יום שלישי, 28 בדצמבר 2010

עריכת תמונות פשוטה

רבים אינם יודעים אבל בחבילה החדשה של Office 2010 אחד השיפורים הוא אפשרויות משופרות לעריכת תמונות שהוכנסו במסמך. בנוסף לאפשרויות הרגילות שהיו קיימות פעם יש לנו אפשרויות שנמצאות בתוכניות לעריכת תמונה שינוי בהירות, חדות, צבע ואפקטים שונים אבל אחת התוספות החשובות היא הסרת רקע.
ניתן להסיר את הרקע של התמונה ולהשאיר רק את  הפריט המרכזי.

ומה החשיבות בכך?
שאנו יכולים לשמור את התמונה מאוחר יותר כתמונה ויצרנו תמונה שבה הוסר הרקע.
יותר מכך אנחנו יכולים ליצור תמונה חדשה מצירוף של חלקים מתמונה אחת או חלקים ממספר תמונות ולמקם את החלקים זה מאחורי זה.
התוכנית הטובה ביותר לביצוע זאת מלבד תוכנית לעריכת תמונות היא Power Point, שהיא חלק מהחבילה הבסיסית ביותר של Office 2010.
הסיבה ש Power Point היא הטובה ביותר היא שכיוון שהיא תוכנית מצגות הבנויה על שיטה של תיבות: תיבות טקסט, תמונות ואובייקטים. ניתן "לשחק" איתם ולהביא אותם לחזית או לאחור.

לדוגמה יש לי בלוג בתפוז שאת תמונת הכותרת שלו יצרתי בעזרת Power Point.
תמונת הכותרת בנויה מתיבת טקסט עם שם הבלוג שהובאה לחזית (קידמה) וכן מחלקים מתמונה זו (פרסומת ישנה של מחשב מק):


חלק מהתמונה משמש כרקע וכן שני שימפנזים: זה שבחזית התמונה המביט במחשב, וזה שמכסה את עיניו. אלו נגזרו מהתמונה הוסר הרקע שמאחוריהם והם הושמו בחזית מעל קטע התמונה ששימש כרקע. לאחר מכן שמרתי את השקופית כתמונה ובעזרת תוכנית לעריכת תמונות חתכתי והקטנתי לגודל הרצוי.
ניתן לצרף שתי תמונות זו ליד זו לבחור את שתיהן (מקש SHIFT) ולבחור שמור כתמונה ויש לנו תמונה אחת המורכבת משתי תמונות. כאמור Power Point נמצאת בכל החבילות של Office 2010 ולכן היא מהווה חלופה טובה לתוכנות עריכת תמונה אם אין צורך במשהו מסובך.

יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

מגיה לא מגיה

איני יודע מה עובר על "ידיעות אחרונות" ועל המקומון שלה "ידיעות השרון" בשנה האחרונה מצאתי שורה של בעיות בעריכה ובהגהה.

נתחיל בעיתון האם "ידיעות אחרונות" המודעה שבכפולת העמודים בפתיחת מוסף 7 ימים 15 באוקטובר (15.10.10)


PM3 היא טעות הקלדה אבל מיד אחריה יש "ספיקר גבוה במיוחד". לא מובן איך מגדירים גבוה במיוחד במכשירים שנכנסים בכף יד. המילה העברית דיבורית נפוצה יותר בשימוש ולבסוף כל המשפט חסר משמעות. בהתחשב בכך שיש מקום מוגבל לטקסט "דיבורית בעוצמה גבוהה במיוחד" היא לדעתי האפשרות הטובה ביותר.

זו לא הפעם הראשונה שיש טעות במוסף 7 ימים ב- 1 באוקטובר (1.10.10) שבועיים לפני כן הופיעה בעמוד 27 המסגרת זאת, או כפי שמכונה בעיתונות בוקסה.


המשותף לשתי הטעויות שתיהן משלבות תמונות ולכן מצריכות עבודה גרפית ושתיהן לא נבדקו.
זו שבכתבה מציגה את איכות ההגהה בעיתון באור לא מחמיא אבל השנייה היא חמורה יותר מבחינת העיתון, כי פרנסתו באה בראש ובראשונה מהמפרסמים לפחות במטה לחמם הם היו צריכים להקפיד בהגהה.

15 באוקטובר כנראה היה שבוע קשה בידיעות כי במוסף השבת עמוד 9 אנו מוצאים טבלה של סקר (ניחשתם שוב עבודה גרפית) ויש כאן בעיה לוגית שאינה באשמת מחלקת הגרפיקה אלא בנתונים שנמסרו.


