלב"ג אומר: "ויתחפש שאול - ר"ל שנה בגדיו כדי שלא יכירוהו רואיו וישיג מפני זה מבוקשו על יד האשה בעלת אוב."
וכך גם מצודת ציון: "ויתחפש - ענין חליפות והשתנות הכסות באחר, כמו (מלכים א כב ל)"
מהמפרשים אנו לומדים שהפועל התחפש נמצא במקומות אחרים במקרא:
"וַיֵּלֶךְ הַנָּבִיא וַיַּעֲמֹד לַמֶּלֶךְ עַל הַדָּרֶךְ וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו" (מלכים א כ, לח)
רש"י מפרש: " ויתחפש באפר - שינה את מעפורתו שלא יכירוהו, כל שינוי בגדים הוא לשון חיפוש. באפר - תרגמו יונתן: במעפרא, הוא סודר:"
כלומר הנביא שם על ראשו כיסוי כלשהו סודר או צעיף כדי שלא יכירוהו רש"י גם מסביר שתחפושת משמעותה לבוש שצריך לחפש כדי לזהות את האיש.
וכפי שנאמר אצל המפרשים הפועל נמצא גם באיוב במובן השתנות
"בְּרָב כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי כְּפִי כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִי" (איוב ל, יח)
וגם בבמלחמה של אחאב ויהושפט בארם:
" וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה." (מל"א כב, ל) (דה"ב יח, כט)
ופסוק אחר כך מוסברת הסיבה לתחפושת:
"וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלִֹשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ"
כן נמצא את הפועל בסיפור על מלחמת יאשיהו בפרעה נכו:
"וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֶם בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ" (דה"ב לה, כב)
כאן אני מקבל את פירוש של רש"י ולא של מצודת ציון. אין כאן עניין של תחפושת, אלא כמו שחיפש כיום משמעותו יצר תחפושת לאחר אך גם ניסה למצוא, כך גם התחפש במקרה זה. יאשיהו התעקש להילחם - חיפש את הקרב עם פרעה.
המעניין הוא שתקופה זו של השנה מלאה בפסטיבלים של תחפושות גם אצל עמים אחרים. בספר התודעה מנומק הנימוק ההלכתי:
"מנהג ישראל קדושים שמשנים בגדיהם בפורים ומתחפשים בלבושים של נכרים ובכיוצא בזה, לבל יכירום רואיהם. מנהג ישראל תורה הוא, ולא היו נוהגים אלמלא היו להם בו טעמים של אמת ושל חכמה;:
לפיכך מתחפשים בבגדי ערלים, כדי שלא יכירו בין המן למרדכי ולקיֵּם מצוַת חכמים: 'עד דלא ידע', וכן הוא אינו יודע להבחין בין המחופשים לדעת מי הוא זה, ואולי באמת אינו יהודי;
להראות שכל מה שישראל חוטאים ומתדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים, וכשם שמחופשים אלה הדומים לערלים, אינם אלא יראים ושלמים עם ה', כך היו ישראל שבאותו הדור, שלמים עם ה' בלבם, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנצר אלא לְפָנים (= למראית עין) בלבד, וכמו שאמרו חכמים:
שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחיְּבו שונאיהם של ישראל שהיו באותו הדור, כליה? אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. אמר להם: אם כן, שבשושן הבירה - יֵהרגו, של כל העולם כולו - לא יהרגו. אמרו לו, אמור לנו אתה. אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם. אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר (ומדוע נִצלו)? אמר להם: הם לא עשו אלא לפנים, אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהם אלא לפנים וכו':
ועוד סמכו מנהג זה על מה שדרשו חכמים על הפסוק וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא (דברים לא) ואמרו: אסתר מן התורה מנין? שנאמר וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר - מכאן רמז להסתרת פנים ביום אסתר:
טעם אחר, לפי שכל שנאת עמלק לישראל, באה לו מאבי אביו עשו ששנא ליעקב על אשר לבש בגדיו ונכנס לקבל את הברכות, עכשו שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא אלא ראויים אנו לרשת נחלתו של עשו, ואפילו אם לבוש יעקב בגדי עשו - גם ברוך יהיה;
_-_Pomegranate_Fruits.jpg/960px-Flickr_-_Government_Press_Office_(GPO)_-_Pomegranate_Fruits.jpg?20121121223821)