יש לנו כאן קטגוריות של נשאלים: חילוניים, דתיים, חרדים, עולים ויהודים. מהבנתי את הסקר הוא נעשה בקרב הציבור היהודי, הרי הקטגוריות חרדים ועולים ברור שאינן תקפות לערבים. כיצד אם כן יש עמודה של יהודים אם כל הנשאלים הם יהודים (מבלי לפשפש בציציותיהם). העמודה הייתה צריכה להיות סה"כ, כללי, כולל, ממוצע ולא יהודים מכיוון שאין נשאלים שאינם יהודים.

ומידיעות ל"ידיעות השרון" שזו לא הפעם הראשונה שאני מגלה אצלם טעויות. בתאריך 5 בנובמבר (5.11.10) סעמוד 39 בכתבה על משפט באישום כנגד אביה של בר רפאלי על תקיפת שני צלמים שובש פעם אחת שמו של אחד הצלמים למרות שבשאר הפעמים הוא מאוית נכון.

כאשר סיימנו אם הטעויות אנו יכולים לעבור לתכונה מגונה בעיתונות הישראלית, שימוש בהודעות דובר ויחצנות כבסיס לכתבה. במקומון "העיר השרון" עמוד 30 (5.11.10) אנו מוצאים את הידיעה הבאה:
שיתוף בגיזום
חבר מועצת העיר רעננה ויו"ר הוועדה העירונית בנושאי גינון ומים, דן ברוך, המליץ השבוע לראש העירייה, למנכ"ל העירייה ולראש אגף חזות העיר לגזום את העצים לקראת החורף בשיתוף עם חברת החשמל. דן ברוך: "בשיחה שקיימתי עם מנכ"ל העירייה המלצתי בפניו לבצע את הגיזומים בפיקוח מחלקת הגנים של העירייה, ועיריית רעננה אוספת ומפנה את הגזם מהרחוב, על כך תודתי למנכ"ל העירייה שקיבל את הצעתי".

מדהים שעל ידיעה כזאת שברור מתוכנה שהיא הועברה על ידי דן ברוך או אנשיו יש חתימה של כתבת. מדהים עוד יותר שאף אחת מהתשבוחות שדן ברוך מחלק לעצמו אינה נכונה. מה שאני ראיתי במו עיניי היה לא יותר מטבח של כל צמרת העץ והשארתו עירום ועריה.

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

תרגמו אותו

לפעמים אתה נתקל בתרגום ואתה נדהם. כיצד המתרגם הגיע לתרגום הזה?!
יש לך חשק לסקול אותו!
מעבודתי בעבר כעורך תרגום אני יכול להבין כיצד.
חברות התרגום וכן הלקוחות שלהם מבקשים תרגום זול ככל האפשר לכן התרגום כנראה גם לא ייערך. לעתים שהתרגום אינו ארוך או שהמוצר זול המשימה תוטל על אחד מעובדי החברה. במוצרים המגיעים מסין עם אנגלית קלוקלת סביר שזה גם מה שהמפעל בסין עשה או שהוא לקח סטודנט ונתן לו לכתוב הוראות שימוש.
דוגמה נהדרת לכך מצאתי ברדיו שעון שבארץ בחרו לתרגם את הפסקה לא למקם את המכשיר בסמוך למקורות מים ללא לשים אגרטל על המכשיר. (צריך להיות מוכשר מאוד כדי לעשות זאת לאור גודלו המצומצם של המכשיר.)

הקמצנות וחוסר הערכה של תרגום ועריכה ניכרים גם לאדם מן היישוב שהוא צופה בטלוויזיה. פעמים אתה תוהה כיצד המתרגם הגיע לתרגום הזה.
מספר סיבות לכך:

  • ראשית לחברות קל שהמתרגם בבית שולחים לו את הטקסט ושיחזיר אותו מתורגם.
    אני מניח שכבר הבחנתם בבעיה למילה יכולים להיות מספר משמעויות אפשרויות ומשמעויות אלו מטיבן הן קרובות זו לזו, לעתים משמעות אחת גזורה מהאחרת. אין טוב ממראה עיניים אבל זה דורש השקעה נוספת או מאמץ נוסף.
  • שנית המתרגם הטוב יותר הוא גם היקר יותר כאשר חשובים המחיר והמהירות ברור איזה מתרגם תעדיף החברה.
  • שלישית שמעתי מפי מתרגמים שלעתים המזין את התרגום "משפץ" אותו למרות שאינו מתרגם ואינו עורך.
הנה דוגמה למה שראיתי ביום אחד בערוץ "החיים הטובים"
בתוכנית עיצוב הוסיפו יחידת משרד נפרדת בחצר הבית. באנגלית דיברו על Container התרגום היה מיכלית שהוא נכון במקרים אחרים אבל כאן מראה העיניים הבאיר שמדובר במכולה.
מתרגם טוב היה מבין שכאשר מדובר בהסבה למשרד המוצב בחצר כנראה מדובר במכולה. ייתכן שניסיון לייצר תרגום מהיר ואי מעבר על התרגום היה בעוכרי תרגום זה.
המילה הבאה היא Kickstand התרגום מעצור. ברור לי שמי שתרגם אינו רוכב אופנוע. למרות שחזרו שוב ושוב על המילה אופנוע והיה ברור שה Kickstand הוא חלק מהאופנוע המתרגמת (לפי זיכרוני) לא עלתה על המילה הנכונה. בעברית חלק זה מכונה רגלית צד והייתי מסתפק ברגלית אבל בשום אופן לא המעצור שכלל אינו תרגום של Kickstand.

אז מה היה לנו כאן:
  • רוצים מחיר זול ועבודה מהירה.
  • לוקחים מתרגם לא מנוסה וחסר ידע בתחום.
  • לא מנסים לספק אמצעי המחשה ועזר להבארת התרגום.
  • לא טורחים לעבור על התרגום.
ולכן מה שנקבל טעות לעולם חוזרת
(אני יודע שזה טעות לעולם חוזר אבל אל תצפו שזה יקרה)

יום שני, 15 בנובמבר 2010

פתחו פתחו!

לפעמים כדאי ללחוץ על הלחצן "עוד" בתיבות דו שיח ב-Word.
העלאת תיבת "חיפוש והחלפה" ב-Word באמצעות Ctrl+F או Ctrl+H*, פותחת לנו את התיבה המוכרת אבל מה שרוב המשתמשים אינם יודעים שלחיצה על לחצן "עוד" תפתח לנו אפשרויות חיפוש מתקדמות.

אנו יכולים לסמן את האפשרויות או לבחור אלו אפשרויות יפעלו על המילה משני הלחצנים שבתחתית "עיצוב" ו"מיוחד".
עיצוב כולל אפשרויות כמו: גופן, פיסקה, טאבים, שפה.
בחירה באפשרויות אלה תפתח לנו תיבת דו שיח נוספת לבחירה מפורטת יותר.
מיוחד כולל תווים מיוחדים כמו: רווח קשיח ,מעבר שורה, מעבר עמוד וכו'

*ב-2010 Ctrl+F פותח את תיבת הניווט אבל Ctrl+H פותח את תיבת "חיפוש והחלפה" הרגילה

יום שני, 8 בנובמבר 2010

כתיבה ועיצוב מסמך ב- Word

מדי פעם אני רואה מסמכים שנכתבו על ידי אנשים שאינם מבינים לגמרי את ההבדלים בעיצובים השונים של פסקאות של Word. אני רואה שימוש בריווח לצורך מרכוז וכן להגדלת כניסה (הזחה של השורה לפנים השורה). יש צורות קלות ונכונות יותר לעשות זאת. אבל ראשית צריך להבין כיצד Word מגדיר את הפסקאות. כדי לראות זאת אני אשתמש באפשרות הצגת סימני פיסוק ועיצוב. המנשק (ממשק) שלי הוא Office 2010 אבל הלחצן הוא זהה גם בגרסאות הקודמות של  Word.

לחצן "הצג הכול" - הצג סימני פיסוק וסימני עיצוב מוסתרים אחרים
 לחצן "הגדל כניסה" – התחלת השורה מוזזת פנימה




 לחצן "מרכז" – הטקסט ממוקם במרכז העמוד


לחיצה על לחצןTAB  מעבירה את הטקסט לנקודת טאבלוציה הבאה לחיצה על Shift+TAB תחזיר את הטקסט לנקודת טאבלוציה הקודמת שעמדנו בה.

שימו לב בתמונה למעלה גם להבדל בין סוף פסקה המסומל באותו סמל שנמצא על לחצן "הצג הכול" לבין סימן שבירת שורה שנוצר שלוחצים על Enter+Shift. ההבדל נובע מכך ששבירת שורה גורמת לכך ששתי השורות הן באותן פסקה וכל עיצוב שנחיל על הפסקה יחול על שתיהן. מעבר פסקה גורם לכך שכל שורה היא פסקה בפני עצמה אם נפעיל למשל את אפשרות מנע פיצול פסקאות זה לא יפעל על השורות כי מבחינתWord   הן שתי פסקאות נפרדות.

תבחינו גם שרווח אחד מסומל בנקודה (רואים את זה בין שתי מילים) לחיצה חוזרת על מקש רווח נראית כשורת נקודות. לכאורה גם באמצעות "הצג הכול" לא רואים הבדל בין מרכוז, הגדלת כניסה וטאב. הסיבה היא שהסמן לא עמד על השורה כאשר הסמן עומד על השורה אנו רואים בסרגל שיש הבדל ביניהן. 

טאב

הגדלת כניסה 

מרכוז 
מהם בעצם ההבדלים?


המשולש הכחול הוא סימון כניסת שורה ראשונה.
המשולש הצהוב הוא סימון כניסה תלויה.
הריבוע האדום הוא סימון כניסה ימנית.
המבט על המיקומים השונים בכל אחת מהפעולות מצביע בבירור ש- Word מתייחס לכל פעולה באופן שונה כתוצאה מזה לכל פעולת עיצוב תהיה משמעות שונה.

יום חמישי, 29 ביולי 2010

Office 2010

חבילת  Office 2010  כבר נמצאת בשוק ומדובר בהחלט בחבילה משופרת.
האמת האם היא נחוצה אם יש לי 2003 או 2007?
זו באמת שאלה שתלויה בצורכי המשתמש.
אם נחוץ אופיס למחשב חדש וחבילת אופן אופיס לא מוצאת חן אז עדיף 2010.
2010 היא חבילה טובה מאוד, טובה יותר מ 2007 ובמסגרתה השלימה מיקרוסופט את תהליך מעבר כל התפריטים לרצועת כלים.

האמת שברשומה זאת אני מתכוון לעסוק לא בתוכניות ש ב-2010 אלא בעזרה למשתמש.
כנראה בשל התחרות מול גוגל מיקרוסופט השקיעה מאמצים רבים בעזרה למשתמש.
יש לה קובצי אקסל העוזרים למשתמשי 2003 Office ששדרגו למצוא את הפקודות ברצועות הכלים החדשות.
מידע קיים גם באתר Office Online כאשר האתר באנגלית מעודכן יותר.


יום רביעי, 28 ביולי 2010

מה שספרים מגלים לנו


יש לי שני מילוני כיס ליידיש ועברית של סבי וסבתי, באחד מהם "מילון עברי אידי" מצאתי בסופו דפי פרסום של לספרים אחרים. החיפוש בסוף הספר נעשה כיוון שהמילון הראשון הודפס בדפוס "הפועל הצעיר" ב"התרפ"ח" והאחרון לא צוין מי הוציא אותו לאור. ייתכן שהייתה לספר עטיפת נייר שעליה היו כתובים הפרטים אך היא כנראה נקרעה לפני שנים רבות.


סביר שהמוציא לאור הוא המפרסם בסוף הספר את ספריו ולכן ההוצאה לאור היא "דביר".




הוצאת "דביר" הוקמה על ידי ביאליק וחבריו וקדמה לה הוצאת "מוריה" (את יתר הפרטים תוכלו לקרוא בויקיפדיה)
הוצאת מוריה התרכזה בספרי לימוד ולכן זה שמה מוריה מלשון מורה כמו צופיה, בוכיה, הומיה מלשון צופה, בוכה הומה.
בין הפרסומים שהיא מפרסמת יש גם את מילונו של יהודה גור.
למי שאינו יודע יהודה גור (גרזובסקי) הוציא מילון עברי - עברי בתקופת המנדט. המילון שקדם למילון אבן שושן היה המילון השימושי המודרני ביותר לשפה העברית עד אבן שושן.


מאגר המידע בספרייה הלאומית אומר שאותו מילון (המילון העברי) יצא לאור בתרע"ט (1919) תרפ"ו (1926) ושנה לאחר מכן בתרפ"ז. המאגר גם מגלה לנו ש"מילון העברי אידי" יצא לראשונה בתר"ץ (1930). ואכן בתחתית רשימת המילונים הדו לשוניים שהוציא יהודה גור עם אחרים נמצא את המילון הזה.



יום ראשון, 27 ביוני 2010

מה הראי אומר?

מי שמכיר קצת תוכניות עריכת תמונה כגון Photoshop יודע שקיימת אפשרות קלה ומהירה ליצירת תמונת מראה(mirror) של תמונה קיימת.
לשם מה זקוקים לזה?
למשל נניח שאתם רוצים לשים על עטיפת הספר תמונה של רכבת. הספר בעברית ואתם מעדיפים שהרכבת תנוע מימין לשמאל כמו הכתב העברי אבל בתמונה הרכבת נעה משמאל לימין בכיוון הטקסט הלועזי. אנו הופכים את התמונה והנה יש לנו רכבת שנעה מימין לשמאל.

זהירות!
יש לשים לב שבתמונה לא נוצרת בעיה, שיש חפצים בתמונה שנראים לא טבעיים (כמו עשן שיוצא מארובה של רכבת קיטור). הבעיה הנפוצה ביותר הוא כתב שכיוון שעשינו תמונת מראה מופיע ככתב ראי ומסגיר את מה שנעשה.
שימו לב לתמונה התחתונה ולספרות של הקטר ההפוכות בכתב ראי.


אם בכל זאת אנו מעוניינים בתמונה האם יש דרך לפתור זאת?
כן בעבודה של רגעים ספורים גרפיקאית מנוסה (רוב הסיכויים שזו גרפיקאית) יכולה להעתיק את המספר מתמונה המקורית ולהדביק אותו במקום הראוי בתמונה המעובדת. (אני מעדיף דרך זו על מחיקה של המספר). זו אינה עבודה מסובכת ואף אני ביצעתי זאת בעבר בתוכנית עריכת תמונות בסיסית.

חשוב ביותר!
אם כבר השקנו בהוצאת ספר מדוע שלא נשקיע קצת וניקח תמונה שיש לנו זכות להשתמש בה ושאינה מוגנת בזכויות יוצרים. תביעה על הפרת זכויות תהפוך את כל העסק ללא נעים. יש מספר בנקי תמונות שמאפשרים לקנות תמונות במחיר לא גבוה וכדאי לשלם את המחיר ולא לקחת סיכון.
אם יש לכם קרוב משפחה מכר או חבר ניתן לבקש ממנו תמורת קרדיט שימוש בתמונה או יצירה שלו שתופיע על גבי הכריכה. כיום גם במצלמות ביתיות טובות ניתן להפיק תמונות מצוינות שניתן להשתמש בהן.
אתם יכולים גם לעשות מה שעשו בספר "נערה עם עגיל פנינה" להשתמש בתמונה של רב אמן שכבר פקעו זכויותיו על יצירה (ורמיר במקרה זה).


אליה וקוץ בה יכול להיות מצב שלא נצליח.
נניח שאכן יש לנו מצב כפי שתיארתי של קטר ואנו רוצים להפוך אותו ייתכן שלא נוכל הסיבה אינה טכנית אלא אמנותית. ייתכן שנבחין שבאחת הפינות יש חתימה של אמן, כלומר אנו מבצעים שינוי ביצירה דבר שאנו נזדקק לאישור בעלי הזכויות. גם אם יש לנו רשות שימוש אין זה אומר שיש לנו רשות לשנות וחשוב לסגור מה בדיוק מותר לנו לעשות בתמונה. כמובן שאם ניקח תמונה של רמברנדט או מיכלאנגלו לא תיווצר לנו כל בעיה.

קחו דוגמה מה ניתן לעשות לתמונה ללא זכויות יוצרים.


יום שלישי, 15 ביוני 2010

נגינות חדשות

מי שיציץ בטור המשחקים בפייסבוק יראה משהו מוזר.
מתחת למשחק המוצג כתוב "נגן"
ממתי מנגנים משחק?
לא לוקח זמן רב להבין כי מישהו תרגם PLAY בתרגום השגור עליו. במערכת הפעלה מילה זו מתייחסת בדרך כלל להצגת מדיה כלומר נגינתה.

זו לא הפעם הראשונה שתרגום לעברית מאנגלית מתבצע באופן רשלני.
אין זה משנה מה גודלה של החברה ומה היקף המשאבים שלה, יש חברות שמעמידות בראש את התרגום המהיר וגם הזול ואת התוצאה עיניכם הרואות.


יום שישי, 4 ביוני 2010

מילונים

כל עורך או מתרגם נזקק למילון לבירור עניינים שונים. השאלה באיזה מילון להשתמש?
קיימים מילונים עבריים רבים אבל המובילים הם "מילון ההווה" "מילון אבן שושן" ו"מילון רב מילים".

"מילון ההווה" נכתב על ידי שושנה בהט ז"ל המזכיר האקדמי של האקדמיה ללשון העברית וככזה הוא היה מדויק לפי החלטות האקדמיה. למרבה הצער עם פטירתה עברו הזכויות לידי אחיה איתן אבניאון ואני מסופק בכך שהוא טורח לעדכן את המילון לפי החלטות האקדמיה. יתרונו של "מילון ההווה" הוא בכך שהוא בכרך אחד ויתרון נוסף שהביא לו את שמו שכל הפעלים נמצאים בהווה בניגוד לשורש כנהוג במילונאות העברית. מה שאומר שבאות מם יש הכי הרבה ערכים. חסרונו נובע מכך שהוא נמצא בכרך אחד ולכן הפירושים צריכים להיות קצרים ותמציתיים.

"מילון אבן שושן" הוא המהדורה החדשה ביותר של מילונו של אברהם אבן שושן (בכריכה אדומה). אבן שושן הוציא את מילונו ב 48 לאחר קום המדינה המילון נקרא "מילון חדש" וכריכתו הייתה שחורה ב 1966 אבן שושן מוציא מהדורה חדשה (ירוקה או עם פסים ירוקים) הנקראת "המילון החדש" זו המהדורה הנפוצה שלו והמילון המעודכן ביותר עד "רב מילים". חסרונו של אבן שושן שיש בו אי דיוקים מסוימים שלא תוקנו יתרונו בכך שהוא המילון העממי הקרוב יותר למילון היסטורי בהצגת ובקטלוג מילים לתקופות שונות כולל מילים נדירות שכמעט אינן בשימוש.

"מילון רב מילים" הוצא על ידי פרופסור יעקב שוויקה. שוויקה פרופסור למחשבים  העוסק בחקר שפה ואחזור מידע נעזר בלשונאים ויצר מילון שנחשב בעיני רבים הטוב ביותר בפירושיו המדויקים והברורים. שוויקה הגדיר את גישת מילונו "סינכרונית (ולא דיאכרונית), מסבירה (ולא מגדירה), מדגימה (ולא מתעדת), מתארת (ולא נורמטיבית)". ברור מתיאור זה מה יתרונו ומה חסרונו שאין בו את מה שנאמר בסוגריים.
יש למילון גרסת אינטרנט בדמי מנוי חודשיים.
חברי סגל אוניברסיטאי וסטודנטים יכולים להיכנס אליו בחינם דרך האוניברסיטה.

יום שבת, 22 במאי 2010

מילון איילון שנער חזר לחיים

מי שמשתמש במילון איילון שנער ערבי- עברי עברי- ערבי לפני כחודשיים התאכזב לגלות שהוא אינו פועל.
מדובר במילון טוב מאוד אולי הטוב ביותר בעברית והמעלה שלו שהוא בחינם באינטרנט.
אבל כנראה הירידה מהרשת הייתה רק לצורך תחזוקה כי המילון חזר שוב לחיים.

מילון איילון שנער

יום שני, 3 במאי 2010

האיחוד הסובייטי

מספר פעמים ראיתי בתרגומים את הביטוי "האיחוד הסובייטי" בסרט על מלחמת העולם השנייה שכמובן הטעות חזרה בו שוב ושוב.

נכון הסרט היה באנגלית אבל זה כל הדרישה ממתרגם להפגין היגיון ולא לתרגם Soviet Union כ"איחוד הסובייטי".
למדינה הזו יש שם בעברית ברית המועצות. וכאשר היא נוסדה ב 1922 היו כאן הרבה סופרים ועיתונאים שדיברו רוסית ברמת שפת אם, הם כנראה ידעו מה הם עושים שהגו את השם הזה.

אם נביט בויקיפדיה נראה שבאמת התרגום העברי נאמן יותר לרוסית. כלומר בין רוסיה הצארית לרוסיה של היום הייתה קיימת ברית המועצות ולא האיחוד הסובייטי.

יום שבת, 13 במרץ 2010

הבעיה האירנית

נשיא אירן מככב בכותרות בזכות התבטאויותיו האנטישמיות והקריאה להשמיד את ישראל.
נשאלת השאלה כיצד מתעתקים את שם משפחתו. את שמו ניתן לשמוע בוויקיפדיה כאן (קובץ שמע ogg).
האנגלית מתעתקת את שמו Ahmadinejad אבל אם מביטים על הפונטיקה אז למעשה שמו באנגלית מתועתק Ahmadinezhād כלומר סוג של ז' רק מחוסר אות מתאימה הם בחרו לתעתק אותו באנגלית ב-j.

איך מעתקים את השם בעברית?
האקדמיה ללשון העברית קבעה שערבית מתועתקת כפי שהיא נכתבת. זו שפה שמית וניתן להתאים לה את הסימן הכתיבי המתאים לסימן הכתיבי בערבית. אך פרסית אינה שפה שמית היא שפה הודו אירופית (אירן, או איראן כפי שצריך לכתוב, פירושה ארצם של הארים) ורק נכתבת בכתב ערבי שבוצעו בו התאמות. כלומר האם צודק הכתיב הרווח בעיתונים: אחמדינג'אד, או שמא כפי שכתוב בוויקפדיה העברית: אחמדינז'אד?

אם נסתכל על הכתיב נראה שהשם כתוב בפרסית כך احمدی‌نژاد כלומר יש שם את האות ז"ין (שלישית מהסוף), אבל בניגוד לערבית יש מעליה שלוש נקודות מבחינות ולא אחת וזו מסיבה טובה היא נהגית כמו זי"ן בערבית שנהגית כמו זי"ן בעברית. 

נשאלת השאלה האם בכלל הוראת האקדמיה באשר לתעתיק מערבית תקפה. זה אינו כתיב ערבי טהור על כך יעידו שלוש הנקודות המבחינות מעל הזי"ן ויו"ד סופית באמצע מילה, מה שלא קיים בערבית.
אם כן:
בהגיית השם  בפרסית נשמע הגה קרוב לז'.
נוסיף לכך שבכתב יש סימן הקרוב לזי"ן הערבית.
תעתיק ג' מקורו כנראה בהעתקה של התעתיק האנגלי שאין לו הגה אחר לתעתק את ההיגוי הפרסי.
לטובת הכתיב ב-ג' עומדת העובדה שלעתים כותבים ז'קט ג'קט.
הערבים מתעתקים את שמו בהגה ג' שקיים בשפתם أحمدي نِجَاد.

רוב הנימוקים מכריעים לטובת הכתיב ב-ז', אפילו התעתיק הפונטי הפשוט באנגלית Ahmadinezhād תומך בכך. הכתיב הערבי נובע פשוט מאילוץ יש הגה ג' בערבית כמו באנגלית אבל אין הגה ז'. והרי בערבית אין סימן לתנועת e והיא מתועתקת כאן ב i. והנימוק החשוב מכל זה פשוט נשמע כמו ההגה ז' ותעתיק הרי תפקידו לתעתק כמיטב יכולתנו את הנאמר.

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

קצת ענווה

לאחר שעסקתי בשתי רשומות בטעויות של אחרים כדאי שאעסוק גם בביקורת עצמית.
יפה ביקורת עצמית לעורך (או למתרגם) ובעצם לכל בעל מקצוע, אחרת כיצד ילמד מטעויותיו.
כל אדם יכול לטעות וראוי שילמד מאחרים, וכבר נאמר במסכת אבות " אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם".

עורך אשר משנה את מה שאינו צריך שינוי עושה את מלאכתו פלסתר.
אין תפקידו של העורך (וגם המתרגם) לכתוב מחדש את הטקסט אלא לצור לו תבנית תקינה ומובנית.
מכבש המופעל על טקסט והופך כל טקסט למעשה ליצירה של העורך שמיישם שם את סגנונו, הוא חטא וייתכן שגם פשע.

שמעתי מחבר האקדמיה ללשון העברית שבמאמר שכתב תיקן העורך "ננקדה" ל"נוקדה". אדם אחר תיקן לו העורך "פוסחים על שתי הסעיפים" ל"שני הסעיפים" וזו כבר ניתן לכנותה רשלנות או בורות כי במלכים א  יח, כא אומר הנביא אליהו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים"  וכמו שאיננו משנים את הביטוי "בָּשָׂר וָדָם" למרות שאיננו הוגים (או מנקדים) בלשון ימינו וי"ו חיבור לפני הטעם בקמץ.


ואביא דוגמאות של הימנעות משינוי מעבודתי שלי. כתב מישהו "החל באותו יום" אז למרות שבדרך כלל אומרים "החל מ" דרך זו חוקית בת חוקית. אני נוהג לכתוב עירק ואירן (בניגוד לקביעת האקדמיה לתעתיק מערבית) אבל מי שיכתוב עיראק ואיראן ברור שלא אשנה לו, גם אם הוא כותב מלה ולא מילה והולך בכך אחר פסיקת האקדמיה.


אין מדובר אך ורק באוצר מילים ובניבים אלא גם בתחביר יש תחביר שנסמך על תקופות אחרות בעברית שנדחו בלשוננו אנו. אין הדבר אומר שאלו פסולות מכל וכול. לא רק זאת אלא גם יצירות חדשות שהתחדשו בימינו אינן בהכרח פסולות.


יש לעגנון סיפור "הסוכה מריחה". סיפור אמיתי על שוקן שסירב לפרסם סיפור של עגנון בגלל שכתב "הסוכה מריחה", והרי הסוכה אינה מריחה אלא מדיפה ניחוח. "הכביסה מריחה נהדר" זה לשון שאנחנו יכולים למצוא בפרסומות והיא אינה פסולה כיוון שעגנון הצליח למצוא בעזרת בקיאים בלשון אסמכתה לביטוי שלו המציג משמעות של "מריחה" לחפץ דומם "סוכה", שניתן להריח אותו.


ומותר לנו להשתמש בלשון חכמים (חז"ל) במקומות שאנו משתמשים כיום בלשון המקרא כי גם חז"ל עשו זאת. במסכת אבות נאמר: "אל תעש עצמך" וגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". חז"ל, כמונו אמרו תעשה ויהיה העתיד המקוצר אינו קיים בשפתם אלא שרצו להעלות את המשלב פנו ללשון המקרא.


אז אם מצינו (מצאנו) ביטוי שיש לו ביסוס אין קורים (קוראים) אותו טעות. וראוי לישב (לשבת) שעה (רגע) ולחשוב אולי יש לו צידוק. הבנתן.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

יתרונות האינטרנט

אני עומד להציג כאן עוד טעות שנובעת מחוסר תשומת לב. הפעם היא ממגזין הרכב המקוון "אוטולי". מגזין ברמה גבוהה טקסטואלית, גרפית ותוכנית שמשתווה למגזינים מודפסים וכפי שתראו יודע לנצל את יתרונות האינטרנט ולתקן טעויות.

במהדורת ינואר בעמוד 10 הייתה הכתבה הזאת:


ובעמוד 16 הייתה הכתבה הזאת:


כפי שאתם רואים תוכן הכתבה מעמוד 16 "הסתנן" מתחת לכותרות הכתבה בעמוד 10 במהלך העימוד.
רוצים לראות את הטעות במגזין אוטולי לא תוכלו לראות כי האינטרנט בניגוד למהדורה מודפסת מאפשר לתקן את הטעות והיא כיום נראית כך:


יום שבת, 9 בינואר 2010

על דעת המקומון

בגיליון של 27 בנובמבר 2009 של "ידיעות השרון" ראיתי את הכתבה הבאה שהכותרת וכותרת המשנה שלה מוצגות להלן:

תמהתי כיצד טעות במשנה (כפי שמכנים בקיצור כותרת משנה) לא התגלתה שבדקתי בגוף הכתבה הבחנתי ששם כתוב נכון בתו -הבת שלו ולא ביתו - הבית שלו כמו במשנה.


שהעמקתי הבחנתי שהמשפטים בקטע הנ"ל מנוסחים באופן מסורבל ובתחביר מוזר. לדוגמה שימו לב למרחק בין שם הבת לבין המילה בתו בשל רצף של שתי תמורות, כמו כן מדוע צריך לומר מעורבת בתאונה אם לאחר מכן אומרים התנגשה.

אבל כאן זה לא נגמר בגיליון באותו חודש מצאתי את הטעות הבאה:


שוב קשה לי להבין כיצד בשתי כתבות בכותרות בולטות כל כך לא מתגלות טעויות.

איש הישר לימין בעיניו יעשה

כאשר פתחתי את הבלוג הגדרתי את התבנית Sand Dollar .תבנית זו הרשומה נמצאת בצד שמאל והעמודה של קישורים בצד ימין.
דא עקא שלא אהבתי את הצבעים ושיניתי אותם מיד הפך בלוגר את היישור של העמודה לצד שמאל. (כאן מגלה Google את התכונה של Microsoft אני יודע טוב יותר מה טוב לך).
גגלתי "עברית בבלוגר" (בלי המרכאות) ומצאתי את ההסבר הזה. ביצעתי ואכן זה עשה משהו טוב הוא יישר את הטקסט בתוך העמודה לימין במקום לשמאל אבל העמודה סירבה לזוז ממקומה.
ופתאום אמרתי לעצמי כיצד העמודה יודעת איפה להיות הרי משהו בקוד חייב לומר לה זאת. לא טעיתי ואכן בקוד של sidebar כתוב left. מה שנשאר לשנות את זה ל right והעמודה הסוררת חוזרת לימין.
בסופו של דבר החלפתי תבנית וכמעט התייאשתי מלשכנע את Google לפעול כמו שאני רוצה. ואז אמרתי הרי גם דוברי אנגלית מעוניינים לעתים בשינוי מיקום העמודה. נראה מה הם אומרים בנידון ואכן מצאתי שאם מחפשים את float ב  main וב sidebar ומוסיפים float: right; העמודות מסתדרות כפי שרציתי.